רש"י/משלי/יג

רש"י ‏ משלי יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בן חכם מוסר אב. מקרא קצר הוא בן חכם שואל ואוהב מוסר אב וי"א בשביל מוסר האב הוא חכם:

ולץ. לא שמע גערה שאינו מקבל תוכחות:

ב

מפרי פי איש יאכל טוב. משכר תורתו יאכל טוב בעה"ז והקרן קיימת לעוה"ב:

ונפש בוגדים חמס. וחפץ בוגדים חמס כמו אם יש את נפשכם (בראשית כג) אל תתנני בנפש צרי (תהילים כז):

ג

נוצר פיו שומר נפשו פושק שפתיו. פותח שפתיו לדבר תמיד כל רוחו מן ותפשקי את רגליך (יחזקאל טז כה) ל' רחב:

ד

מתאוה ואין נפשו עצל. מתאוה נפשו לכל טוב ואין:

ונפש חרוצים תדשן. ישרים האוכלים יגיע כפיהם זהו משמעו לפי פשוטו, ולפי משלו לעתיד יראה בכבוד ת"ח ויתאוה ולא ישיג לו:

ה

דבר שקר ישנא צדיק. הצדיק שונא דבר שקר אבל הרשע מקבלו:

יבאיש ויחפיר. את הבריות בכך:

ו

ורשעה תסלף חטאת. כמו חוטא ועל שהוא רשע גמור קוראהו חטאת ומשמעותה את החוטא תסלף רשעתו תקלקל אותו ותשפילהו, כל סלוף קלקול וכשלון הוא כמו אולת אדם תסלף דרכו (לקמן יט) ותבוא עליו רעה:

ז

יש מתעשר ואין כל. מראה עצמו עשיר, ד"א יש אדם שהוא מתעשר בסופו ואין לו כלום בתחילתו, ויש שהוא בא לידי עניות מממון גדול, ד"א מתעשר בגזל עניים וסוף אין לו כלום ויש מתרושש. ע"י שפיזר ונתן לאביונים והון רב מוכן לו:

ח

כפר נפש איש עשרו. עשרו של אדם הוא כופר נפשו שעשה ממנו צדקה:

ורש לא שמע גערה. ובלבד שלא ישמיע גערה לרש שנותן לו ואינו מכלימו, ד"א כפר נפש איש עשרו, תורתו:

ורש. בדברי תורה לא שמע גערה אינו יודע לסור מן הרעה לפי שלא נזהר, ומ"א על מחצית השקל מדבר שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור:

ט

ידעך. לשון קפיצה שהשלהבת קופצת ונכרתת:

י

רק בזדון יתן מצה. מחלוקת:

ואת נועצים. ועם המתיעצים תלין חכמה:

יא

הון מהבל ימעט. עושה גרסתו חבילות חבילות ימעט שישתכח ממנו מעט מעט:

יב

תוחלת ממשכה. מבטיח עצמו על חבירו ואינו עושה:

מחלה לב. מביאה חולי ללב, ואין מחלה זה שם דבר כמו (שמות כג כה) והסירותי מחלה מקרבך אלא כמו (ויקרא י יא) מעלה גרה:

ועץ חיים תאוה באה. מסורס הוא כלומר תאוה באה הרי הוא כעץ חיים תוחלת שהוחיל הקדוש ברוך הוא לישראל וצפה שישובו והם לא שבו סוף באה להם למחלת לב וכשתאותו באה שהם עושין רצונו עץ חיים היא להם:

יג

בז לדבר יחבל לו. הבוזה אחד מד"ת סוף מתמשכן עליו:

וירא מצוה הוא ישולם. יקבל שכר, ומדרש תהלים דורש בז לדבר יחבל לו על דוד שאמר לפני הקב"ה רבונו של עולם מה הנאה בשוטים שבראת אמר לו חייך סוף שתצטרך לשטות כשבא לפני אכיש להשתגע ויורד רירו על זקנו וגומר (שמואל א, כא יד):

יד

תורת חכם מקור חיים. שהיא מלמדתו לסור ממוקשי מות:

טו

ודרך בוגדים איתן. קשה לו ולאחרים:

טז

כל ערום יעשה בדעת. מעשהו כגון דוד יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה וגומר (מלכים א, א ב):

וכסיל יפרוש אולת. זה אחשורוש ויפקד המלך (אסתר ב ג) יודעים היו שלא ישא לכולם ומי שהיה לו בת הטמינה:

יז

מלאך רשע יפול ברע. כגון בלעם שאמר לו הקב"ה לך עם האנשים והרשיע להשיא לבלק עצה רעה לכך נפל בחרב:

וציר אמונים מרפא. זה משה רבינו:

יח

ריש וקלון. דלות וקלון באים על פורע מוסר:

יט

תערב לנפש. כשבאה תאותו לו לאדם היא ערבה לנפשו ולכך תועבת כסיל לסור מרע לפי שערב להם למלא תאותם:

נהיה. הוה, דבר אחר תאוה נהיה הקב"ה מתאוה שיעשו ישראל רצונו ובהיות תאותו באה ערבה לו ותועבת רשעים שיסורו מרעתם למלאות תאותם:

כ

הולך את חכמים. יחכם, ורועה כסילים המחבר לו כסילים להיות לו רעים:

ירוע. ירוצץ:

כא

חטאים תרדף רעה. אדם רשע רשעתו רודפתו עד השמדו:

כב

טוב ינחיל. את זכותו ואת ממונו לבני בניו אבל חוטא אינו מנחיל לבניו כי צפון חילו וממונו לצדיק כמו שכתוב ותשם אסתר את מרדכי על בית המן:

כג

רב אוכל ניר ראשים. ראיתי במסורת הגדולה רב אוכל שלשים ושלשה רב קמצין וזהו חטף קמץ ומחובר עם אוכל במקף ואוכל ראיתי שם נקוד פתח (ר"ל סגול שהוא פתח קטן) וטעמו לעילא כמו את כל אוכל השנים הטובות (בראשית מא לה) ולפי נקודתו זה פתרונו הרבה תבואה באה לעולם על ידי ניר אנשים דלים כלומר הרבה תורה יוצאה על ידי תלמידים שרבותיהם למדין מהם מתוך פלפולם שמפלפלים בהלכה:

ויש נספה. ויש הרבה מהם שהם כלים מן העולם בשביל לא משפט שאינן נוהגין כשורה, ולענין התבואה יש תבואה לוקה בשביל בעליה שאינו מוציא מעשרותיה ומתנות עניים כמשפט, ורבותינו פירשו במסכת חגיגה, ויש נספה על שלוחו של מלאך המות שמחלף שם בשם וממית את שלא הגיע זמנו אבל אם כן הוא אין ענין סוף הפסוק לראשו:

כד

חושך שבטו. סופו ששונא את בנו שרואהו בסופו יוצא לתרבות רעה:

שחרו מוסר. תמיד לבקרים מיסרהו:

כה

לשובע נפשו. דומה שיהא שבע (סא"א ונכתב תחתיו):

תחסר. אינו דומה: שיהא שבע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף