שיחה:תנ"ך/ויקרא/יז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:45, 12 באפריל 2021 מאת הארות חיים (שיחה | תרומות) (באדיבות הרב בעל הארות חיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסוק ד

דם יחשב לאיש ההוא

וברש"י: כשופך דם האדם שמתחייב בנפשו (תנחומא יב).

נתקשיתי טובא מדוע התורה משווה את שחוטי חוץ בדווקא לרוצח, וכי אין עוד עבירות שעונשן כרת וניתן להשוותן לשחוטי חוץ, ומהו עומק ההשוואה לרוצח (אשר הוא משלשת העבירות החמורות).

וראיתי מביאים בשם האמרי שפר שאכן אין הכוונה שדינו כשוחט האדם, שהלא השוחט האדם מיתתו בסייף ואילו זה מיתתו בכרת, אלא לפי שכשהתיר הכתוב לשחוט בהמות אמר שהוא כשופך מים, כמו שכתוב (דברים יב, טז) "רק הדם לא תאכלו, על הארץ תשפכנו כמים", לכך אמר שבאופן שנאסרה שחיטתן, נחשב כשופך דם ומתחייב בנפשו, עכ"ד. ומיושב במקצת.

[ובעצם קושיית האמרי שפר שהשוחט אדם מיתתו בסייף ואילו זה בכרת, ראיתי יישוב לזה בשם הבכור שור, שההשוואה היא שכפי שההורג אדם בלי עדים והתראה מתחייב כרת, כן הדין כאן.] הארות חיים (שיחה) 13:45, 12 באפריל 2021 (IDT)

פסוק ט

ונכרת האיש ההוא מעמיו

וברש"י: זרעו נכרת וימיו נכרתין.

וביאר בשפ"ח הקצר בשם הנח"י: הא דלא פירש זה לעיל (פסוק ד), משום דלעיל כתיב "מעמו" שהוא לשון יחיד, וכאן כתיב "ונכרת וגו' מעמיו" בלשון רבים, וקאי גם על הבנים.

נתקשיתי האם כוונתו היא שבאמת ישנם ב' סוגי כרת, הכרת דלעיל פס' ד בשוחט מוקדשין מחוץ לעזרה, שנכתב בו "ונכרת האיש ההוא מקרב עמו", שם באמת זהו כרת שאין זרעו נכרתין, ואילו כאן במקטיר איברים בחוץ אף זרעו נכרת, ולכן כאן מודגש "מעמיו". או דלמא שאין שני סוגי כרת, ורק מה שרש"י הזכיר את ענין זה ש'זרעו נכרת' כאן ולא לעיל, הוא משום שכאן זה מפורש בפסוק, ולכן רש"י העדיף לבאר זאת כאן, אך באמת אין שני סוגי כרת. וכן מסברא אינו חמור המעלה בחוץ יותר מהשוחט בחוץ. הארות חיים (שיחה) 13:45, 12 באפריל 2021 (IDT)

פסוק יג

אשר יצוד ציד חיה או עוף

וברש"י: א"כ למה נאמר "אשר יצוד", שלא יאכל בשר אלא בהזמנה זאת (חולין פד.).

וביאר בשפ"ח הקצר בשם הרא"ם: ר"ל כאילו הוא צד, שאינה מזומנת לו. כלומר שלא יאכל בשר תדיר, שלא יעני.

יל"ע מדוע אנו כיום לא חוששים לזה ואוכלים בשר עוף וכדו' בתדירות גבוהה יותר מאשר אילו היינו צדים אותם. ואולי משום שזה בריא - לא חששו לזה מחמת הצורך הבריאותי, ולפי"ז התורה דיברה כשאינו נצרך לבריאותו, ודוחק קצת. עוד ניתן לומר שכוונת רש"י היא דווקא לבשר בקר, ואילו אווזים ותרנגולים נתרבו בנפרד, וכתחילת דברי רש"י, ואכן בהם ליתא לדרשה זו, ודו"ק, ועיין בזה. הארות חיים (שיחה) 13:45, 12 באפריל 2021 (IDT)