רש"י/חגי/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:01, 8 באפריל 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (←‏טז)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png חגי TriangleArrow-Left.png ב

ג[עריכה]

מי בכם הנשאר - שהיה מן הגולים ועודנו חי

אשר ראה וגו' - את הראשון אין זה חשוב בעיניו

הלא כמוהו כאין - יודע אני כי מי שראה הראשון אין זה בעיניו אלא כאין

כמוהו כאין - הוא ואין שוים הן כמו (הושע ד) והיה כעם ככהן אף כאן כמוהו כאין הוא ואין שניהם שוים

ה[עריכה]

את הדבר אשר כרתי - תורתי אתם שומרים ורוחי שורה על נביאכם אל תיראו

ו[עריכה]

עוד אחת מעט היא - משתכלה מלכות פרס זו המושלת עליכם עוד אחת תקום למשול עליכם להצר לכם מן מלכות יון ומעט יהא זמן ממשלתה

ואני מרעיש - בניסים הנעשים לבני חשמונאי

את השמים וגו' - ויבינו ששכינתי שורה בבית זה ויביאו תשורת זהב וכסף כאשר כתוב בספר יוסף בן גוריון

ז[עריכה]

לי הכסף ולי הזהב - ובידי להביא לאשר חפצתי בו

ט[עריכה]

גדול יהיה - רב ושמואל חד אמר בבנין וחד אמר בשנים ששני בית ראשון ארבע מאות ועשר ובית שני ארבע מאות ועשרים

יא[עריכה]

שאל נא את הכהנים תורה - שמא שכחו בגלות הלכות קודש וטומאה וטהרה

יב[עריכה]

בשר קודש - בשר טומאת נבילה או שרץ

ועל הנזיד - תבשיל

היקדש - היסתאב

לא יטמא - נחלקו בה רב ושמואל חד אמר אישתביש כהני דבעי מנייהו רביעי בקדש ואמרו לו טהור וחד אמר לא אישתביש כהני חמישי בקודש בעי מינייהו

ונגע בכנפו - לא נגע בשרץ עצמו אלא בבגד שהוא ראשון

יג[עריכה]

אם יגע טמא נפש - מת עצמו

יטמא - שהמת אבי אבות הטומאה וחמישי לטומאת שרץ רביעי הוא לטומאת מת

יד[עריכה]

כן העם הזה- כמו שאתם טועים בזו כן אתם טועים בכמה הלכות

ואשר יקריבו שם- אם לא יתנו לבם ללמוד

טו[עריכה]

ומעלה - שנים שעברו

מטרם שום אבן אל אבן - מטרם חזרתם לשוב ולהוסיף על יסוד שיסדתם בימי כורש ובטל עתה שימו לבבכם לעסוק בבניין ובלימוד צרכי כהונה

טז[עריכה]

מהיותם בא אל ערמת עשרים. מהיות לכם מארה משולחת במעשיכם כאשר עד הנה שהיו מעמידים כרי הראוי למוד מתוכו כ' סאין ולא היה מוצא אלא עשרה:

בא אל היקב. הוא בור שלפני הגת והיין יורד לתוכו:

לחשוף חמשים פורה. לשאוב ממנו חמשים מדות שמודדין בהם יין בגיתות ושמם פורה:

לחשוף. למלאות כמו לחשוף מים מגבא (ישעיהו ל) וכן חשפי שובל (שם טז):

והיתה עשרים. לא שנשתלחה ביין מארה יותר מן הדגן אלא שאדם טועה באומד מדת היקב לפי שהוא עמוק אבל הכרי עומד לפניו ובמשנת אבות דרבי נתן שנינו טעם למה לא אמר ביין מדה מועטת כמו שאמר בדגן כגון לחשוף עשרים וחמש פורה והיה עשרה למדך שהיין מדה יתירה לעולם וכשהיין לוקה סימן רע לעולם ולפי שהיין צריך להיות הרבה מנה בו מניין יותר:

יח[עריכה]

אשר יוסד היכל - שהתחילו עתה בשנייה להוסיף על יסוד הראשון שבנו בימי כורש

יט[עריכה]

העוד הזרע במגורה - עדיין לא זרעתם בשנה זו והאילנות עדיין לא חנטו פירותיהן ומעתה תזרעו בזמן ברכה כי בבניין הבית יבא ברכה במעשה ידיכם

כב[עריכה]

והשמדתי חוזק ממלכות הגוים - מלכות פרס שהיא מושלת עכשיו על כל העולם יפלו ביד מלכות אחרת לסוף ל"ד שנה לבניין הבית כמו שאנו שונין במסכת עכו"ם

כג[עריכה]

ושמתיך כחותם - כלפי שנגזר על יכניה אביו חי אני אם יהיה כניהו בן יהויקים חותם על יד ימיני משם אתקנך (ירמיהו כב) ואומר שם כתבו את האיש הזה ערירי למדנו שהועילה לו תשובתו ונולד לו זרובבל והושם כחותם

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף