מגלה עמוקות/רנ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מגלה עמוקות רנ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן רן
צריך אני להקדים בכאן הקדמה אחת שכתבתי בספרי הגדול מן אלף אופנים שכתבתי על א' זעירא של ויקרא (א א), כמ"ש באופן מ"ו ושם הוא בארוכה, וצריך אני לקצר בכאן. ולדעתי כוונת משה בתפלתו ליכנס לארץ ישראל, לפי שראה גלגולו של שלמה המלך ע"ה שישב על כסא (מלכים א' ב יב), שהוא כסא ה' ממש מכוון לכסא שלמעלה, ואיתא בספר סודי רזיא נקרא הקב"ה מלך שהוא בגימטריא צ', שאין הקב"ה שוכן פחות מצ' אלפים רבבות מלאכים, תני ר' חייא כסא שעשה שלמה היו בו צ' אלף קתדראות, והיו יושבין בו ע' סנהדרין כסא אחד מימין לגד החוזה, משמאל לנתן הנביא, מלפניו כסא אחד שישבה עליו בת שבע אמו. והנה נרמז ענין זה והיה ה' למלך על כל הארץ (זכריה יד ט), שאין הקב"ה נקרא מלך בפחות מהמרכבה שנרמזת במלת אר"ץ, שהיא צ' אלפים רבבות, אדני אדונינו מה אדיר שמך בכל הארץ דייקא (תהלים ח י), כסא שמים הודו, ובכמה משריון מכסא הודו, לזה אמר תהלתו מלאה הארץ (חבקוק ג ג), דהיינו מנין אר"ץ נוטרייקון צ' אלפים רבבות. וכן אומרים בנשמת המלך היושב על כסא רם ונשא, חוזר ומפרש בכמה שכינתו על הכסא שוכן עד מרום וקדוש, קאי על מלך שאמר מתחילה, דהיינו כמנין שם מלך שהוא צ', כן הוא שוכן עד לא פחות מצ' אלף רבבות, ונתן טעם למה דוקא שכינתו בצ', חוזר ואמר רננו צדיקים בה', לפי שהקב"ה צדיק וישר, מזה הטעם צדיק אתה ה' (תהלים קיט קלז), ר"ל השם של ה' הוא שוכן למעלה לא פחות מצ' אלף רבבות, אבל למטה אין אוכלוסא פחותה מס' רבוא (ברכות נ"ח ע"א). וז"ש וישר משפטיך, במלת ישר נרמז חשבון ששים רבוא בזה האופן, י' פעמים ש' ג' אלפים, ר' פעמים אלפים הרי ס' רבוא. וז"ש (ע"ז כ"ה ע"א) שנקראת התורה ספר הישר, לפי שאותיות התורה הם ס' רבוא, והם רמוזים בב' תיבות של ספר הישר, מלת ספ"ר נוטרייקון 'ס' 'רבוא 'פרצופין, זה ספר תולדות אדם (בראשית ה א), שהיה אדם כלול מתחילה מס' רבוא פרצופין, ודוד שהוא גלגול אדם אמר במגילת ספר כתוב עלי (תהלים מ ח), מזה מתפשטין בספר ס' רבוא פשטים, נוטרייקון ספ"ר יש"ר הוא חשבון ס' רבוא, כי אלהים ברא את האדם מתחילה שהיה כלול מס' רבוא נשמות, נרמז במלת ישר, ז"ש צדיק וישר הוא, צדיק על חשבון צבא שלמעלה שסביב הכסא, וישר על אוכלוסא שאין פחותה למטה מס' רבוא. וכן אמר (תהלים לג א) רננו צדיקים בה', לקביל החשבון של ו' אלפים רבבות שלמעלה, בה' דייקא, לישרים על חשבון יש"ר של מטה. והנה צריך ליתן טעם הלא על כסא של מטה היו יושבין רק ע' סנהדרין, והוא אומר וישב שלמה על כסא ה' שהוא ממש לכסא שלמעלה, והלא רחוקה היא כמרחוק מזרח ממערב. אבל רזי עילאה הוא, ומכון לשבתך פעלת ה' שאמר משה (שמות טו יז), ומכון לשבתך עולמים שאמר שלמה (מלכים א' ח יג), מכוון הוא בפסוק (קהלת ז כח) אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי. והעניין כי ע' סנהדרין היו לקביל ע' אלפים, כי כל א' וא' כלול מאלף, ואחר כך היו ב' כסאות לגד ולנתן והם היו נביאים, והנבואה היא בסוד י', נמצא כל אחד מהם היה כלול מאלף. וצריכין אנו להקדים הקדמה אחת מספר יונת אלם, שהוא סוד רזא דברייתא (קידושין י"ז ע"ב) אמה העבריה אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת, עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת, עבד כנעני עובד את הבן והבת. והנה ג' דרגין אלין הם סוד ג' עולמות בריאה יצירה עשיה, אמה עבריה היא בסוד נשמה, שהיא באה מסטרא דבינה ה' ראשונה של השם אימא עילאה מקננא בכורסייהו, לכן אינה עובדת את שניהם, לא את הבן שהוא סוד עולם היצירה דתמן מקנן זעיר, ולא את הבת שהוא עולם העשייה דתמן מקנן השכינה. אבל עבד עברי שהוא מסוד מטטרון עולם המלאכים, דתמן רוח עושה מלאכיו רוחות (תהלים קד ד), עובד את הבן שהוא סוד זעיר, אבל אינו עובד את הבת שהיא למטה בעשייה. עבד כנעני שהוא בסוד סנדלפון אופן אחד בארץ בסוד אליהו בארבע, ר"ל אליהו הוא בעולם הרביעי (ברכות ד' ע"ב) עולם העשייה, ונרמז במ"ש רז"ל (ברכות ג' ע"ב) אליהו ז"ל זכור לטוב, ר"ל במלת זכור לטוב נרמז באיזה מקום רוח ה' ישא את אליהו, דהיינו במקום סנדלפון שהוא בגימטריא 'זכור 'לטוב שהוא במספר שוה. אבל אליהו בארבע, ר"ל כשכותבים ארבע תיבות כמו שאנו אומרים בברכת המזון אליהו הנביא זכור לטוב, שם נרמז ענין אחר שאליהו הוא המושל בארבע, דהיינו בארבע מאות איש של עשו (בראשית לב ז), שהם ת' בתי דינים דחציפין המבוארים באדרא רבה בפרשת נשא (זוהר ח"ג), שכן ד' תיבות אלו וכי יש לי כל (בראשית לג יא), הם ת', בסוד חנני אלקים שאמר יעקב וכי יש לי כל, י"ש ל"י כ"ל בגימטריא הכי הוה, כי אמר אלהים על חנוך שהוא בעולם היצירה, וכי יש לי כל על אליהו שהוא בעולם העשייה, שהוא יבא עם משיח בן יוסף כמבואר בפסוק בכור שור הדר לו, וזה בן יוסף, קרני ראם קרניו (דברים לג יז) זה אליהו הנביא זכור לטוב, שכן נרמז בר"ת 'קרני 'ראם 'קרניו, שהוא סוד קר"ק שצריך לכוון בראש השנה בסדר קר"ק (תקיעה תרועה תקיעה) על אליהו הנביא זכור לטוב דסליק הכי בחושבנא שהוא ממונה עליו, שכן הוא בסדר השלישי שהוא בסוד עשייה בשלשה סדרים שהם סוד שלשה עולמות, אבל כשחושבים עולם האצילות עמהם, אזי ארבע עולמות הם אליהו הוא בארבע, ר"ל בעשייה שהוא עולם הרביעי. וכן נחלק היום לג' דרגין אלו, בשחרית הוא סוד אמה העבריה שאז זמן דנשמתא, כמו שאומרים בשבת בשחרית נשמת כל חי, במנחה הוא סוד עבד עברי, ובערבית הוא בסוד עבד כנעני, שאז התפשטות כתנות עור בעי"ן, ולא כמו בשחרית שהוא או"ר באל"ף, כמו שאנו אומרים יוצר אור, כן עבד כנעני חושבניה עו"ר, שלקביל זה כנען בידו מאזני מרמה (הושע יב ח), נדרש על סנדלפון לשבח שבידו הקליפה שהיא מאזני מרמה שמכניע אותה, לכן נקרא כנען מלשון הכנעה, שסנדלפון מכניע המאזני מרמה. וזהו סוד בא אחיך במרמה ויקח את ברכתיך (בראשית כז לה), במרמ"ה דייקא, ר"ל לעת ערב כשקליפה שנקראת מאזני מרמה שולטת בעולם, באותו עת בא יעקב ותיקן תפלת ערבית, ובזה רמז ויקח ברכתיך. ובכאן רמז יצחק לעשו שיעקב הוא המתקן תפלת ערבית (ברכות כ"ו ע"ב), שאז זמן שליטת מרמה בסוד תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים קד כ), ולפי ששליטת עבד כנעני שהוא סנדלפון הוא לעת ערב, לכן עובד את הבן ואת הבת. וזהו הסוד הגדול לדעתי במה שאנו אומרים בתפילת ערבית מתחילה י"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם אמן ואמן לקביל י"ח ברכות, ואחר כך תפלת י"ח של ערבית. והנה הפוסקים כתבו שתקנה ראשונה לא זזה ממקומה, שהיו בתי כנסיות שלהם על השדה, והיה מסוכן מן המזיקין ותקנו בקיצור י"ח פסוקים שהיה כל אחד מתפלל בביתו י"ח של ערבית, ואחר כך תקנה ראשונה עדיין במקומה, וכן כתב ברבינו יונה (בפרק קמא דברכות) ובשאר פוסקים. אבל אומר אני כי חוק לישראל הוא ומשפט לאלהי יעקב (תהלים פא ה), ר"ל אנו חושבין שחק ומנהג לישראל הוא, אבל באמת משפט הוא לאלהי יעקב, הדין דין אמת אצל אלהים אמת, וכן בכאן הדין דין אמת, ולפי שתפלת ערבית היא בסוד עבד כנעני שהוא עובד את הבן ואת הבת, לכן צריך לומר שהתקנה ראשונה של י"ח פסוקים של ברוך ה' לעולם אמן, נשארה במקומה לקביל הבן, ואחר כך י"ח ברכות לקביל הבת. וזה שאמרו רז"ל (ברכות כ"ז ע"ב) תפלת ערבית רשות, ר"ל רשות בעלה עליה ואי אפשר להזכירה בלי בעלה, ואידך פירושה הוא למיכל לבעירין {{ממ|כדאיתא ברעיא מהימנא פרשת ויצא (זוהר ח"ג רמ"ב ע"ב). ומזה הטעם צריך לישב בזמן הזה בשעה שאומרים ברוך ה' לעולם אמן, בסוד באתי לגני אחותי כלה (שה"ש ה א) בזוהר פרשת פנחס (ח"ג רמ"ב ע"א), שאמר אליהו לרבי פנחס בן יאיר על פסוק (תהלים קלב ט) וחסידיך ירננו, ולויך ירננו מבעי ליה, אלא לפי שהחתן בא לביתה דכלה, צריך לשנות מאנין דיליה ולהתלבש בלבושא דכלה, לפי שהיא נקראת תפלה דמיושב, לכן צריך לאמרם מיושב. ומזה הטעם גם כן אשה כי תזריע וילדה זכר (ויקרא יב ב), אינה צריכה לישב רק ל"ג ימי טוהר (ויקרא יב ד), לפי שעבד שהוא בסוד זכר עובד את הבן, ואין צריך רק ל"ג נצוצות שעליהם העולם עומד, בסוד גן נעול גל נעול (שה"ש ד יב), ר"ל הגן נעול להוציא גל נצוצות שעליהם העולם עומד, בסוד עד הגל הזה (בראשית לא נב), שהם שלשה שריגים שראה יוסף (בראשית מ י) שמתפשטים אחר כך לשלשים צדיקים שבכל דור ודור. אבל ואם נקיבה תלד (ויקרא יב ה), אזי צריך לישב כפל להראות כח הזכר בנקבה, שהם ששה וששים ימי טהרה לקביל ל"ג נצוצות שבסטרא דשמאלא, שעליהם אמר עד הגל הזה, על גל נצוצות שיוצאים מסטרא דיליה, שכן גם כן בגפן שלשה שריגים, שהם שלשה שרי גוים בכל דור שמתפשטין לשלשים צדיקים של אומות העולם, גל של צרורות נדמו ישראל בשעת יציאתן ממצרים, בסוד גן נעול אחותי כלה, כגן ה' כארץ מצרים (בראשית יג י) שהיו ישראל במצרים להוציא מן גן גל של צרורות, דהיינו אותן גל צדיקים שהם מאומות העולם שבאים לעולם ג' פעמים מאומות שנקראים צרורות של עפר, בסוד כל הנפש הבאה לבית יעקב ששים וששה (בראשית מו כו). וזהו סוד ירידת יעקב לקוץ ארזים בבאר שבע (ב"ר פצ"ד ד'), שהכוונה הנשמות היוצאות מבאר שבע של מעלה, על אותן ארזי לבנון קמכוין דהיינו אותן הנצוצות, וליטע אותם בתוך ישראל שיהיו ישראל כלולים מכולם. וזה שכתוב (שמות יב לו) וינצלו את מצרים, דרשו ז"ל עשאו אותם כמצודה שאין בה דגים (ברכות ט' ע"ב), שהוא רמז על נצוצות טהורות התקועים שם בסוד כל דגי הים יאסף להם (במדבר יא כב), דתמן אתמר אסיפה. וזה שאמר יעקב לבניו האספו (בראשית מט א), שנתכוין לאסף וללקט פרידות טובות ונטיעות גדולות ויפות. ועל פי זה מתורץ מה שאמר יעקב לבניו וימאן להתנחם ארד אל בני אבל שאלה (בראשית לז לה), ואיש קדוש כמוהו לא יתכן שישקר, וכבר הבטיח לו הקב"ה תתן אמת ליעקב (מיכה ז כ), ובכאן אנו מוצאין שפת שקר שאמר ארד אל בני אבל שאולה, וחזרנו על כל הצדדים והמקומות ולא מצינו שיהיה דבר זה אמת שירד יעקב לבנו אל שאול, ואיך יתקיים מאמר זה. אבל רזא דמלה שנתקיים שירד אליו למצרים שנקראת שאול, כי היא עמוקה משאול (איוב יא ח), ומשם ירד יעקב ליוסף להוציא שלשים ושלש צדיקים שהם בגימטריא אב"ל, כי יוסף היה במצרים ללקט את כל הכסף (בראשית מז יד), שהם ניצוצות טהורות שהיו בכל העולם והביאם למצרים (וזה סוד עד הגל הזה), עליו אמרה רחל בשעת לידת יוסף אסף אלהים את חרפתי (בראשית ל כג), שהוא מאסף לכל המחנות (במדבר י כה), לכן אמר יעקב ארד אל בני דייקא, מני ומניה יתקלס עילאה להוציא אב"ל נצוצית מן שאול. לכן אמר שאולה בהי"א לבסוף, ולא אמר לשאול, שנתכוון על מה שאמר יוסף ה"א לכם זרע (בראשית מז כג), על ה' פרצופי הנפש שהיו מפוזרין שליקט יוסף אותם, שעליהם אמר יעקב האספו, ולא אמר אספו, אבל כנגד ה' ברכי נפשי שאמר דוד בתהילים קמכוין. הרי שבנקבה צריך להראות כח הזכר גם כן, שכן עבד כנעני עובד את הבן ואת הבת, מה שאין כן בעבד עברי שהוא כח הזכר אין צריך להראות שם, לכן עובד את הבן לבד ולא את הבת. ולכן עתה שאנו עמוקים בגלות המר הזה שזמן שליטת האומות בעולם, עובדים אנו את הבן ואת הבת, איזה עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה (תענית ב' ע"א), ותקנה ראשונה של י"ח פסוקים נשארה במקומה, לזה הסוד ומזה הטעם גם כן תחלה כשעלה משה לקבל הלוחות ראשונות, היו ישראל במדרגת זכר בעלמא דדכורא, בסוד עיר גבורים עלה חכם (משלי כא כב) במדרש רבה [פרשת אמור (ויק"ר פל"א ה')], אל תקרי גבורים אלא גברים, שעלה משה במדרגת זכר, ואז ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו, היה בסוד עבד עברי שעובד את הבן, לכן קבלו הלוחות בארבעים יום שהוא סוד אשה כי תזריע וילדה זכר, שצריך להמתין מ' יום לזכר, אבל לסוף ארבעים שירדו ישראל לעשיית העגל והתישו כח של משה כנקבה (עיין ברכות ל"ב ע"א), כשרצה משה לקבל הלוחות אחרונות הוצרך להמתין פ' יום, שאז שליטת עבד כנעני היה בעולם, שהוא עובד את הבן ואת הבת, לכן הוצרך משה להמתין פ' יום עד יום הכפורים שאז נגמרה הסליחה לקבל לוחות אחרונות, שהם בסוד נקבה. מזה הטעם רצה משה ליכנס לארץ ישראל לבטל שליטת עבד כנעני ולתקן העולם שיהיו מעלמא דדכורא, כמו שהיו מתחלה בשעת עלייתו לקבל לוחות ראשונות, על זה אמר ואתחנן אל ה', כתיב ההוא על עלייה ראשונה שעלה להר, וקרינן ההיא על עלייה שנייה ושלישית שהיה במדרגת נוקבא, אתה החלות להראות את עבדך דייקא, שמתחלה היה במדרגת עבד עברי שהוא מדרגת זכר, אמר את גדלך שהוא על קבלת לוחות ראשונות, ועל קבלת לוחות שניות שהוא במדרגת עבד שהוא מדרגת נוקבא, אמר את ידך החזקה, אשר יעשה כמעשיך עלמא דדכורא, וכגבורתיך על עלמא דנוקבא, לכן אעברה נא, ורצה לשנות המדות ולעשות מן הארץ הטובה שהיא עלמא דנוקבא, ההר הטוב שהוא עלמא דדכורא. והשיב לו הקדוש ברוך הוא רב לך, הגדולה הזאת היא לך לבדך, משה וס' רבוא דיליה מעלמא דאתי אינון שהם מעלמא דדכורא, ובימיו אכלו ישראל לחם מן השמים (שמות טז ד) שהוא עלמא דדכורא, אבל צו את יהושע שהוא עלמא דנוקבא דאתמר גביה ויאכלו מעבור הארץ (יהושע ה יא), וחזקהו ואמצהו שהוא בסוד עבד כנעני, שכן חזקה"ו ואמצה"ו בגימטריא סנדלפו"ן, שהוא בסוד עבד כנעני. גם נרמז במלת ההיא דכתיב ההוא, על ג' עתים שמשתנים בכל יום שנרמזים באותיות הוא, הה' מורה על עולם העשייה דמטרוניתא מקננא תמן בסנדלפון שהוא סוד עבד כנעני, ו' של הוא, הוא מורה על עולם היצירה דקודשא בריך הוא מקנן תמן במטטרון שהוא סוד עבד עברי, א' של הוא, מורה על עולם הבריאה דאימא עילאה מקננא תמן בכורסייה שהוא סוד אל"ף (תיקו"ז ו כ"ג ע"א), והוא סוד אל"ף אלפין ישמשוני' (דניאל ז י), שהוא סוד עולם הכסא בסוד אל שדי שמתפשטת על אלף עלמין, כמבואר באדרא רבה (זוהר ח"ג) שהוא סוד אמה העברייה בעולם הבריאה. נמצא במלת הו"א נרמזים ג' דרגין אלו מלמטה למעלה, עבד כנעני, עבד עברי, אמה העבריה, שהם סוד נפש, רוח, נשמה. וכבר אמרנו שהיום נחלק גם כן לג' חלקים אלו, בשחרית הוא סוד אמה העבריה, במנחה סוד עבד עברי, בערבית סוד עבד כנעני. וז"ש בעת ההוא, בע"ת דייקא על היום שנחלק לג' עתים, שבעת ג' פעמים נרמזים ג' דרגין הנרמזים במלת הוא, וחוזר ומפרש מה הן הדרגין, אתה החלות להראות את עבדך, שהם ג' דרגין של עבדות, לקביל עבד כנעני אמר את גדלך, שהוא סוד נפש שבאה מאברהם, דאתמר תמן (בראשית יב ו) והכנעני אז בארץ. את ידך החזקה הוא דרגא דעבד עברי, דמתמן הוא תקון הרוח, שיצחק הוא שורש לכל הרוחות. אשר מי אל דא דרגא דבריאה, יעקב נקרא אל (בראשית לג כ, מגילה י"ח ע"א), שהוא שורש לכל הנשמות. והנה ידוע שכל א' מבני אדם יש לו ג' קטרין נפש רוח נשמה, נמצא שכל א' כלול מג' אבות הקדושים שהם שורש ג' קטרין אלו. ומזה הטעם נקרא רשע חלל, כמ"ש (יחזקאל כא ל) חלל רשע, הטעם שעושה חלל וגורם שהולכין ממנו ג' קטרין של ג' אבות שיש לכל אחד. וכן כשתעיין באותיות חל"ל רש"ע תמצא החטא שלו, שכן חל"ל רש"ע בגימטריא אברה"ם יצח"ק יעק"ב. ולזה אמר דוד לבי חלל בקרבי (תהלים קט כב), אחר החטא שלו אמר כן, שהיה מתיירא שנסתלקו ממנו ג' קטרין דיליה שהם ג' אבות, שעליהם קאמר ואתה ה' מגן בעדי (תהלים ג ד), מג"ן דייקא, שהוא נוטרייקון מיכאל מסטרא דאברהם משורש הנפשות, גבריאל מסטרא דיצחק שהוא שורש הרוחות, נוריאל מסטרא דיעקב שהוא שורש הנשמות. ומזה הטעם על ג' דברים העולם עומד (אבות פ"א מ"ב), האדם הוא עולם קטן עומד על קטרין אלו, על התורה מסטרא דיעקב שהוא יושב אוהלים (בראשית כה כז), דמסטרא ירית נשמתא [בזוהר פרשת ויקרא (ח"ג כ"ד ע"ב)] מאן דירית אורייתא ירית נשמתא. על העבודה מסטרא דיצחק, דמתמן ירית לרוחא, זבחי אלהים רוח נשברה (תהלים נא יט). ועל גמילות חסדים מסטרא דאברהם, דמתמן ירית לנפש גומל נפשו איש חסיד (משלי יא יז). ולכן כל התפלות אינן נשמעין, עד שהולכין מתחלה דרך מערת המכפלה ששם נקברין ג' אבות. לזה היתה כוונת הבקשה של משה ליכנס לארץ ישראל, מאחר שהחלות להראות לי שהתפלות עולים דרך ג' אבות הקבורים במערת המכפלה, כמבוארים במלת גדלך זה אברהם, ידך זה יצחק, אשר מי אל זה יעקב, לפי שהם שורש כל הנפשות והרוחות והנשמות שבעולם, לכן אעברה נא לתקן ג' קטרין אלין התלוים בעבדות, מלת נ"א נוטריקון "נשמת "אמה, הנשמה נדמית לאמה העבריה, בסוד כי ימכור איש את בתו לאמה (שמות כא ז), וקחשיב ג' קטרין תקנתו לקביל הנפש שהוא עבד כנעני הארץ הטובה, לקביל הרוח שהוא בסוד עבד עברי ההר הטוב, לקביל נשמה שהיא בסוד אמה העבריה והלבנון. השיב הקב"ה רב לך, כבר הגעת למעלה מג' דרגין אלו שהם בסוד ג' דרגין, רק אתה רב ולא עבד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף