שו"ת תשב"ץ/ג/קצח

שו"ת תשב"ץ ‏ ג קצח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין קצח:

הואיל ואתא לידן נימ' בי' מילתא וא"א בלא שום חדוש מפשטא דשמעתא דבשלהי פ' שני דייני (ק"י) משמע דשלש ארצות שהן יהודה ועבר הירדן וגליל כלהו דין ארץ ישראל להם לענין נישואין להעלו' מחוצה לארץ להם ושלא להוציא מהם לח"ל שהרי אחר משנ' זו (שם ע"ב) חלקו בין חו"ל לא"י אפי' מנוה היפה לנוה הרע ואלו בשלש ארצו' אלו אין מוציאין מהיפה אל הרע אפי' בארץ אחת כ"ש מארץ אחת לארץ אחרת משמע דכלהו דין א"י יש להם וכן הדין נותן שאם דין העלא' לא"י הוא משום מצות יתרו' וההוצא' משם היא משום שמפקיע מן המצות וכדמוכחא ההיא דעבדים כדאי' התם (שם) ובפ' השולח (גיטין מ"ד ע"ב) וכן בפ"ק דע"ז (כ"א ע"א) לענין מכירו' שדו' לעכו"ם א"כ דין א' יש להם לאלו שלש ארצו' לענין זה וכדמוכח ההיא דפ' מקום שנהגו (פסחים נ"ב ע"ב) דג' ארצו' לביעור דמשמע מהתם דשביעית נהגא בהו בזמן הזה וה"ה לכל חובת קרקע ומצות דירה היא בכל מקום הנוהגו' בו חובו' קרקע וצריך לומר לפ"ז דעבר הירדן דהכא ובפ' מקום שנהגו לאו היינו עמון ומואב שנחלקו בה במס' ידים (פ"ד מ"ג) מה הן בשביעית כמו שפרש"י ז"ל דאפי' תמצא לומר שלא כבשום עולי בבל מ"מ שביעי' נוהגת בהן כדמוכח ההיא דתנן בפ' מקום שנהגו וכ"ש שנראה דמכבוש עזרא הויא עבר הירדן שלא נתחייבו במעשרו' אלא מה שכבש עזרא וכן בפ' בתרא דערכין (ל"ב ע"ב) ומייתו לה בפ' ידיעות הטומא' (שבועות ט"ז ע"א) דמני עיירו' המוקפו' דעבר הירדן אמרי' התם שלא מנו אלא אותם שקדשו בני הגולה. ואני תמה מהרמב"ם ז"ל שכ' בה' שמט' (פ"ד הכ"ח) דעבר הירדן לא קדש' וכ"כ הראב"ד ז"ל בהשגו' בהל' שמטה (שם) שעבר הירדן לא כבשוהו עולי בבל וזו שבערכי' תשוב' עליהם אלא על כרחין לא נחלקו אלא בעמון ומואב שלא טהרו בסיחון שאותן לא כבשוהו מעולם ומ"ה מדמו להו התם במס' ידים למצרים ובבל וכן מה שאמר בפ' חזקת (בבא בתרא נ"ו ע"א) כל מה שהראה הקב"ה למשה חייב במעשר ואמרי' לאפוקי הר שעיר עמון ומואב בהכי איירי וכן מה שאמרו בירושלמי דפ"ג דבכורים (ה"ו) בפלוגתא דר"ש בן ננס ור"ע בעטור בכורים שלא משבעת המינים דפליגו בעמון ומואב אי מעטרין אי לא מעטרין לאו בכבוש ישראל הויא פלוגתא דההיא פלוגתא אחריתי היא דר' יוסי הגלילי ורבנן כדבעינן למימר לקמן אבל באותם שטהרו בסיחון וכבשום ישראל לא איירי ואע"ג דבשלהי פ"ק דיבמו' (ט"ז ע"א) וכן בריש חגיגה (ג' ע"ב) אייתי עלה כרכים הרבה דכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל והניחום כדי שיסמכו עליהם בשביעית והוה משמע לכאור' דבארץ עמון ומואב שטהרו בסיחון הוו פליגי לא היא דהכי קאמר שאף מה שכבשו בתחל' הניחו עולי בבל מלכבוש משום תקנת עניי' וכ"ש עמון ומואב שלא כבשו מעולם שיש להם לתקן בהם בשביעי' מעשר עני מפני תקנת עניים. וראי' לזה דלא איירי בהאי פלוגתא בעמון ומואב שטהרו בסיחון דר' אליעזר קאמר מעשרין מעשר עני ואפ"ה הוה ס"ד למימר בפ"ב דשבועו' (ט"ז ע"א) דס"ל דקדוש' ראשונ' קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא ומשמע דנהגו בהו קדושת שביעי' ואי נהגו בהו קדושת שביעי' ולא זרעי א"כ אין בה חיוב מעשר לא שני ולא עני ואיך אמר ר"א דמעשרין מעשר עני אלא ודאי לא היתה מחלוקת אלא בעמון ומואב שלא טיהרו בסיחון אבל אותן ארצו' שטהרו בסיחון דין א"י אשר לתשע' המטו' יש להם. ולפ"ז יש לנו לומר דהא דמייתי בפ"ק דחגיגה (שם) עובדא דר' יוסי בן דרמסקי' ומסיים בה במילתי' דר' אליעזר ההיא דהרבה כרכים כבשום עולי מצרים לאו מדברי ר"א היא דבמתני' דמס' ידים לא קא מסיק הכי במילתי' דר"א אלא פירושא דתלמודא הוא דמפרש דכי היכי דלמאן דאמר לא קדשה לעתיד לבא הניחו כרכים הרבה משום תקנת עניים כמו כן תקנו עמון ומואב שלא כבשו ישראל לעולם שיהיו מעשרין מעשר עני מפני תקנת עניים. והנה נתבאר שעבר הירדן שדינ' כדין יהודה וגליל לענין ביעור ולענין העלאה והוצאה היינו ארץ סיחון ועוג ודינה כדין א"י לכל חובת קרקע וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהל' תרומו' (פ"א ה"א) אלא שבפירוש המשנה במס' ידים פי' שהשאלה דעמון ומואב מה הן בשביעי' דבארץ סיחון ועוג היתה השאלה וצ"ע בדבריו ז"ל ובפ"ק דכלים (מ"ו) דמני עשר קדושו' ומני א"י מקודש' מכל הארצו' לענין עומר ובכורי' ושתי הלחם בודאי עבר הירדן בכלל א"י היא והכי מוכח בפ' כל קרבנו' הצבור (פ"ג ע"ב) דפי' טעמא דשתי הלחם משום דכתיב ממושבותיכם ולא מחוצ' לארץ ובודאי דעבר הירדן בכלל מושבות היא כשאר א"י ובעומר הוא דפליגי ר' יוסי ורבנן התם (פ"ד ע"א) בקראי וכן בפרקא קמא דסנהדרין (י"א ע"ב) אמרי' דעל שלש ארצו' מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן וגליל ואע"ג דאמרי' התם (סנהדרין שם) שאין העומ' בא אלא מיהודה היינו לכתחלה מפני שהוא קרוב וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהל' תמידין ומוספין (פ"ז ה"ה) וכן בבכורים דדרשי בפ' הספינה (בבא בתרא פ"א ע"א) אשר תביא מארצך למעוטי ח"ל עבר הירדן בכלל מארצך הוא והכי איתא בפ"ק דבכורים (מ"ו) ואף ר' יוסי הגלילי דס"ל דאין מביאין בכורים מעבר הירדן כדאי' התם (שם) ובבריתא דספרי וכן ר"ש לאו משום דסבירא להו דאינה מכלל א"י אלא משום מיעוטא דקרא משום דכתיב אשר נתת לי ה' פרט לעבר הירדן שנטלתו מעצמך א"נ משום דאינה זבת חלב ודבש וכטעמא דת"ק דס"ל דאין מביאין בכורי' אלא מארץ חמשה עממין ולא מארץ גרגשי ופריזי משום דלא כתיבי בפ' קדש לי דכתיב ביה זבת חלב ודבש שפי' בשאר א"י אין מביאין אלא מן המובחר וכדתנן בפ"ק דבכורי' (מ"ג) ומייתו לה בפ' כל קרבנות צבור (פ"ד ע"א) אין מביאין בכורים לא מתמרים שבהרי' ולא מפירו' שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר ולא מפני שאינ' קדוש' אימעיט' וכן בעש' קדושו' דמס' כלים שמנו עיירו' המוקפו' חומה עבר הירדן בכלל היא והכי איתא בהדיא בפ' בתרא דערכין (ל"ב ע"ב) וכן מצאתי בתוספתא דסוטה דמרבי עבר הירדן לענין עגלה ערופ' וכן בבריי' דספרי וכן כתב' לזו הרמב"ם ז"ל (פ"י מה' רוצח ה"א) אע"ג דאין מביאין עגלה ערופ' בחוצ' לארץ ואע"ג דפליגי תנאי בבריי' דספרי ומייתו לה בפ' בתרא דבכורו' (נ"ה ע"א) ירדן אי הוי מארץ כנען אי לא וכן בירושל' דמס' חלה (פ"ד ה"ח) אית תנאי תני הירדן מא"י ואית תנאי תני הירדן מח"ל אית תנאי תני הירדן גבול בפ"ע ומשמע דכולהו מודו דעבר הירדן לא מארץ כנען הוא לאו לענין פטור חובת קרקע קא איירי אלא לענין פירושא דקרא דכי אתם עוברים את הירדן ארצה כנען דכתי' לגבי ערי מקלט הוא דפליגי אבל לענין חיוב חובת מצו' קרקע שוות הן [אם לא] היכא דאיכא מיעוטא דקרא משום זבת חלב ודבש וכדברי ר' יוסי הגלילי דלעיל והא דאמרי' בפ' אלו מציאו' (בבא מציעא כ"ב ע"א) ירדן שנטל מזה ונתן לזה מה שנטל נטל ומה שנתן נתן רש"י ז"ל פירשה לענין שטף נהר קורותיו ועציו וה"ה לשאר נהרו' אלא דתנא איד הירדן קאי ולא מיחוור האי פירושא דא"כ ליתני נהר סתמא דהכי אקשינן על כיוצא בזה בפ' בתרא דבכורו' (שם) והפי' הנכון הוא מה שפירשו בירוש' דמס' חלה דלענין קדוש' הארץ עסקינן שאם הירדן נכנס והוא יצא כל מה שהוא לפנים יש בו קדוש' הארץ וכל מה שהוציא לחוץ אין בו קדוש' הארץ לפי שהכתוב תלה קדוש' הארץ בירדן שנא' הירדן וגבול ולפי זה הירוש' הי' נר' דעבר הירדן מה שנחלו ישראל אין לו קדושת הארץ מצינו בגבול הארץ בס' יהושע שהירדן היה מפסיק בין נחלת יוסף ובנימין ושבטים אחרים לנחלת ראובן וגד ואם זה אמת א"כ ארץ ראובן וגד אינה חייבת במצו' הארץ וא"א לומר כן כדמוכחא מתני' דשלש ארצו' לביעור אלא שאין זה קשה כלל שלא דברו בכאן בירדן שנטל ונתן באותו צד שהוא מפסיק בין השטים אלא שהירדן יש ממנו מפסיק בינו ובין ח"ל ובו אמרו מה שנטל נטל ומה שנתן נתן וכן נראה מהירוש' שהביא הרמב"ן ז"ל בחדושיו שהירדן מפסיק בין א"י לארץ העמי' ואע"פ שבפ' הספינה (בבא בתרא ע"ד ע"ב) מוכח דכלו הוא כא"י דאמרי' התם שיוצא ממערת פמייס ומערת פמייס היינו לשם דבחלקו של דן ומש"ה נקרא ירדן שיורד מדן כדאי' בפ' בתרא דבכורו' (שם) ומשם הולך בימה של טברי' ובימה של סדום ומתגלגל והולך לים הגדול וכל אלו המקומו' הם מא"י אית לן למימר לפום האי ירוש' דבהאי גלגול נפיק לארץ העמים ובמס' מעשר שני (פ"ה מ"ב) ומיתו לה בפ' לולב וערבה ובפ' י"ט של ר"ה (ל"א ע"ב) ובפ"ק די"ט (ה' ע"א) מוכח שאין הירדן רחוק מירושלם לצד מזרח כי אם מהלך יום אחד ידוע הוא כי ירושלים אינה רחוקה מים הגדול כי אם מהלך יום וחצי וירושלים בחלקו של בנימן היא כדמוכחי קראי והכי איתא בזבחים (נ"ד) והים הוא גבול המערב לכל א"י והירדן גבול בנימן לצד מזרח והיאך אפשר שיהיה רחבה של א"י כל כך קצר אלא שהירדן יש בו עקלתונות ולפי מה שנראה בכתובים הוא כלה בים המלח במקצוע דרומית מזרחית מגבול בני בנימין ובכאן אמר' (בכורות שם) שהוא מתגלגל לים הגדול וים הגדול הוא במערב א"י וא"א כן שהרי הוא מתערב בימים אחרים כמו שנזכר כאן ימה של סבכה וימה של טבריא וימה של סדום וכן אמרו (שם) אין ירדן אלא מיריחו ולמטה אבל מה שהוא למעלה מיריחו אין דין ירדן עליו לפי שמתערב עם ימים ובטל שמו וכן פירש"י ז"ל בפרק בתרא דבכורו' (שם) ומכל אלה הדברים עלה בידינו שעקלתונות יש לו ואפשר שהוא יוצא לארץ העמים וכבר חקרתי אנשים באו מא"י ואמרו כי הירדן רחוק מירושלים מצד אחד ז' ימים ומצד אחד שמנה ימים ומצד מזרח יותר מכל זה והוא שופך בימה של שושן הבירה רחוק מדמשק שמנה ימים ודמשק רחוקה מירושלים שמנה ימים מזרחית צפונית ואחרים אמרו כי שושן הבירה רחוק מירושלים ס' יום ואינה על שפת הים והירדן רחוק מירושלים יום וחצי לצד מזרחי ובפרק אלו מציאות הוקשה לראשונים ששם (כ"ח ע"א) אמרו כי מירושלים לסוף תחום א"י ליכא אלא ט"ו יום וא"י ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה שהם מהלך מ' יום ואפי' הית' ירושלים באמצע א"י הוי מהלך עשרי' יום ממנה לסוף התחום ועוד שירושלי' סמוכ' ליריחו וירדן יריחו א"כ סמוך לירושלים והעלו כל זה בדוחק וקושייתם יותר גדולה וכבר תרצתי הכל ואפילו נאמר דס"ל דאין ממנו כלל יוצא לחוצה לארץ נפרש מה שנטל נטל ומה שנתן נתן לענין חלוקת השבטים שבט גד ובני ראובן לעולם יטלו מעבר הירדן מזרחה אפי' נכנס הירדן לצד מערב וכן שאר השבטים לעולם יטלו מעבר הירדן ימה אפילו נכנס הירדן לצד מזרח אבל לענין קדושת הארץ זו וזו שוות הן וכדאוכחנא מההיא דשלש ארצות לביעור וכן מה שאמרו בסוף פ' המקנא (סוטה י"ד ע"א) אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל בארץ יתקיימו על ידי לאו לענין מעשרו' דקאמר דהוא בעבר הירדן היה ושם נוהגות ולמה בקש שיעבור הירדן יכולה הית' שבועת הקב"ה להתקיים שלא יעבור הירדן וישאר חי בעבר הירדן ויקיים שם המצות אלא במצות הנוהגו' במלחמת עממים ובהבדלת ערי מקלט להשלים מצוה שהתחיל בה ובהכרתת זרע של עמלק ובמנות מלך ובבנין ב"ה שלא היו נוהגות עד שיעברו את הירדן הנהו הוה בעי לקיומי אבל לענין קדושת הארץ כמו שארץ כנען אשר לעבר הירדן ימה היא קדושה כן ארץ סיחון ועוג נוהגו' בה כל חובת קרקע והכי מוכח בע"ז בפ' ר' ישמעאל (עבודה זרה נ"ח ע"ב) ריש לקיש איקלע לבצרה וחזנהו דאכלי פירות דלא מעשרן ואסר להו משום דס"ל בצר היינו בצרה ובצרה בעבר הירדן היא ומשו' הכי אצטריך קרא לרבו' שיהו ערי מקלט קולטו' לרוצח שבח"ל וכדאיתא בספרי משמע דח"ל נבדלת היא לגמרי מארץ סיחון ועוג משום דדין א"י יש לה וכן היא נקראת בכל מקום ארץ ישראל וכדתניא בספרי לא הוכיח משה את ישראל עד שהכניסן לא"י שנאמר אחרי הכותו וכן ההיא דפ' הרואה (נ"ד) דמעברות ארנון שנדעזעה א"י כשנכנסו לה ישראל בארץ סיחון ועוג היא וכן בענין איבוד ע"ז אמרי' בספרי בארץ ישראל אתה מצוה ואי אתה מצוה בח"ל הרי שעבר הירדן היא בכלל א"י היא למצוותיה ששם ג"כ הית' מצות האיבוד. הנה נתבאר שארץ סיחון ועוג שוה היא לא"י למצותיה לענין חובת קרקע ואע"ג דאמרי' דאין מעברין את השנה אלא ביהוד' כדאיתא בפ"ק דסנהדרין לא מיעטו מזה עבר הירדן משום דח"ל היא שאפי' גליל מיעטו אלא משו' דכתיב לשכנו תדרשו ובאת שמה כל דרישו' שאתה דורש לא יהו אלא בשכנ' של מקום וזה למצוה אבל לא לעכב דכל ארץ ישראל שוה היא כדאיתא בפרק בתרא דברכות (ס"ג ע"א ע"ש) וכן כתב הרמב"ם ז"ל בהלכות קדוש החדש (פי"ד הי"ב):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף