שו"ת תשב"ץ/ג/פד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:15, 9 במרץ 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת תשב"ץTriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png פד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין פד:

מלייאנא. אשם אשמת ולא נכלמת אשר לבך שמת כאשר לא חכמת עד שעקמת ובגבהך רממת לעשות לגרש לאיש לא נתרצה. לאשתו אשר בו חפצה. וגירושין לא תבעה וכזה לא נמצא. כי אם באירוסין נעשו באיסור דחייבי לאוין. או איסורין בכל שוין. וכבר אמרו (כתובות ע"ז ע"א) אין מעשין אלא לפסולות. ולפי מה שכתבת בענין המעשה הזה מקודשת גמורה היתה בפני שני עדים. ואע"פ שהעד האחד אמר אע"פ שאמת היו הדברי' שלענין קדושין נתכנסו (שאם) [וגם] האיש והאשה לזה הזמינום אלא שהוא לא ראה מסירת הקדושין בידה. עדות זו אינה מבטלת הקדושין. שכיון שנתקדשה באותו מעמד ואיש ואשתו מודים בדבר והעד האחד אומר שראה המסירה אף על פי שהעד הב' לא ראה המסירה מקודשת היא שכיון שאין צריך לומר בקדושין אתם עדי כדאיתא התם בפ' האיש מקדש (קידושין מ"ג ע"א) כיון שהדבר אמת שקבלה קדושיה באותו מעמד מקודשת ואע"פ שהרשב"א ז"ל כתב שאם הכמין לה עדים אינה מקודשת דיכולה לומר אלו ידעתי שהכמין לי עדים לא קבלתים. דוקא כשהיא אינה יודעת שיש שם עדים בהכמנה אבל אם יודעת שיש שם עדים בהכמנה מקודשת היא כיון שהדברי' ברורים שהיא קבלה הקדושין אע"פ שלא ראו המסירה וכ"ש שהא' ראה והב' אפי' לפי דבריו מה שלא ראה הוא מפני שלא היו קידושין הגוני' בעיניו (ולא יהיו) ומפני זה לא נתבטלו הקדושין. ועוד הרי בספ' המצות גדול וקטן הם מצריכין גט בקדושין שהם בע"א אם המקדש והמתקדשת מודים בדבר ואפי' לדברי המקילין כשאין שם אלא עד אחד יודו שאם היו שנים אלא שהאחד ראה והאחד לא ראה והמקדש והמתקדשת מודים צריכה גט. ועוד שכיון שאחר הקדושין היה נכנס ויוצא עמה ומתיחדין בחזקת קדושין הרי היא אשת איש גמורה שאפילו במי שגירש את אשתו ולנה עמו בפונדקי אמרינן (גיטין פ"א) הן הן עדי יחוד הן הן עדי ביאה וצריכה גט לפי שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וכ"ש זו שהיא בחזקת מקודשת אצלו כשנתייחד עמה לא נתייחד אלא לשם אישות וצריכה גט ואע"פ שבסבלונו' הבאים אחר קדושין בטלי' אמרי' (קדושין נ') שאין חוששין להן. דאדעתא דקדושין הראשונים שגרם. בבעיל' ליכא למימר הכי דלא נחית איניש נפשיה בספיקא ובעל לשם קדושי' כדמוכח בתוספתא דקדושין (כתובות ע"ג ע"ב) במקדש בפחו' משו"פ ובקטן שקידש. ועוד שכיון שיצא קול שנתקדשה בשני עדים ובשעת הוצאת הקול לא היתה שם אמתלא שמבטלת הקדושין אע"פ שאח"כ הי' אמתלא אין הקדושין מתבטלים וזה העד אפילו אומר דברים המבטלים הקדושי' אין הקול מתבטל בכך כיון שהאשה מודית שנתקדשה. ועוד אפילו לפי שבושך אינך ניצול מאשמה גדולה. שאם לא הי' אלא הקול והיה הדין נותן לפי דבריך לבטלו למה חזקת אותו ולהצריכה גט. ואחר שהצרכתה גט איך תגרשנה בגט מעושה שלא כדין ע"י עכו"ם שאפילו ריח הגט אין בו. הסכלת עשה ולולי פני אביך נ"ע אני נושא הוכחתיך בשבט אנשים הלא ידעת שמי שאינו יודע בטיב גטין וקדושין לא יהי' לו עסק בהם. ומי שלא קרא לעולם מס' גטין וקדושין איך ישלח ידו במה שאפילו הרב רבי אשר ז"ל לא הי' נשען על בינתו לעשות ככה. ומה שאמרת שאפילו אשתו הראשונ' לא מצי קאים בסיפוקה אלא היא מתפרנסת ממעשי ידיה. ומה פשעו ומה חטאתו בזה הלא מעשה ידיה לבעלה ואפילו אמר איני זן ואיני מפרנס הי' הדין נותן שיוציא אשתו הראשונ' אבל זאת שידעה כל זה ונתפייסה אין הדין נותן לכופו והרי היא אשת איש גמורה. מתוך ראי' ברורה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף