שו"ת תשב"ץ/ב/ק

שו"ת תשב"ץ ‏ ב ק

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ענין ק: עוד לו לפי שראיתיך גודר פרץ ומחזיק בדק בקיעי עירך אודיעך מה שנ"ל במה שהיו פורצים גדר במקומנו זה וכמעט בכל אלו הארצו' בענין השחתת הפאות שהם משחיתים אותם ומשיירים חוט אחד באמצע וראיתי שהראשונים ז"ל הם אוסרים זה ואין להם טעם אחר אלא שאין אנו יודעים היכן הוא מקום הפאות שנניח שם מלא החוט ע"פ כולה וכדומה שנפל ההיתר הזה מפני מה שכ' הרמב"ם ז"ל בהלכו' ע"ז (פי"ב ה"ו) שיש בידו קבלה מהזקנים שאם שייר מ' שערות שהוא מותר ויש טועים בדבריו וכתבו משמו ד' שערות ואינו כן ולא ראיתי מי שפי' מאין יצא להם זה המספר ויש מי שכתב עליו וצ"ע ואני עיינתי בזה וכמדומה לי שהזקנים למדו דבר זה משיעור קרחה דאמרי' במס' מכות (כ' ע"ב) וכן פסק הרב ז"ל (שם הט"ו) שהיא כגריס וגריס הוא שיעור מרובע של ג' עדשות על ג' עדשו' שהם ט' עדשו' ושיעור עדשה הוא שיעור ב' שערות על ב' שערו' וזה השיעור הוא לשיעור בהרת כמו שהיא נלמד במס' נגעים במשנה (פ"ו מ"א) ובת"כ ששיעור מחיה הוא כשתי שערו' וצריך שתהיה מבוצרת בתוך הבהרת שיהי' ממנה לכל צד בשיעורה שהם ב' שערו' שהוא כעדשה. ואם כן מרובה ט' עדשו' ג' על ג' שהם כשיעור שש שערו' על ו' שערו' שהם בריבוע ל"ו שערו' זה המרובע הוא שיעור גריס לענין בהרת וה"ה לענין קרח' דמקרחה דנגעים גמרי' לה בג"ש דקרחה קרחה כדאי' בירוש' בפ"ק דקדושין (ה"ז) ונר' להם לאותם זקנים ז"ל שהתור' הזהיר' מלהשחית הפאה וכל זמן שלא ישאר שם שיעור קרחה שהרי מי שגלח ראשו והניח פאותיו צריך שישאר בו כדי שיעור שיתחייב בו משום קרחה א"כ ע"כ צריך שלא יהי' שם פחו' משיעו' קרח' דהיינו ל"ו שערו' ומ"ש מ' שערו' אני חושב בזה אחד מב' דברים או מפני שהוא מספר שלם ולחומר' לא דק שהרי משיעור קרחה לא למדנו אלא שצריך שלא יהי' שם פחות מזה השיעור כדי שתוכל להיו' שם קרחה ושמא שיעור הפאה צריך שיהי' יותר או אפי' תאמר כי שיעור פאה וקרחה כי הדדי נינהו הוסיפו ד' שערו' לפי ששיעור גריס מרובע הוא כדמוכח במס' נגעים והעדשו' עגולו' וכשאתה מרבעם אתה צריך להוסיף מעט כמורשא דקרנת'. ויהי' לכל הפחו' שיעור שער אחד לכל קרן והרי ניתוספ' לנו ד' שערו' לד' קרנות ויחזרו ל"ו שערו' מ' שערות זה נראה שהם סוברים אותם זקנים אע"פ שמדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה נראה ששיעור ל"ו שערות הם אחרי הריבוע הנז' אבל הזקנים שקבלו כך שמא זה הי' דעתם זה נ"ל לפרש בקבלת הזקנים ויצא לנו מזה ששיעור הפאה צריך שתהי' ברחב ג' עדשות וזכינו לאסור שיור מלא החוט יהי' שיעור ההנח' לג' פאות לכל צד לראש ולזקן אורך ט' עדשות ברוחב ג' עדשות ולפי שאין מקום האורך ידוע צריך שיניחו מתחלת פאת הראש עד שבולת הזקן ברוחב ג' עדשות באמצע ובזה אני מזהירם והחזרתים למוטב בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף