ליקוטי מוהר"ן/קנד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
דע, כי יש יראות נפולות, וכל היסורין והדינים שיש לאדם, כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורין ממנו.
והם בחינת (שבת עז:): חמש אימות, אימת חלש על הגבור, שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש, אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים.
ועל כן הם במספר חמש, כנגד חמש גבורות, שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים.
וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם. ומקום היראה היא בלב, כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו ויראת (קדושים יט).
והיראה צריכה להיות עם דעת, כי בלא דעת נאמר (איוב ד ו): הלא יראתך כסלתך. והדעת צריך להיות בלב, כי גם עכו"ם יש לו דעת, אך הוא בלא לב. אך עקר הדעת – כשהוא בלב, כמו שכתוב (דברים ד לט): וידעת היום והשבות אל לבבך; כמו שכתוב (שם כט): ולא נתן לכם לב לדעת – דיקא.
וכשמחבר הדעת שבלב, עם היראה ששרשה ומקומה בלב, אזי נאמר (משלי ב ה): אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא.
והנה כתיב (שם כט): מלך במשפט יעמיד ארץ; הינו על־ידי משפט מעמיד ומעלה היראה, שהיא בחינת ארץ, כמו שכתוב (תהלים עו): ארץ יראה.
ומשפט הוא מה שהאדם שופט ודן עצמו על כל דבר ודבר שעושה, טרם שידינו אותו למעלה. ועל־ידי מה שהוא בעצמו שופט את עצמו נצול מדין שלמעלה, כי כשיש דין למטה אין דין למעלה (מ"ר שופטים פ"ה).
וכיון שאין עליו דין אין צריכה היראה לפל ולהתלבש למטה, ואין צריך לירא משום דבר, ואין לו רק יראה העליונה, יראת הרוממות: (עין כל זה לעיל בהתורה "מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז" בסימן טו, שם מבאר כל זה באריכות.)
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |