ליקוטי מוהר"ן/צו
|
< הקודם · הבא > |
- הגעתם לליקוטי מוהר"ן תורה צו. אם התכוונתם להגות בליקוטי מוהר"ן תניינא תורה צו, אנא ראו: ליקוטי מוהר"ן/ב/צו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו. יי ישחק לו כי ראה כי יבא יומו וכו' (תהילים לז יב-יג):
הענין הוא כך. דקשה, מאין יבוא מחשבה זרה לצדיק, שרוצה להתפלל בדבקות גדול, הלא אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא לח:): הבא לטהר מסיעין אותו.
אלא הענין הוא כך, כי מעת השבירה נפלו הניצוצות מכל העולמות, ועל־ידי תפלות הצדיקים עולין מעט מעט, מדרגה אחר מדרגה.
וכשצדיק עומד להתפלל, ומדבק את עצמו למדה שהוא בה עתה, נופל לו מחשבה זרה מעין אותה מדה. וכשבא למדרגה יותר גדולה, נופל לו המחשבה זרה מעין המדה הזאת שהוא בה עתה. והצדיק צריך לידע מאיזה מדה ומאיזה עולם היא זאת המחשבה זרה, וצריך לידע במה להעלותה לאותו עולם ולאותו המדה שהוא עתה בה.
אך לפעמים הצדיק רוצה להעלותה ואינו יכול. הטעם הוא, כי נופל לו מחשבה זרה ממדרגה עליונה, שלא בא עדין למדרגה זו, לכן אי אפשר לו להעלותה, כי יש לו עדין מדרגה תחתונה מזו, הינו מדרגה שהוא בה עתה.
אך קשה, למה באה לו מחשבה זרה קדם זמנה.
דע, כי יש קבלה בידי, כי כשיש מחלקת על איזה צדיק, נופל מחשבה זרה מעין אותה מחלקת לצדיק אחר. ומחמת שרוצה להעלותה, אף־על־פי שאינו מעלה אותה, משבר בכח הרצון כל בעלי המחלקת:
ב[עריכה]
וזה פרוש הפסוק:
זמם רשע – הינו מחשבה זרה.
לצדיק, וחרק עליו שניו – הינו שרוצה להעלותה.
וה' ישחק לו, כי ראה כי יבא יומו – הינו שעדין לא בא למדרגת המחשבה זרה זו. אך מאין יבוא לו המחשבה זרה זו, ומפרש,
חרב פתחו רשעים, ופרש רש"י: חרב – לשון מלחמה, הינו שנתעורר מחלקת על איזה צדיק.
חרבם – הינו המחשבה זרה של אותה המחלקת.
תבוא בלבם – הינו בלב צדיק זה. ועל־ידי שרוצה להעלותה, בכח הרצון הזה –
וקשתותם תשברנה; כלומר, המחלקת הנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |