יפה ענף על אסתר רבה/ז/יא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה ז יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הריני מפיל גורלות. כי המן הלך לקראת נחשים ושמע אל מעוננים הדורשים את העת המוכשרה להרע או להיטיב. ולכן רוה"ק משחקת עליו האם על עמי ידו גורל ולא ידעו כי בני ישראל אשר המה נחלת ה' המה למעלה מן המזל ולא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים:

אם לא בריתי יומם ולילה וגו'. והכתוב הזה מדריש במכילתא בשלח על ברית מילה שהיא נוהגת ביום ובלילה וכן מדריש בפרק ששי בפסחים על התורה:

וכתיב והיתה בריתי בבשרכם. משום דהאי קרא ואתה את בריתי תשמור מדריש בויק"ר פכ"ח במצות העומר לכן מביא גם את הכתוב הזה דמפורש ביה ברית בבשרכם:

ובניך נמשלו לכוכבים. דכתיב והנכם היום ככוכבי השמים לרוב וכן ומצדיקי הרבים ככוכבים:

אם תאבדם האיך אנו קיימים. כי כל העולם קבלו אור הדת והאמונה מישראל. ונמשלו גם הם ככוכבים רבים אשר אין להם אור עצמי רק מקבלים אור מהשמש. ואם אור ישראל יאסף מאין יקבלו העמים את אורם:

עקור את השבת ובטל אותה. פי' שלא יודע בעולם הפרש בין יום השבת לשאר הימים. כיון שיבטלו ישראל השומרים את השבת ומעידים בארץ כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת. הלא יאמרו כי אין הבדל בין יום השבת לשאר הימים. ויבטל האות מחידוש העולם הלא יפלו בשגיאת הכופרים האומרים כי העולם קדמון:

חזר לחדשים. קשה כיון שאין הגורל נפל בימים מה בצע בחקירת החדשים אחרי שאי אפשר אלא בימי השבוע. וי"ל שלפי שז' כוכבי לכת שולטים בעולם על סדר ימי בראשית. כי ביום א' שולט חמה ובב' לבנה וכן על סדר חל"ם כצנ"ש והוא הנקרא מזל יום כדאיתא בשלהי שבת. או על סדר השעות והוא הנקרא מזל שעה כדאיתא התם. והמן היה דעתו כי מזל יום גורם. והיה חוקר אם יש כח במזל על ישראל. ולפי שישראל דבקים בה' כל הימים וע"י זה נדחה מעליהם שלטון השבעה הכוכבים הנזכרים והוא מ"ש ששרו של יום אמר וכו'. ע"כ לא מצא נצוח ישראל מצד ממשלת שבעה הכוכבים הנז' וחקר אם מצד ממשלת י"ב המזלות המושלים כל אחד בחדשו המיוחד אפשר למצוא נצוח ישראל באחד מהם שיהיה כח המזל שולט בהם. ומפאת אותו כח יוכל להכניעם כי לא תעמוד זכותם רק לדחות כח הז' הכוכבים הנז'. והראהו ה' כי גם מדי חדש בחדשו נמצא להם זכות לדחות כח המזל זולת באדר:

בתמוז זכות הארץ. ולא ידעתי מהי יליף ואי מיירי בביאה ראשונה או שניה [ע' בסדר עולם רבה פי"א מלחמתה של יריחו ושל עי ושל גבעון היו בתוך ג' חדשים בשלשה בתמוז ויאמר לעיני כל ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון וידום השמש עכ"ל. ואז היתה התחלת כבוש הארץ ויסוד נצחונות ישראל כי אז נהרגו רבים ממלכי הארץ ונמס לב גם המלכים הנשארים]:

בתמוז חמשה כו'. אז נשתברו הלוחות ובטל התמיד והבקעה העיר ושרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. ובאב חמשה נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ וחרב הבית בראשונה ובשניה ונלכדה ביתר ונחרשה העיר כדתנן במסכת תענית בפ"ד:

זכות השלמת החומה. ואע"ג דבימי המן אכתי לא הוה זה וכן זכות חנוכה וזכות עזרא דבסמוך אבל המגיד מראשית אחרית חשיב להו זכותייהו מהשתא:

זכות שרה אמנו שבו מתה. ונחשבת מיתתה לזכות משום שמתה בשביל צער שמיעת העקידה כדאיתא בב"ר לכן חשיבה זכות העקידה שבשבילה מתה:

הה"ד ויעשו כן בני הגולה וגו'. וס"ד וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר. הרי שזכה חדש העשירי דהיינו חדש טבת:

ועל צלם מיכה. והא דאמרינן בפר"א פרק ל"ט כי בפעם הא' והב' נגפו בני ישראל לפני בני בנימין משום שקצף הקב"ה למה קנאו בזנות ולא קנאו בפסל מיכה (וע' בחלק דף ק"ג) וי"ל דבתר הכי כשנפלו לפני הארון ושבו אל ה' ונעתר להם אז קנאו גם על פסל מיכה ועל אותה שעה הוא דקאמר שנתקבצו בכ"ג בו על פילגש בגבעה ועל פסל מיכה. אבל קשה איך הם לא ביערוהו דכתיב עד יום גלות הארץ ולפחות עד שחרבה שילה היה קיים ומעשה פילגש בגבעה בימי משכן שילה היה:

ולא מצאו בו שום זכות. ואע"ג דבאחד לחדש משמיעין על השקלים. אבל אז עדיין לא נהגו בזה ועמ"ש בפ' דבסמוך:

בא לו מזל דגים כו' ולא נמצא לו זכות. והנה מה דמדריש בב"ר פצ"ז הכתוב וידגו לרוב מי ששמו כשם הדג דהיינו יהושע דכתיב נון בנו. אפשר דהמדרש שלנו ימאן בדרש הזה כי נון אינו משפת עברית. אבל שם איתא עוד מאמרים מה דגים הללו אין עין שולטת בהם או מה דגים הללו גדלים במים כך ישראל גדלים בתורה. וגם לפי פשטא דקרא שירבו כדגים. מ"מ יש זכות למזל דגים ולמה אמר כאן ולא מצא בו זכות. י"ל משום דאמרינן שם ג"כ מה דגים הללו אינם נתפסים אלא בגרונם כך בניך נתפסין בגרונם ולכן לא נחשבו הדגים לזכות משום דיצא שכרו בהפסדו:

והוא לא ידע שבשביעי באדר מת משה ובשביעי באדר נולד כצ"ל. וילפינן זה מקראי בקדושין דף ל"ח ע"א:

כשם שהרגים בולעין כך אני בולע אותן. כי הוא חשב אשר המזלות מושלים על העובדי כוכבים וכדכתיב אשר חלק ה' אלהיך על כל העמים ולכן הוראתם כי המה יבלעו את ישראל. והוא לא הבין כי ונהפוך הוא אשר המזלות שולטים עליהם לבלעם וכמו שמוכיח ר"ח מהכתוב ונהפוך הוא. ור"ת מחזק את הדברים מהכתוב ולא דבר ה' וגו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף