יפה ענף על אסתר רבה/ז/יג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה ז יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בשעה שאמר המן כו'. כל הדברים אלו גמרא גמירי להו. כי מקרא משמע שמיד נשמע אחשורוש להמן. וגם הוא חפץ להרע להם עוד יותר מהמן וכמ"ש לקמן בסימן כ' שיותר היה אחשורוש שונא לישראל מהמן:

למלכין קמאי. פרעה סיחון ועוג ול"א מלכים ועגלון וסיסרא ויבין וסנחריב ונ"נ ובלשאצר:

ורוצה להשליךגורל בדבר זה כצ"ל:

הה"ד אם לא בריתי וגו'. כדלעיל בפסוק בחודש הראשון. והוא היה מאמין בסגולת תורתנו וקורבתם לפני ה' אלא שלא חפץ להביא צוארו בעול המצות אשר לא נצטווה בהם. ולכן לא שב מדרכיו ומנמוסיו:

והקב"ה נקרא קרוב לישראל. וזה מעלה יתירא שעושה לישראל עיקר והוא קרוב להם וכמ"ש בב"ר על הכתוב אשר לו אלהים קרובים אליו:

והיכן כחו. ואע"פ שנפרע מנ"נ שנטרד ממלכותו ועם ערודיא מדוריה אפשר שהמן לא הכיר זה בכח ה' וחשב כי איזה מקרה חולי בא לו. ועל נס חמו"ע ודניאל וכדומה חשב כי רק לצדיקים ישא ה' פניו. אבל מכל ישראל כבר הסתיר פניו ולא יחשוף זרוע עוזו למענם:

מיד קבלו דבריו. ומה שאמר בעוד ג' ימים מי הוא זה אשר מלאו לבו לעשות כן. שמא מצא מקום לערער על זה בשביל שכללו גם המלכה בגזרתם. ואדעתא דהכא לא הסכים:

פלטרין היה לו לבנות. כוונתו בזה כי פרעה חפץ רק להכניעם לפי שהיו מתקוממים עליהם וכדי שלא ישעו בדברי שקר לכן פקד עליהם לבנות ערי מסכנות. ולכן אין משפט לישראל לנצל את מצרים ולבקש שכר העבודה וז"ש עד שנצלו את מצרים:

ובכשפיו נטל מקל. אע"ג שאמר לעיל שהאלהים אשר עשה את הנפלאות האלה כבר הזקין אמר כן גם להמפחדים מפני אלהי ישראל. אבל לעצמו חשב שמעשה כשפים הם. והחכמים לא דקדקו במה שכתבו בכתבים כי מה איכפת להו אם הוא הזקין או שמתחלה מעשה כשפים היה:

ומהיכן בא עמלק כו'. עד מה עשה משה פרנס כו' כל זה איננו מכתבי המן אלא כי היכי דלא תקשי מה תרעומות שלו על מה שעשו בעמלק מכיון דהוא נתן אצבע בין שיניהם שבא עליהם למלחמה והבא להורגך השכם להרגו לכן אמר ומהיכן בא כו' כי תלונת המן היתה יען שלא בא עמלק להלחם עם ישראל להרע להם אלא להכניעם כי פחד פן יעשו לכל העולם כמו שעשו במצרים ובעצת בלעם הוה. הלכך לא היה להם להתאכזר כ"כ כנגדו להפיל כולם לחרב אלא הי"ל לבוא בברית שלום או להרוג קצת ולהכניעם ולהשאיר מהם פליטה:

באו על סיחון ועוג. ואע"ג שהם פתחו במלחמה ויצאו לקראתם למלחמה. ס"ל כי לא היו ראויים ליהרג מפני זה. כי יפה עשו למנעם עבור בגבולו. כי שומרי המעברות היו:

א"ל אל תירא מפחד פתאום וגו'. הנה השלשה תינוקות לכאורה נראה ששלשתם אמרו דבר אחד ולא הוסיף השני וכן השלישי על שלפניו. אבל הטעם בזה כי מג' צדדין פחד מרדכי פן תקום עצת המן ומחשבתו. הא' כאשר ראה כי אחשורוש נחפז להסכים לעצת המן ולא חקר ולא דרש איזה עם הוא. ואם ראוי הוא להעשות להם כן. ולכן פחד פן הסתיר ה' פניו מישראל ונתנם ביד עריצים להשמידם. וע"ז התנחם בשמעו מפי התינוק הראשון אל תירא מפחד פתאום. והב' ממה שהלך המן לקראת נחשים והפיל פור ונפל הגורל לרעת ישראל. אבל גם נגד זה התנחם בשמעו מפי התינוק השני עוצו עצה ותופר אף שבא בעצה עמוקה בהוראת המערכות מ"מ הקב"ה הוא מפר אותות בדים וקוסמים יהולל. והג' כי אם באר המן את דבריו באר היטב כי על עם ישראל ידבר ולכלותם בלי תקומה אז לא יכל עוד אחשורוש להמיר את דבריו. וזה אשר פחד מרדכי והתנחם בשמעו מפי התינוק ואני אשא ואני אסבול ואמלט כי הקב"ה עוד ימצא מקום מפלט למלט את ישראל. כי יסלף את דברי המן ויתן מקום לאחשורוש להפוך את דבריו:

הה"ד ובמלאת הימים וגו'. וס"ד לעשות כרצון איש ואיש ואמרינן בגמ' ואיש זה המן:

ואין העם האמור כאן כו'. פי' מיתורא דקרא דריש כי גם ישראל היו בכלל כל העמים. אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו כי גם שאר העמים היו שם:

ונתקלקלו בזנות. וגם באכילה חטאו כדאיתא בחזית על פסוק זאת קומתך. וגם היה אסור לבני ישראל לשבת שם בסעודה כיון שנעשתה על ביטול ביהמ"ק כדאיתא לעיל:

וגם השוה דעתו. זהו לפנים כדי שיעשו תשובה. כי מקרא מלא הוא ולא דבר ה' למחות את ישראל כדמייתי ליה לעיל על הפסוק בחדש הראשון:

אנו למה אנו צריכין בעולם. אגדה זו היא לפי הדעה כי צדיק יסוד העולם וכל העליונים ותחתונים לא נבראו אלא בשביל האדם השלם ולכן אמר בדרך משל כי גם החמה והלבנה אספו נגהם:

שנאמר הן אראלם צעקו חוצה. זה המקרא נאמר על חורבן ביהמ"ק וכן הקרא אלביש שמים קדרות קאי על זה וה"ה על כל צרה שלא תבוא על כלל ישראל:

ונחתמה גזירתם מה אנו יכולים לעשות. ומה שמצינו בפתיחתא דר' יוחנן באיכה רבתי שהמה עמדו להליץ טוב על ישראל ומ"ש הכא דעמדו מנגד. י"ל דשאני הכא כיון שכבר נחתמה גזרתם אמרו נואש עוד לתחנתם. או כיון שראו אז שלא הועילו לכן התרחקו היום מהתפלל לה':

יש ושמו מרדכי. ומה שלא הזכיר את דניאל דהא התך הוא דניאל כדאיתא בגמ' דפ"ק דמגילה ולקמן. י"ל דהמדרש סובר שהמן הרגו וכמ"ש הילקוט בשם המדרש וכ"ה בתרגום. וכיון שעתיד ליהרג לכן לא הזכירו לתפלה זו:

כבר נכתבה אגרת כליה על ישראל. ומ"מ בא אל משה כי יתפלל אף שסובר כי אחר חתימת הגזר דין אין התפלה מועלת עוד וכדתניא בספרי ובכמה דוכתי עד שלא נחתם גזר דין הוא שומע תפלה ומשנחתם גזר דין סכותה בענן לך. י"ל שבקש ממשה שיבוא בטענה לבטל הגזירה כמו בעגל שבא בטענת אשר נשבעת להם ועתה אם תשא חטאתם ואם אין וגו' למה יאמרו מצרים וגו' וכיוצא. ומרע"ה הודיעו שאם הגזרה נחתמה בטיט מהני גם תפלה לחוד ואם נחתמה בדם אין לה תקנה עוד בשום צד:

אם בטיט היא חתומה כו'. נראה שאין דרך לחתום הגזירה רעה בדיו כדרך החתימות אלא בטיט או בדם שהוא משונה. וי"א שרמז הטיט לחומר ע"ד זכור כי עפר אנחנו והדם רמז לנפש כי הדם הוא הנפש. והכוונה שאם נדונים בבחינת חומר והוא יצה"ר המטעה לאדם ע"ד אנחנו החומר יש להם מחילה. ואם בבחינת הנפש שהיא יודעת וחוטאת אין מחילה. ואני אומר שלפי שענשם היה אפשר מצד מה שאכלו ושתו ונתקלקלו בסעודה וכדאיתא לעיל ואפשר מפני שהשתחוו לצלם נבוכדנאצר כדאיתא בפ"ק דמגילה ובחזית על פסוק זאת קומתך. ולז"א שאם מצד האכילה שהיא תאוה חמרית יש להם תקנה וזו היא חתימת הטיט. אבל אם חטאו בצלם נבוכדנאצר ושחתו נפשם בעבודת כוכבים אין להם תקנה. וזו היא הדם:

הה"ד ומרדכי ידע. דהיינו כל הנזכר לעיל שאליהו הודיעו. דאי דידע בגזירה מאי ומרדכי ידע והלא כל העולם ידע דהדת נתנה בפרסום. וגם היה צ"ל ומרדכי שמע ולא ידע לכן דריש כל זה:

כיון שהגידו לאסתר כו'. ומפרש ויגידו לה כי מרדכי הגיד כל זה לנערות אסתר וסריסיה. והמה הגידו לאסתר ולכן הצטערה מאד ותתחלחל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף