יפה תואר על בראשית רבה/עט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:06, 1 במרץ 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף עם התוכן "{{מדרש רבה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png עט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על בראשית רבה - פרשה עט

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  ח  

א  [עריכה]

אין שית אינון כו'. כלומר דלא תימא שש ושבע הם י"ג כי זה לא משמע בקרא. אבל פי' הקרא כי השבע היא האחת מלבד השש ויתכן דפי' המדרש כך הוא. בין אם תתפרש כי שש צרות נמנו בקרא (כי שוד נמנה שתי פעמים) ולפ"ז מה דאמר ובשבע הוא מספר הגוזמא בלי מוגבל וכמו שכתבנו לעיל. ובין אם תפרש כי שתים הנה. בכל זאת אנא קאים בהון:

קשה לשון הרע שמי שבראו כו'. ולפ"ז תחבא כמו לתאר על שוט לשון שהיא נחבאת בשתי חומות. אחת של בשר והיא השפתים ואחת של עצם שהן השינים וכדאיתא בעירוכין ואתה תנצל מהאויב אשר פרץ שתי החומות ושוט לשון ביעקב היו אלה אשר התגרו מדון לפני עשו לאמר לו כי מברכותיך התעשר והתנשא למאד. וז"ש עוד לא תירא משוד כי יבוא זה עשו ואלופיו כלומר גם אם ישמעו לקול מלחשים ויקומו נגדך לא תירא. כי אנכי מגן לך:

זה לבן שבא כפון על ממונו כו'. לפני זה דריש ובמלחמה על לבן כי לבן בא בין על נפשות ובין על ממונו:

בן פ"ד שנה כו'. ע' לעיל פ"ע ומה דלא חשב כאן צרת דינה וצרת יוסף ע' לקמן פפ"ד דדרש זה מן לא שלותי ולא נחתי ע"ש:

ב  [עריכה]

זה עשו ואלופיו. משום שהצרות הבאות לאדם הן משלשה פנים (וע' במורה ח"ב פי"ד). הא' הצרות הבאות לאדם מבני אדם אחרים ועז"א זה עשו ואלופיו. והב' ממקרי הטבע ופגעיו. והג' ממעלליו ומעשי ידיו וע"ז מביא ה' ישמר צאתך ובואך דכולל ב' מיני הצרות יחד. ממקרי הטבע דכתיב שם יומם השמש לא יככה וגו'. ומפועל ידיו כי ישמור צאתו ובואו שלא ילכד במעלליו ובפועל כפיו:

ג  [עריכה]

הייתי אין כתיב כאן. כו'. פי' כי אמרו לאיוב גם אם לשעבר לא היית צדיק בכל זאת לא יקפח ה' שכרך אם עתה תצדק ושלם נות צדקך ישלם לך כמדתך משלם כל צדקותיך ומכ"ש ביעקב שהיה שלם בצדקותיו מעולם לכן בא שלם גם בהצלחתו ולא קרה לו אסון:

ד  [עריכה]

הזורעים בדמעה. זה אבינו יעקב. ודריש ויבא יעקב שלם בחדות לב אחר כל התלאות שעברו עליו ואע"ג דהאי קרא בציון כתיב מ"מ מדריש גם על יעקב כי כל מה שאירע לאבות יהיה גם עם בניהם:

ה  [עריכה]

שלם בגופו. כו'. דריש שלם על ארבעה דברים יחד. בגופו בבניו בממונו ובלמודו כי אם יחסר לאדם אחד מהם לא יקרא מאושר בארץ:

שלם בבניו. בפרק במה מדליקין לא נמנה שלם בבניו כי עשו בפגשו אותם הסביר להם פנים. וכבר סר הפחד מיעקב. ודעת המדרש הוא כדעת הרמב"ן שהזכרנו לעיל כי עד שבא לא"י פחד לבו מפני חמת עשו פן תוקד בו והגיש לו דורון כדלעיל:

שנאמר כי נשני. אלהים וגו'. באמת על שכחת התורה לא נוכל לומר כי נשני אלהים כי לא ה' משכיח התורה מפני הלומדים ושוכחים. אבל פי' כי ע"י הגלות והתלאות אשר שת עלי אלהים גרם לי כי נשני את כל עמלי בתורה. [ומביא את הכתוב נפש עמל. ונראה דרז"ל מפרשי נפש מלשון מנוחה ושקט וכמו שבת וינפש ועוד רבים והכתוב אומר מנוחת ונפש העמל בתורה תעמוד לו כי עמלה לו כי עמלו ישאר בידו ולא ישכח מה שאין כן הלומד מתוך טרדה וצער הוא שוכח]:

ו  [עריכה]

שאדם צריך להחזיק. טובה כו'. ויושבי העיר הטיבו עמדו להגן בעדו מפני עשו כמ"ש הרמב"ן. [ומה דדרשי התחיל מעמיד הטליסין כו' וזה חנויות נראה דדרשי ויחן מלשון חנות וחנוני]:

וכל אתרא. דהוה קטילא סליק. ערש"י ובפ' במה מדליקין כתב שהיה דרך נס וכ"ה בירושלמי ופסיקתא:

דימוס פגא כו' ספקולא. ע' בזה בתוס' פ"ק דע"ז סוף דף י"ז:

כל הספיחין. אסורין חוץ מספיחי כרוב. כ"ה בברייתא בפ' מקום שנהגו ולפ"ז היה מלקט ספיחי כרוב ובמשנה במסכת שביעית הגירסא כל הספיחין אסורין חוץ מספיחי כרוב ולפ"ז לקט ספיחים לא משל כרוב וע"ש ברמב"ם ור"ש בפירוש המשנה ובתוס' ריש פ"ק דקדושין:

ז  [עריכה]

זה אחד משלשה. מקומות כו'. באמת אין טענה להם על כל א"י כי ה' נתן לאשר ישר בעיניו וכדלעיל בפרשה א'. אבל קצת טענה יש להם כי לא יאות לעבורי אחסנתא אפילו מברא בישא לברא טבא. לכן אמר כי על שלשה מקומות אלה אשר לא טוב לנו כי תהיה להם גם קצת טענה כמו מקום המקדש וקבורת הצדיקים אין להם טענה כלל גם טענת הבל:

שכחון מילין מן. תרגומא כו'. הובא הנה לפרש קשיטה מלשון ערבי כסידא וכדמסיים השאיל לו כסידתיך אפיק חדא כסיתה (פי' קשיטה) למרעייא (פי' לחברתה) ובערוך הובא בנוסחא אחרת:

יו"ד ה"א מה. עבדית הכא. זה צ"ל אחר דברי ר"י דסכנין. וע"ז הוא גם התשובה של ר' ברכיה:

ח  [עריכה]

ואני אלוה בתחתונים. זה ע"ד מי מושל בי צדיק שהקב"ה גוזר גזרה והצדיק מבטלה בתפלתו. והכתוב מדריש ויקרא לו אל פי' לעצמו קרא אל. וכן ויקרא אלהי ישראל שהתפלל לאלהי עולם אשר הוא אלהי ישראל:

הה"ד ותצא דינה בת לאה. והעונש היה מדה כנגד מדה משום שהוא התנשא לקחת שררה לעצמו בלי נטילת רשות. לכן הרשה עצמו שכם לענות את בתו כמו אחת מבנות עבדיו. בלי לשאל את פי יעקב לפני זה. א"נ לפי שהמושגח בצדקתו לא יאונה לו כל רע בנכסיו. וכ"ש בבני ביתו ובשביל חטא זה הסיר ה' השגחתו ממנו ונענש. וכמ"ש בסמוך שענשו היה בשביל שאמר וענתה בי צדקתי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף