יפה תואר על שמות רבה/לח/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:32, 27 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על שמות רבה TriangleArrow-Left.png לח TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הה"ד קחו עמכם דברים משום דק"ל למה כתיב וזה הדבר ולא כתיב זה אשר תעשה וכדלעיל לכן מתרץ כי זה הדבר קאי על תפלה לפי שלא נתרצה הקב"ה לאהרן אלא ע"י תפלה כדלקמן:

אבותיכם כשנשתעבדו במצרים כו'. לכאורה קשה למה להו להוכיח ממצרים ויהושע ושופטים ובימי שמואל ואנשי ירושלים שהתפלה מועלת. האין די באחת. וי"ל לפי שמצינו חמשה דברים אשר התפלה נעלה בהם מהקרבן. הא' שהקרבן צריך הכנת המקום כ"ש הכתוב אל המקום אשר יבחר ד'. וגם בביהמ"ק צריך שתהיה שחיטתן בצפון דוקא או בכל מקום בעזרה. אמנם התפלה נשמעת בכל מקום שהיא גם בחו"ל. הב' הכנת הזמן כי כל קרבן יש לו זמן קבוע זה בבקר וזה בין הערבים ואם שינה פסול. אמנם התפלה שיתפלל האדם על צרותיו זמנה בין ביום ובין בלילה. ואין לה זמן מוגבל מלבד הג' תפלות אשר נתקנו כנגד התמידין יש להן זמן קבוע. הג' שהקרבן צריך הוצאת ממון לפי מצבו אם דל ואם עשיר. משא"כ התפלה אינה צריכה רק לשפוך שיחו. ולב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה. והד' שהקרבן צריך הכנת המקריב כמו כהן מיוחס ונקי מכל מום. ולא עוד אלא שלא יספיק בכהן אחד אלא צריך משמרת כ"ד כהנים. אמנם התפלה רצויה מהכל כל שהיא בכוונה וכמ"ש שומע תפלת כל פה. וכן כל יחיד יוכל להתפלל בעד כל קהל ישראל והה' שהקרבן אינו מועיל רק לשוגג והתפלה אפילו למזיד. וכנגד הא' הביא תפלת מצרים שנעתר ה' להם גם בחו"ל. וכנגד הב' הביא מיהושע דכתיב ביה ויפול על פניו ארצה לפני ארון ה' עד הערב הרי שכל היום האריך בתפלה משא"כ בקרבן אין לו אלא בזמנו. וכנגד הג' הביא מימי השופטים שאע"פ שלא יכלו להקריב מנחה מצד דלותם כדכתיב התם וידל ישראל עד מאד וארז"ל שלא היה להם להקריב מנחה. בכל זאת כתיב בתריה ויהי כי זעקו בני ישראל אל ה' וגו' שמעינן שפיר דתפלה טובה מקרבן מהאי טעמא. וכנגד הד' הביא משמואל אף שלא היה כהן שמע הקב"ה בקול תפלתו בעד כל קהל ישראל. וכנגד הה' אמר וכן אנשי ירושלים אע"פ שהכעיסוני שהיו וודאי מזידים ועכ"ז קבלו בבכייתם כמ"ש שם בבכי יבואו:

שהקב"ה משנה סדרי בראשית כו'. ואע"ג דבשבת בפרק במה בהמה איתא מעשה באדם אחד שמתה לו אשתו והניחה בן לינק כו' ונעשו לו נס ונפתחו לו דדין והניק את בנו ואר"י כמה גדול אדם זה כו' א"ל אביי אדרבה כמה גרוע אדם זה שנשתנו לו סדרי בראשית כו' ויקשה לאביי מה זו שבח לישראל שנשתנו להם סדרי בראשית כדי לכלכלם. וי"ל דהתם היה אפשר להשתכר ולתת לו שכר שישכור מינקת להניק בנו. ולכן נחשב לו השינוי לגרעון. משא"כ בענין המן שלא היה באפשר לכלכלם בלחם טבעי. וגם שרצה הקב"ה להראות נפלאותיו על ידיהם לכן נחשב לו לשבח:

שהם משתמשים בהקב"ה שנמצא ונדרש לכל בקשתם וגזרתם ומ"ש כנגד אברהם לרמוז שזכות אבותם מסייעתם:

אלא ע"י תפלה ולא הספיק בתשובה שעשה אהרן ונצרך גם בתפלה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף