עץ יוסף על רות רבה/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:40, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


רות רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על רות רבה TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עומד ומנגן בהם. זמירות ותשבחות לאל יתברך:

שנאמר וינגע ה' את פרעה. וזה בא על ידי שלא גילה לוט שהיא אשתו. ובזכות זה ניצל לוט מתוך ההפכה כפירוש רש"י על פסוק ויזכור אלהים את אברהם וגו' (שמות ב כד) עיין שם. ונולד מואב שבאתה רות זקנתי ממנו. לזה אקום להודות לך (משנת דרבי אליעזר):

דבר אחר על משפטי צדקך משפטים שהבאת על המצריים. פירושו שעת רצון הוא לקום בזמן הזה להתפלל שנעשו נסים בעת הזאת (יפה ענף):

ואומר לך בדמי חיי. זה דם פסח. ואומר לך בדמיך חיי זה דם מילה:

עם זקני ועם זקנתי. זה רות ובועז:

שאילו החיש לה. פירושו שאילו מיהר לה בפתאום ובמהירות קללה:

לבר ביתיה. אמר לבן ביתו לך וקנה לי מן השוק דבר הגון השוה לכל. הלך והביא לו צפרים. אמר ליה מפני מה התמהמהת להביאם [ואולי שהוא בעצמו צד אותן] אמר לו מפני שמחרידות את האדם שבורחות למקום סכנה וחרד האדם ללכת אחריהן ושוהה לצוד:

מקרא זה חרדת כו'. מוקש היא המצודה שנוקש וניצוד בו העוף והוא נותן חרדה על האדם (מתנות כהונה):

חרדה שהחריד יעקב כו' הוא דבר אחר על פסוק חרדת אדם וגו'. [משום] דקשיא ליה בקרא מאי ובוטח בה' ישוגב. ימלט הוי ליה לומר. לכן אמר דהכי פירושו כחרדה שהחריד יעקב ליצחק בדין יתן מוקש אלא ובוטח בה' ישוגב אף בברכה שלא די שלא קללו אלא אף ברכו לפי שבטח בה' והיה כונתו רצויה לשם שמים. וכהאי גוונא נמי דריש לה בחרדת בועז על ידי רות וכדמסיק ולכך מייתי ליה הכא (נזר הקודש):

לפפתו כחזזית. ילפת תרגום אונקלוס חזזן. ונקרא ילפת על שמסבב ומלפף את האדם מכל צד (מתנות כהונה):

רוחות. שדים [עיין בעץ יוסף (לקוטים ממהדורא קמא)]:

והנה אשה טהורה מכל הנשים שוכבת מרגלותיו. [כוונתם כי מה שאמר הכתוב והנה אשה שוכבת וגו' הם מיותר כי כבר אמר [למעלה ותבוא בלט] ותגל מרגלותיו ותשכב. [והיה די לומר ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת ויאמר מי את]. לכן דרשו [ואמרו המקרא הזה סרסהו ודרשהו] וכאילו מה שאמר הכתוב והנה אשה שוכבת מרגלותיו הם נאמרים אחר שאלת מי את. והם דברי כותב המגילה שכפי תשובתה שהשיבה אותו הנה אשה טהורה מכל הנשים שוכבת מרגלותיו (אגרת שמואל) היפך והנה אשה לקראתו שבמשלי [פרק] ז' (משנת דרבי אליעזר):

שנאמר ויאמר בת מי את. תיבת שנאמר מיותר (אות אמת):

לאמר שכבה עמי כבהמה. כך צריך לומר (אות אמת) וכן הוא במדרש בראשית רבה (פרשה פז ד):

אבל הכא ופרשת כנפיך על אמתך. רצונו לומר כיון שראתה רות כל השאלות הללו חששה אולי היה נותן לב לבא עליה מיד כי גבר יצרו עליו ולא יכול לו. על כן אמרה לו אנכי רות אמתך כלומר אף שאני רות אמתך וסרה אל משמעתך לא יעלה על לבך [לבוא עלי בלא ברכה.] וזהו ופרשת כנפיך [שהוא לשון נקיה] לשון נשואין כלומר קח אותי לאשה בנשואין [ושבע ברכות בעבור שהכונה להביא נפש מלון לזה העולם וזהו כי גואל אתה ולכן צריך קדושה רבה. וזהו שאמר המדרש אבל הכא ופרשת כנפך כו' (עיין באגרת שמואל):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף