עץ יוסף על רות רבה/ה/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:39, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


רות רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על רות רבה TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שית שטין. ששה שיטות ודרשות היה דורש על גשי הלום:

זו לחמה של מלכות. דייק זה מדכתיב הלחם בה"א הידיעה ולא אמר ואכלת לחם. אלא רמז לה על הלחם האמור במקום אחר אצל מלכים כמו דאת אמר ויהי לחם שלמה. בלשאצר מלכא עבד לחם רב:

אלו היסורים. שהיה בעל יסורים כל ימיו:

שנוצדה. לשון הצד ציד או לשון צדדים:

לא עלו מן המנין. של שנות מלכותו:

שהיה מתכפר לו בשעירה כהדיוט. וקרבן מלך אינו בשעירה אלא בשעיר זכר ככתוב בספר ויקרא:

אוכל בעולם הזה ותשבע לימות המשיח ותותר לעתיד לבוא. כך צריך לומר. ובנוסחא אחרת ותותר לעולם הבא (אות אמת):

זה לכלוך מעשים. שנשא בת פרעה וכהנה:

אוכל בעולם הזה ותשבע לימות המשיח ותותר לעולם הבא. כך צריך לומר (אות אמת). וכן צריך לומר בחזקיה ובמנשה לקמן:

בירומניקאה. נחשת (ערוך):

מולה של נחשת. דוד של נחשת (רש"י). או פירושו חמור של נחשת והיו מושיבין אותו עליו (ערוך):

אליל פלן שזבני. כלו' היה קורא לכל עבודת כוכבים ומזלות שעבד אותם שיצילהו:

אנא צוח. פירוש אני אקרא ואתפלל לה'. אם יענני הרי טוב ואדע כי אל אמת הוא ואמר ליה הרי כלל אחת הוא וכל הפנים שוים חס ושלום:

חלונות. ששם נכנסים כל התפלות:

לחתרתא עתירא. וכן הוא במדרש בראשית רבה פרשה ס"ג ובויקרא רבה פרשה ל' ובירושלמי דסנהדרין פרק ט'. ועיין גם כן בזוהר פרשת תולדות בפסוק ויעתר לו (ד"ה ד"א ויעתר לו כו'):

משיב הרוח. וישיבהו קדרשי לשון משיב הרוח:

כגואל הראשון. זה משה כך גואל האחרון זה משיח:

שלשה חדשים. ובסדר שמות רבה איתא ששה חדשים:

שנאמר ויפגעו כו'. רצונו לומר ומדכתיב ויפגעו שמע מינה שהיה נכסה מהם:

אף גואל האחרון כו'. כדי להטעות את העובדי כוכבים ומזלות ולהקשות את לבם (בחיי):

ומעת הוסר התמיד. לתת השקוץ שומם ימים אלף ומאתים ותשעים וכתיב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות ושלשים וחמשה:

לאיבו. כמו להיכן:

הוא מוליכן. קודם שנתכסה מהם:

מאן דאמר. כמו יש מי שאומר:

וכל שהוא מאמין לו חיה. כך צריך לומר (אות אמת):

לעובדי כוכבים כומזלות ובסוף הן ממיתין אותו. כך צריך לומר (אות אמת):

גשי הלום מדבר בבועז קרובי להכא. הני תיבות קרובי להכא הוא פירוש על גשי הלום. כמו בכל השיטות שפירשו על גשי הלום קרובי למלכות לפי ענינם שמדבר מן מלכות. ולפי שיטה זו שמדבר שבועז אמר לרות שתאכל מלחמן של קוצרים פירושו של גשי הלום קרובי להכא כלומר שבעת האוכל תקרב עצמה אל הקוצרים לאכול עמהם:

שמוציאין מיני חומצין לגרנות. מפני כי החומץ הוא משקיט הצמא ומחזיק האצטומכא ועומד כנגד העפושים (אגרת שמואל):

בצד הקוצרים ודאי. פירוש כל הקוצרים הפסיקו בינו לבינה ולא הושיבה בתוכן או אצלו. דבתוכן לא הושיבה משום שמא יכשלו בה שהיתה יפה מאד כדלעיל. וגם אצלו לא הושיבה כדי שלא יחשדוהו (זית רענן):

קליל זעיר. פירוש מעט מזעיר [עיין בעץ יוסף (לקוטים ממהדורא קמא)]:

ממה דכתיב ותאכל ותשבע ותותר כו'. רצונו לומר מדקאמר ותותר ולא אמר ונותר. כי לפי האמת המותר הוא נותר מאליו אחרי שכבר שבע האדם מלאכול ואינו יכול לאכול עוד שאר המאכל נשאר ממילא מותר ולא שייך לומר שהאוכל הותיר אותו. אמנם להודיענו כי זה המותר לא נותר מאיליו כי לפי האמת לא היה באותו המאכל שעור כדי שתשבע כי לא נתן לה אלא קליל בשתי אצבעותיו. אמנם לפי שסבת זה שנותר היתה היא ששרתה ברכה במעיה. על כן אמר ותותר בתי"ו של כנוי הנקבה כאילו היא היתה סבת מה שנותר כי בזכותיה נותר ששרתה ברכה במעיה. וכן דייק לקמן דקאמר את אשר הותירה משבעה להודיענו האמור שהיא הותירה אותה על ידי ששרתה ברכה במעים שלה (אגרת שמואל):

יעשנה בלבב שלם. שעיקר העבודה תלויה בלב ורחמנא לבא בעי וכשעושה האדם המצוה בלב שלם מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה בשלימות ומכתיב עליו שעשאה. ולא יקשה לך למה לא עשה ראובן המצוה בשלימות שלא הביאהו אצל אביו. וכן אהרן שלא יצא נגד משה רבינו בתופים. וכן בועז שלא היה נותן לה רק קליל. זה לא יקשה לך שלכל א' יש טעם שאילו היה יודע ראובן כו' [כמו שכתבתי באורו בעץ יוסף (לקוטים ממהדורא קמא)]:

לשעבר היה אדם עושה מצוה והנביא כותבה. היינו במצוה דבעינן מינה דוגמא לדורות שילמדו מהם. ולהכי בעי עכשיו אם יעשה אדם מצוה שצריכה היות דוגמא לדורות מי כותבה להודיע לדורות. והשיב שאליהו ומלך המשיח שהם חיים וקיימים מזמן הגלות ולעולם הם כותבים אותה ומהם תתפרסם בעולם. ועוד שהקדוש ברוך הוא חותם על ידיהם רצונו לומר שגם ה' יתברך מפרסם לעושי רצונו ומצותיו כדאיתא בתנחומא סדר וארא וברבה. כאילו היו נכתבים ונקראים בספר לפני הכל (יפה תואר):

הדא הוא דכתיב אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו'. פירוש אליהו מדבר עם משיח כלומר שכותבין אותו והקדוש ברוך הוא חותם כמו שאומר הכתוב ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו (זרע אברהם):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף