עץ יוסף על אסתר רבה/ט/ד

עץ יוסף על אסתר רבה ט ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ארבעה הם שפתחו באף. לאו למימרא דדוקא תחלת דבורם היה באף. דהא עדת קרח לאו בהכי פתחו דמקמי האי קרא כתיב (במדבר טז יג) ויאמרו לא נעלה המעט כי העליתנו וגו' אף לא וגו'. אלא גם באמצע הדבור לשון אף עושה רושם. והא דקאמר שפתחו באף רצונו לומר שהאף לא פגע בהם מעצמו אלא הם פתחו באף שהתחילו לעורר כחו בדבורם. ולפי שהם התחילו בו לעורר כחו לסוף פגע בהם ונאבדו [נזר הקודש]:

ארבעה הם וכו' ואבדו באף. [כלומר שפיהם הכשילם לדבר בלשון אף שהוא לשון חרון אף וכעס. והגם כי הם לא נתכונו לכך. מכל מקום] ברית כרותה לשפתים כדאיתא בפרק חלק (סנהדרין קב, א). ואין לפתוח פה לשטן כדאיתא בפרק קמא דכתובות (סט, א) [שבהזכירם לשון אף נתעורר בם כח האף. לפיכך נאבדו באף כי מי שמתחיל לעורר כח האף בדבורו לסוף הוא פוגע בו (יפה תואר)]:

ושר האופים. [מה שהקשה ביפה תואר דשר האופים והמן מסתמא לא דברו בלשון הקודש. ואם כן אין על המילה ההוא הוראת אף וחמה יש ליישב שאולי] דיבר עם יוסף כן בלשון הקודש או בלשון תרגום שהוא לשון עבר הנהר והוא לשון בבלי ודבר בו לבן הארמי כמו שנאמר (בראשית לא מז) יגר שהדותא וכמבואר להדיא במהרש"א בסנהדרין (כא, ב ד"ה כתב). ובמלת אף אין חילוק בין לשון הקודש ללשון תרגום כדחזינן גבי אף אני בחלומי דמתרגמינן אף אנא בחלומי. ומה שדיבר עמו באחד מאלו הלשונות הוא על פי מה שפרש"י בפרק מקץ (בראשית מא יב ד"ה עברי ועי' רש"י בראשית לט יד ד"ה עברי) גבי נער עבד עברי ואפילו לשוננו אינו מכיר לכך דיבר עמו או לשון הקודש או בלשון תרגום שהוא לשון עבר הנהר [נזר הקודש]:

ועדת קרח. אע"פ שלא היו האומרים האלו אלא דתן ואבירם. כיון דהוו מעדת קרח קרי להו עדת קרח [יפה תואר]:

והמן. שסיפר בלשון תרגום שהוא לשון ארמי. כי הוא היה בפרס ומדי שדברו שם אז באותו לשון כמבואר להדיא בספר עזרא בספורי כורש ודריוש מלכי פרס ומדי [נזר הקודש]:

הלך אצל מרדכי כו'. עד בלילה ההוא הכל גמרא גמירי לה [יפה ענף]:

ושנים עשרים אלף תינוקות. [יש מדרשים אומרים שהכונה בשנים ועשרים אלף תינוקות לשנים ועשרים אותיות באל"ף בי"ת ורצה לבטל את מרדכי ותלמידיו מלעסוק בתורה (יפה ענף ועץ יוסף מהדורא קמא)]. ולי נראה שקבץ כמספר הזה שיעסקו בתורה כנגד המלאכים שבאו עם הקב"ה להר סיני בנתינת התורה לישראל כדכתיב רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש. וקיבץ תינוקות סך הנ"ל משום שיהיה הבל פה שאין בו חטא כלל:

אלא מתוך תעניתנו נמות. אף שלפי דעת המדרש (פרשה ח ז) שהג' צומות היו י"ג וי"ד וט"ו היה זה בט"ו ובלילה הפיל הקדוש ברוך הוא בהלה על אחשורוש ולמחר ביום ט"ז הרכיבוהו למרדכי ויום ט"ז היה אחר הג' צומות אם כן מה זה שאמר לקמן וישב מרדכי ששב לשקו ולתעניתו. אפשר שמרדכי מחמיר על עצמו היה ומוסיף עוד בתעניות עד יענהו ה' בהצלה גמורה. וכן על כרחך צריך לומר שהתינוקות שאמרו שימותו ביום ט"ז מתוך תעניתם. מתוך צרתם הוא שהיו מתענין אף שנשלמו הג' צומות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף