עץ יוסף על אסתר רבה/ה/ג

עץ יוסף על אסתר רבה ה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה ראה. פי' מה ראה אחשורוש להסכים לעצה הנבערה הזאת לקבץ כל נערה יפה אחר שאין צורך אלא אחת. ועוד שעכשיו כל מי שתהיה לו בת יפה יטמין אותה וכדאיתא בילקוט שכמה בני אדם נתנו את ממונם להטמין את בנותיהן. אלא הוה ליה לבקש איזו נערה יפה שבמלכותו ע"י שלוחיו. וכמו שעשו לדוד. ואמרינן בפרק קמא דמגילה כל ערום יעשה בדעת זה דוד מלך ישראל כו' ע"ש:

ע"י שהיו מבזות כו'. ומתרץ רב הונא שמהקב"ה היה להכשילם בעצה זו על ידי שבנות הארץ היפות היו מבזות בבנות ישראל שהיו כעורות מצד הגלות כדאיתא בב"ר פי"ח כשעלו ישראל מן הגולה נתפחמו פני הנשים מן השמש והניחו אותן וכו'. לפיכך באו לידי חרפה זו שהובילו כמה פרסה ונבעלו ושוב חזרו בחרפתן:

המספק. ר"ל לאחשורוש שהיה הפכפך. או פי' לידי המספק לידי ספק זה שיבדקו למלך [מתנות כהונה]:

ישראל ונכרי כו'. איידי דקאמר שבנות ישראל היו בזויות בעיני הנכריות. הביא ג"כ מהפלגת בזוי ישראל בעיניהם:

ונגע בה כו' אינה טמאה. כי כן הוא האמת:

הוא אומר כו'. הנכרי אומר טמאה. ואפילו נפלו לתוכה כמה רמשים אינו משגיח. ואם ישתמש ישראל באיזה דבר הוא שוברה ולא יספיק לו בטהרה וקנוח. כך היו נוהגים בזיון בישראל יותר מבשקצים ורמשים. לפיכך פרע להם הקב"ה מדה כנגד מדה והראה להם שהם מאוסים שאחר כל התלאה הזאת מאס בהם אחשורוש ובחר בבת ישראל:

כך כתיב השמיעו כו'. כלומר דכי היכי דהכא אמרינן שפרע להם על בזותם בבני ישראל כמדתן כך מצינו שנפרע מבבל מדה כנגד מדה בחטאתם בבנות ישראל. ולהכי מייתי השמיעו אל בבל וגו' שלמה לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה. ומפרש היכי הוו דורכי קשת מכ"מ. וקאמר דהיינו מפני שלא נטלו כסף וזהב אלא נשים לענוי. ודבר ערוה אי אפשר בתשלומין כמו שאפשר בתשלומי כסף וזהב. לכן תהיה נקמתם באומה שאינה מתפייסת בכסף וזהב אלא בהריגת מחמדי בטנם. וזה כנגד מה שחטאו בענין הנשים שמהם יהיה פרי הבטן. והיינו דורכי קשת כדאמר התם וקשתות נערים תרטשנה [יפה ענף]:

וכי כסף נטלה. פי' וכי כסף לבד נטלה שתתן כסף ובזה תפטר:

מה ת"ל. אלא צ"ל מה תתן לתשלומין. אלא [א"א ויפה ענף]:

ומה מבקשים מכם וקשתות כו'. נראה דצ"ל ומה מבקשים מכם [שם] ועולליה ירוטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשכבנה:

מהוי היה כו'. שחוף היה. הטור כתב באבן עזר שחוף הוא שבשרו כלה ויבש ואין בו כח ואינו מתקשה. וכתב המתנות כהונה שכן עיקר ולכן היה ממונה ושומר הנשים. ומחוי הוא שאינו כלה כל כך רק שאין בו כח לבעול הבתולות ולכן היה שומר הבתולות. אבל הערוך והיפה ענף פירשו להיפך ונראה מדברי היפה ענף שגירסתו היה בהיפך שאצל הגא היה כתוב והיה ממונה על הנשים. ואצל שעשגז היה כתוב והיה ממונה על הבתולות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף