עץ יוסף על אסתר רבה/ג/ט

עץ יוסף על אסתר רבה ג ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה ראה הכתוב לפרסם כו'. דבשלמה סעודת אחשורוש פרסם למאן דאמר שבימי המן נתחייבו ישראל כליה על שנהנו מסעודתו, ואפילו למאן דאמר שבעון עבודה זרה נתחייבו, מכל מקום מודה שגם עון הסעודה היה עמו, אלא שנחתם גזר דין על עבודה זרה, על דרך דור המבול שהיה שם זמה ועבודה זרה וגזל ושפיכות דמים, ולא נחתם גזר דין אלא על הגזל עם היות עוד עונות גדולים ורעים ממנו וכמו שאכתוב לקמן, אבל סעודת ושתי למאי פרסם:

לאיזו שלוה. מדכתיב גם ושתי ובית המלכות משמע דגם משתה ושתי גדול כיד המלך, נראה שגם המלכה שלטת כמוהו:

אם כך למכעיסיו כו'. כלומר דמדאשמועינן דאפילו ושתי הצליחה כל כך בשכר ג' פסיעות שפסע בלאדן לכבוד המקום כדלעיל עם היותה מאומות העולם, שמעינן כח שכר המצות כמה הוא:

ניסין. פירוש אוצרות. שכמו שאחשורוש הראה כל אלה כדלעיל בפסוק בהראותו, כן הראתה שהיה לה אוצרות ויציאות והכנסות כמותו, וכן מבגדי כהונה היו בידה כמו שיהיו בידו, דאפשר בגדי כהונה חציין היו בידה וחציין בידו:

במיני יציאות. והוא חשבון יציאותיו בביתו ושכר עבדיו כי בזה יודע עשרו:

בסעודת ארץ ישראל. שזהו עושר כבוד המלכות כאשר יש לו שולחן מלכים, כמו שהכתוב מספר כבוד מלכותו של שלמה ומספר ענין שולחנו. ולכן אמר סעודת ארץ ישראל הראה להם, כי דוקא בארץ ישראל כתיב לא תחסר כל בה, והיה אפשר להיות לו שולחן מלכים כאשר היה לו הדברים שהם בסעודת ארץ ישראל כי שם נמצא הכל. [אור חדש]. ובספר מנות הלוי כתב שצריך לומר מה זה בסעודת בני ישראל אף זו בסעודת בני ישראל, כי כן נאמר למעלה שבני ישראל הם הנמצאים בסעודה עכ"ל. ולי אין נראה הגהתו, ודו"ק:

צרצרא. פירוש נאד כמו צרצור יין, ורצה לומר שהנאד כשהוא ריקן ונפוח מתגלגל בנקלה ממקומו לחוץ למקומו. (יפה ענף). ובעל אות אמת פירש צרצור הוא מין ארבה ששמו צרצור כדאיתא בפרק אלו טרפות (חולין סה, ב). ופירוש מתגלגלה, שחוזרת לכאן ולכאן ומתגלגלת בשלה ובמה שאינה שלה. אבל המוסף הערוך (ערך צרצרא) כתב צרצור הוא מין חגב כדאמרו בחולין פרק אלו טרפות, ובחגבים והלא הצרצור הזה יש לו ד' כנפים וד' רגלים. אבל צרצרא פירושו מין עוף הנקרא בת קברייא. ולעיל פ"ב סי' א' איתא בין מן דידיה ובין לא מדידיה מתגלגלת בת קברייא, והוא עוף המתפאר באברה ונוצה של עופות אחרים. [מוסף הערוך]:

גם וגם הגיע כו'. רצה לומר דהוקשה להם מאי גם, וושתי המלכה מבעי ליה. לפיכך דרשו שכתב הך לישנא של גם שהוא לשון נטילה ועקירה מלשון גומם, ושם ושתי שהוא מלשון יסוד בכל מקום כמו כי השתות יהרסון, ומפני כי לא נשתייר מן מלכות בבל רק ושתי ועתה נאבדה. וזה שאמרו גם וגם הגיע משתותא כו', רצה לומר שמלת גם ושתי בא להורות שגם הגיע היסוד של ושתי שתעקר, הגיע זמנה של ושתי ליגמם פירוש לכרות כמו גוממו עם השופי דמסכת חולין (צב, ב). (אות אמת). כלומר הגיע הזמן לכרות היסוד שלה שלא ישאר דבר מן מלכות בבל כאשר תהרג ושתי. ומה שאמרו כי הגיע זמנה ליבצר ולידרך, רצה לומר כמו שבעל הכרם ממתין עד שמגיע זמן הבצירה ואז הוא בוצר ודורך, כך השי"ת היה ממתין למלכות בבל עד הגיע הזמן לעקור אותם, לכך אמר כי הגיע זמנה לדרוך ולבצור, כי מלכות מדי מיוחד לבטל מלכות נבוכדנצר לגמרי שהוא מלכות בבל, כמו שהיה דריוש הורג בלשצר. לכך בזאת הסעודה היה גודל תוקף מלכות אחשורוש ביותר, ולכך הגיע הזמן להיות עוקר מלכות בבל הרשעה לגמרי עד שלא ישאר שריד ופליט מהם. [אור חדש]:

לידרך. דרש גם לשון גומא וחפירה שבו דורכין הענבים:

ליממת. פירוש למות. ודריש ליה בגזרה שוה, מה גם דותתן גם לאישה מיירי גבי מיתה, הכי נמי גם דהכא נדרש למיתה. ורמז לך בזה שכמו שבחוה אשת אדם הראשון התחיל לשלוט עליה המיתה כאשר אכלה מעץ הדעת, וממנה נמשך המיתה אל אישה ג"כ ולכך כתיב גם לאישה, כן רמז לך הכתוב בזה הלשון ג"כ כאן, שבזה שנגזר מיתה על אביה היה נמשך אחר זה גם עליה הגמול. [אור חדש]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף