עץ יוסף על אסתר רבה/ב/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:50, 19 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


אסתר רבה


מפרשי המדרש

יפה ענף
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ובמלואת כתיב. דהמדרש רוצה להביא פלוגתת רב ושמואל על סוף פסוק זה, ופלוגתתם תליא בקרי וכתיב של תיבת ובמלאת, להכי הקדים המדרש להודיענו הקרי והכתיב:

רב אמר כו'. כתב בספר מנות הלוי דמאן דאמר שבעה חוץ משמונים ומאת דרש הקרי ובמלאת, אחר שנשלמה השמונים ומאת ימים עשה עוד שבעה ימים. ואידך דרש הכתיב ובמלואת, כלומר כשהגיע לתשלום השמונים ומאת ימים בשבעה האחרונים מהם עשה משתה. [מנחת שי] וביאורו כי הקרי הוא מקור, ופירושו כשנשלם אז התחילו השבעה ימים, מה שאין כן לפי הכתיב נוכל לקרות מְלּוּאַת, המ"ם בחיר"ק והלמ"ד בדגש ובשור"ק והאל"ף בפת"ח, והוא שם דבר כמו מלואת אבן (שמות כח, יז), כלומר הסוף והתשלום של הימים רבים נקראו מלואים, שבהם נשלם המספר ומלאו הימים שהיה בדעתו להרבות. וזה שכתוב במלואת כלומר בסוף הימים היה בהם שבעה ימים שעשה המלך משתה לכל העם הנמצאים וגו':

כבית קומטיטון. פירוש בלשון רומי בית גדול אשר בו המלך ועבדיו יושבים. תרגום ירושלמי בכל ביתי נאמן הוא (במדבר יב, ז) בכל קומיטטון דידי מהימן הוא. [מוסף הערוך]:

מאכל ומשתה מצוי בה. הנמצאים בשושן דריש, דאשר בשושן מבעי ליה מאי הנמצאים, ולכן אמר רבי סימון דמאכל ומשתה מצוי בה לרוב ולכן יכול לעשות משתה לכל עמו. ומפרש קרא עשה משתה לכל העם מהדברים הנמצאים בשושן הבירה, ששם נמצאים תמיד מאכל ומשתה:

גדולי הדור היו שם וברחו. שלא ליסב באותה סעודה, משום כמה מילי דכתיבנא לעיל פרשה זו סי' ב' גבי ימים של צער. ולכן אמר הנמצאים לאפוקי אותם שברחו:

יהודים היו שם כו'. דייק מדכתיב לכל העם הוא שהם עיקר כל העמים כדכתיב (דברי הימים א יז, כא) ומי כעמך ישראל וגו'. או דייק מתיבת הנמצאים דיהודים איקרו נמצאים על דרך (דניאל יב, א) ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר. או דייק מדכתיב למגדול ועד קטן שאי אפשר לומר שקרא אחשורוש אל הסעודה הקטנים דהיינו התינוקות, גם אי אפשר לומר שהכוונה לומר החשוב והפחות, מכיון שנאמר לכל העם הנמצאים זה מבואר שלא יאמר אלא על ההמוניים כולם בשוה, אלא אמר מגדול ועד קטן לרמוז שגם ישראל נהנו מאותה סעודה, שגדול וקטן הם יעקב ועשו שנקראו גדול וקטן כדכתיב (בראשית כז, מב) ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן, וכמו שנאמר (בעמוס ז, ה) מי יקום יעקב כי קטן הוא:

יכול אלהיכון כו'. תיבת הנמצאים רמז למה שאמרו לו דסעודה זו מדברים הנמצאים, דאילו סעודת ה' לעתיד עין לא ראתה וכו':

אנו אומרים לו כו'. וא"כ מאי עין לא ראתה דכתב לן, הילכך צריך לומר שסעודת אלהינו גדולה מזו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף