עץ יוסף על שיר השירים רבה/ד/ח/א

עץ יוסף על שיר השירים רבה ד ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר הקדוש ברוך הוא אתי מלבנים כלה. כן צריך לומר. ורצה לומר שהמדרש מפרש אתי מלבנון כלה מלבנים לקחתיך ועשיתיך כלה, והיינו מה שנתן להם התורה שאז נתיחדו להקדוש ברוך הוא ככלה לבעלה, והכי פירושו שעם היותם בלתי מוכנים להדבק בנבואה להיותם מורגלים בטיט ולבנים ולא ידעו חכמה ומוסר ה', מרוב אהבתו אותם קרבן אליו ולא חייש להעדר הכנת המקבל, אף על פי שעברו שני חדשים מגאולתם עד מתן תורה, אין בזמן המעט הזה סיפוק לקנות המעלות הצריכות להכנתם, וזה שאמר תמן תנינן (כתובות פ"ה מ"ב) נותנין לבתולה שנים עשר חדש זמן לכונסה לחופה, מיום שתבעה הבעל לאחר שקידשה להזהירה על עסקי חופה להכין ולפרנס לה תכשיטיה, וא"כ מכל שכן שהיו צריכין שנים עשר חדש להכין עצמן לדבוק האלהים, ואני לא עשיתי כן, אלא עד שאתם עוסקין בטיט ולבנים קפצתי וגאלתי אתכם רצה לומר אף על פי שגאלתי אתכם מתוך טיט ולבנים, מיד הכנסתי אתכם לחופה במתן תורה (ועיין ביפה תואר בשמות רבה פרשה כ"ג [סימן ה]):

שנים עשר חדש. דכתיב (בראשית כד, נה) תשב הנערה אתנו ימים, ומאי ימים שנה דכתיב (ויקרא כה, כט) ימים תהיה גאולתו:

זה שמן אפוקסנין. עיין במדבר רבה פ"י (סימן ג):

זאת עד שלא נגאלו. פירוש זה שאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר היה קודם שנגאלו שהיו משתעבדים בהם בחומר ובלבנים היה תחת רגליו כמעשה לבנה זכר לצרתם על שם עמו אנכי בצרה, אבל משנגאלו שוב לא היתה שם לבנה, אלא הושלכה למקום שדרכה לינתן, ובמקומה שתחת רגליו היה כעצם השמים לטוהר. ואף על פי שייראו את אלהי ישראל משנגאלו הוה, י"ל דהכי קאמר ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו שמתחתיו היה לבנת הספיר, עכשיו ראו כעצם השמים לטוהר, לא שעכשיו ראו לבנת הספיר (יפה תואר):

היא וכל ארגלייה שלה. שהכ"ף לרבות כל כלי מעשה הלבנים דהיינו הסל שבו מביאים החומר, והמגרפה שבה גורפין הטיט, שהכל היה לפני ה'. וארגלייא פירש הערוך מנהגיה ומלאכת המרגילים אותה:

היתה רשומה ברקיע. ומכל מקום לא היתה נראית לגמרי לכל באשר הוא רק רושם כל דהוא, ואלו שראו את אלהי ישראל הוא שראו כולה, דאם לא כן מאי רבותא דהני שראו אותה (יפה תואר):

כד אינון נקיים מן העננין. פירוש שנראות השמים כמו שהן בטהרתן כשהן נקיים מהעננין:

אמר להם הקדוש ברוך הוא כו' הדא הוא דכתיב אתי מלבנון כלה. המדרש הזה יש לפרש בשני פנים, א' שהוא פירוש אחר על אתי מלבנון כלה, והכי מפרש אתי מלבנון מבית המקדש שנקרא לבנון גיליתם אַתֶּם כלה, והיינו לגלות בבל, והוא הדין גליות זה, אתי מלבנון תבואי אני ואתם נבוא ונחזור ללבנון, ועל זה מקשה ר' לוי דהוה ליה לכתוב אתי ללבנון תבואי (ומלת כלה הנכתב בדברי ר' לוי מיותר) ואת אמרת מלבנון, אלא מתחלה כו' ורצה לומר שעיקר השכינה בבית המקדש כמאמר חז"ל (שמות רבה ב, ב) מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי, ולעתיד יתעורר ה' מבית המקדש כדכתיב כי נעור ממעון קדשו, ואח"כ יעשה נקמה בגוג ובאגפיו ויבוא עם ישראל לבית המקדש, וזהו שאמר אתי מלבנון תבואי פירוש אתי תבואי בחזרה כשיתעורר מלבנון ואעשה נקמה בגוג. או פירושו שגם המדרש הזה סבירא ליה הפירוש הראשון שאתי מלבנון כלה פירושו אתי מלבנים כלה, רק שבא לפרש סוף הפסוק אתי מלבנון תבואי, ואמר שהכוונה של סוף פסוק ש אמר להם הקדוש ברוך הוא כשגליתם כו' הדא הוא דכתיב אתי מלבנון כלה ורצה לומר וגו' אתי מלבנון תבואי, ועל זה מקשה ר' לוי דהיה לו לכתוב אתי ללבנון תבואי כו' הכל כנזכר לעיל. או אפשר לומר לפי אופן השני שהתנא קמא מפרש אתי מלבנון תבואי אתי מלבנון גליתם ואתי תבאי מגלות ללבנון, ור' לוי מקשה דמה צריך להם להזכיר שגלה עמהם מלבנון רק הוי ליה להזכיר שיבא עמהם ללבנון, לכן מפרש ר' לוי שמתחלה הוא נעור כו' כנזכר לעיל. ועיין בשמות רבה פרשה כ"ג (סימן ה) ובמכילתא סדר בא סוף פרשה י"ד, ובזוהר סדר שמות:

מה טעם עתה אקום יאמר ה'. הכי גרסינן בספר ישן עתה אקום יאמר ה' עתה ארומם עתה אנשא, ודרש עתה מלשון עת, וכתיב שלש פעמים עתה הרי שלש שעות:

רבי שמעון בר ינאי עתה אקום. רצה לומר משוד עניים ומאנקת אביונים עתה אקום, רצה לומר כשיהיו עניים נשדדים ואביונים נאנקים דהיינו בעת קץ שאין בן דוד בא עד שאפס עצור ועזוב כדאיתא בפרק חלק (סנהדרין צז, א) ואז יקום ה', כי בתגבורת ישראל אחר היותם בתכלית השפלות יהיה כחו יתברך נודע באמת, וזהו שאמר כל זמן שמוכפשת בעפר והוא רמז על שפלותם על דרך (תהילים מד כו) כי שחה לעפר נפשינו, כביכול והוא כן, רצה לומר כמו כן השכינה כביכול, אבל כשיגיע היום שנאמר התנערי מעפר כמו שאמר ישעיה התנערי מעפר קומי שבי ירושלים, והוא רמז להגלות כבודם, אז יתנער גם כן ה' ויראה כבודו לעין כל, וזהו הס כל בשר מפני ה', למה כי נעור ממעון קדשו רצה לומר שיתנער מהעפר. וכדי שלא יובן שיש אצלו שינוי כדרך המתנער מהעפר שמתחלה היה מלוכלך, והוא שקר דאין זה רק בבחינת העולם שאין מכירים אותו, לזה אמר רב אחא כהדא תרנגולתא דמנערה גפא מגווא קטמא, רצה לומר שהתנערותו הוא כהתעוררת התרנגולת שמנערת כנפיה מן העפר, שאינו דבוק העפר בה אלא מקרה הוא בה ובניעור בעלמא מטהרת מעפרה. (עיין בראשית רבה ריש פרשה ע"ה וביפה תואר שם):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף