רש"ש/חולין/נו/א

רש"ש חולין נו א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תד"ה להביא. ועור שתחת האליה אע"ג דאינה קריבה אלא בכבש כו'. יותר ה"ל להקשות מאינך דאינן כלל בשלמים ודכוותייהו בשום בהמה רק בעולה. ובה גם עור שתחת האליה קריב בכל הבהמות. ונוסף בו גם בשאר קרבנות בכשב:

במשנה הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טרפה. אם נפרש דר"ל דטרפה עד שיבדוק הקרום כמ"ש רב כו' בגמ'. וכ"מ מפרש"י שכ' חיישינן לנקיבת הקרום וכ"כ הגר"א ז"ל בסי' ל' סק"ז יקשה דהא בסוף מתניתין קתני לישנא דכשרה אף דצריך עדיין בדיקה כדאיתא בגמרא. ומדוע קרי לה כאן טרפה כדקתני ואלו טרפות בעוף. והלא יש לה תקנה בבדיקה. וכ"מ לקמן (נז) דטרפה משמע דלא מהני בדיקה גבי שמוטת גף העוף דרב אמר טרפה ושמואל פליג עליה ואמר תיבדק. ועוד קשה מדוע נדחק רש"י לפרש דאיצטרך לאשמעינן דלא תימא תיטרף בנשבר העצם כו'. לימא דהיא גופא קמשמע לן דטרפה עד שתיבדק. מה שאין כן בבהמה דלא חיישינן כמו שפסק הרמ"א שם ועי' שם בהגר"א. ונ"ל דרש"י מפרש מקום שעושה אותה טרפה ר"ל דהכתה אותה בשיניה על הקרום דהיינו מקום דמיטרפא בו אם ניקב. לכן הוה בחזקת טרפה דחיישינן דאינקב. ובכה"ג אף בבהמה חיישינן. אבל קושיא ראשונה עדיין אינה מיושבת יפה: ודע שראיתי להתוי"ט שכ' על פרש"י והמ"ל דקמ"ל דבנקיבת קרום העליון נטרפת כו' ע"ש. ותמוה דמוכח בגמרא להדיא דאין חילוק בזה בין עוף לבהמה. דקאמר הניחא למ"ד עד דמנקב קרמא תתאה כו'. ועוד איך מוכח ממתניתין דבר זה דבעילאה לחוד טרפה. ואולי י"ל דהוכחתי מהא דמשני הגמרא אליבא דמ"ד דבעילאה לחוד טרפה. אי איתא כו' והשתא תיקשה להיפך לאידך עד מתי אתה מכלה ממונו ש"י דדילמא אינקב עילאה לחוד ואגב רוככי' דתתאי מיפקע. אלא ע"כ דבעוף מודה דבעילאה לחוד מיטרף. אבל א"כ תיקשי ליה מדתני לוי מדוע ל"א ג"כ דיתר עליהן כל עוף (ר"ל אף שאינו של מים) דמיטרף בעילאה לחוד ואכמ"ל: כתב הרע"ב בסוף המשנה יתר עליהן בעוף אלו השנויין במשנה. תמוה דכל אלו השנויין כאן כנגדן בבהמה נמי טרפה במה דשייך בה (ור"ל לאפוקי קורקבן דליתיה בבהמה). ולענין נפלה לאור כו' עי' ברא"ש. וכן לוי לא הבדילם אלא בנשבר העצם כו' וזה לא תנן במתניתין:

רש"י ד"ה ובודק וד"ה טרפה. הד"א. ומש"כ שמא ניקב הקרום. היא טעם על הבדיקה:

רש"י ד"ה ועקומות. העצם סותמו כו'. לפ"ז אם יפתח את העצם קודם בדיקה תו לא יהי' חששא. ואמאי אמר אין בדיקה. ותו קשה דהא מאן דבדיק במחטא ע"כ פותח תחלה את הגולגולת כפרש"י וא"כ אז יותר טוב לבדוק בידא דלא יהי' שום חשש לא משום טרפות ולא משום כילוי ממון ש"י. וכך הל"ל דהעורות גופייהו סותם אחד בעד חבירו:

רש"י ד"ה כי סליק זעירי. מבבל לנהרדעא. משמע דבבל שם עיר ועמש"כ בספ"ב דשבת בס"ד:

תד"ה וריו"ח. וליכא משום כו'. כצ"ל:

תד"ה נבילות. וי"ל דמ"מ כיון דלר"נ מטהרת כו'. בענ"ד ל"מ לר"נ שיאמר דמטהרת וא"כ מאין פסיקא ליה להש"ס להקשות. דלמא ס"ל כר"י דאינה מטהרת. ואולי כוונת הקושיא הוא דלימא דתיפשוט מהכא דס"ל לר"נ דאינה מטהרת כר"י:

בא"ד ועוד דלא מסיק כו'. ר"ל ומקשה לפי הצד דר"י א"ל כן לר"נ. אבל לפמש"כ בס"ד בפסחים (לח) דמצינו הרבה דמקשה לפום סברא דנפשיה ע"ש לא מיתרץ מידי בזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף