רש"ש/בבא מציעא/צב/ב

רש"ש בבא מציעא צב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא וא"א משלו הוא אוכל בנו אמאי חייב. לע"ד נל"פ כיון דאסיקנא לעיל דדרשה דכנפשך מה נפשך אוכל ופטור כו' הוי אסמכתא הרי חזינן דרבנן דגזרו על לוקח ל"ג על פועל אף שהוא כלוקח הואיל דבשכרו הוא אוכל א"כ מדוע גזרו בבנו שאוכל בשכרו ופרש"י יש ג"כ לכוין עד"ז ועי' לקמן (סוף דקי"א) בהצריכותא דעושק וגזל שמחלקים ג"כ בכזאת:

גמ' שם נתפרסו עיגולין כו' לא יאכל. עפרש"י והרע"ב מסיים עלה לקמן במתניתין (מהר"ם ל"ד שקראה ברייתא) והרי הן טבל ובנ"י שם מפורש יותר דהטעם דלא יאכלו הוא משום טבל משמע דאם מעושרין הן יאכלו ותימה דאטו מעשר גרים גמר מלאכה קא גרים כדפריך לעיל (פט) וזה ע"כ גרע אפי' מבח"ל מדלא מוקי שם בתחלה במעושר שוב ראיתי שלשון הרע"ב הוא מהרמב"ם בפי"ב מהל' שכירות ה"ו וע"ש במל"מ:

גמ' שם אא"ב משל שמים הוא אוכל מש"ה אינו קוצץ. לכאורה נל"פ כיון דאינו אלא בתורת צדקה ודאי לא נתנה אלא לפועל עצמו העמל במלאכה ולא שיזכה בה אדונו וה"ל כנותן לו ע"מ שאין לרבו רשות בו ופרש"י בזה אינו מובן יפה:

גמ' שם צעריה דבנו ובתו הקטנים לא זכי ליה רחמנא. קשה מר"פ נערה והצער בתפוסה ופרש"י לאביה (זולת הראב"ד לפי נ"א שהביא הכ"מ בפ"ב מהל' נערה הי"ג סובר דהצער לעצמה) וכאן י"ל דר"ל לצערה לכתחלה אבל בב"ק (ריש דפ"ח) מוכח דאף בדיעבד תשלומי' דידה הוי' ומצאתי בהר"ן שם בר"פ נערה דמחלק דדוקא צער בעילה זכי ליה רחמנא דאי בעי מסרה למנוול ומו"ש ע"ש וכן מחלק הראב"ד בפ"ד מהל' חובל הי"ד לענין בשת ומשם מוכח ג"כ דדעתו ז"ל דהצער אפי' בתפוסה שלה:

רש"י ד"ה הוא דנגיד. צ"ל דההוא דנגיד:

רש"י ד"ה דמר סבר. צ"ל ומר סבר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף