רש"ש/סוכה/יח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:46, 14 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
עמק סוכות
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רש"ש TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png יח TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

[גמרא האי צחנתא דבב נהרא שריא כו' והאידנא דשפכי כו' אסירא. לבי אומר לי דזהו הנקרא בלע"ז (שטינקעס) כי צחן הוא לשון סרחון כמו ותעל צחנתו (יואל ב'). ועי' רפ"י דתרומות וכמדומה שנאמר לי שגם בהם דרך להתערב דגים קטנים טמאים ואינן ניכרים וכדפרש"י באברומא. והעולם נוהג בהם היתר ואין פוצה פה וה' הטוב יכפר בעד. וי"ל דרש"י בע"ז (דף לט) פירש צחנתא חילק שהוא סולתנית דאין לו עכשיו (קשקשים) ועתיד לגדל לאח"ז (וברש"י שאצל הרי"ף שכתב על סולתנית שמשירין כשעולים מן המים ע"כ ט"ס הוא) וע"כ לא אסרוהו אלא בעוד שלא צמחו בו הקשקשים דאז אינו ניכר לבין הטמאים אבל אחר שצמחו בו הקשקשים ניכר היטב על ידיהם. וכ"כ הש"ך ביו"ד סימן קי"ד סקט"ז. אולם בדיקה מיהא בעיא. ודע דק"ל מאי איריא דחשיב במשנה החילק בין דברים של נכרים דאפי' דישראל נמי אסור וי"ל]:

רש"י ד"ה הכי גמירי להו דאין לבוד באמצע. לעד"נ דאפי' מן הצד ג"כ גמירי דל"א לבוד וראיה מהא דחלון טפח מביא טומאה מבית לבית ובדפנות הוכיחו התוס' דלכ"ע אמרי' לבוד אפי' באמצע והמ"ל ולטעמיך ולשון התוס' בעירובין (י ב) בד"ה עור דהל' גמירי גבי טומאה דל"א לבוד משמע ג"כ דל"א לבוד כלל:

רש"י ד"ה סיכך ע"ג אכסדרה וסמך הסכך על שפת כו'. אתי לאפוקי היכא שהשוה את קירויו דל"א פי' תקרה כו' אפי' לאביי כדלקמן ובזה מיושב לישנא דעל ולא נצטרך לפי' הרי"ף בזה שוב ראיתי שהר"ן בס"ד הרגיש עליו בזה:

תד"ה אין לבוד דהכא מיירי כשהאויר מהלך ע"פ כולה. קשה דהא מייתי ראיה מארובה והתם אפי' מוקפת מד' צדדיה וי"ל דהמ"ל ולטעמיך כמשכ"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף