רש"י על בראשית רבה/כה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:59, 8 בפברואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף עם התוכן "{{מדרש רבה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"י על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png כה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


רש"י על בראשית רבה - פרשה כה

פיסקא: א  ב  ג  

א  [עריכה]

ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו מהו ואיננו אמר רבי חמא בר אושעיא אינו נכתב בתוך נימוסן של צדיקים אבל נכתב הוא בתוך נימוסן של רשעים:

טימוסן. שמותן:

בראש השנה דנו. דכתיב כי לקח אותו אלהים אלקים זה יום שהוא דן את הבריות:

לוקח את אדוניך מעל ראשך. באליהו הכתוב מדבר מה הוא לא מת אף חנוך לא מת:

אם לקיחה אתם דורשין. נאמר כאן לקיחה וכו':

יפה השיבן רבי אבהו. שלא ליתן פתחון פה לומר הלא שמו כשם רבו ח"ו שיתפו עמו לפיכך אמר להן:

ב  [עריכה]

ס"א. לא השם הוא המדרש לא השם של נח נשמע בלשון מדרש זה ינחמנו שהיה צריך למימר נח זה יניחנו או כיון דאמר הכי היה לו לומר נחמן כמו שהוא אומר ינחמנו אלא לכך קראו נח שגרם להם מנוחה ונתנחמו מצרה:

ס"א הפרה היתה נשמעת לחורש ולא היתה מסרבת בחרישתה:

והתלם היה נשמע וכו'. כלומר כל המלאכות שהיו רוצים לעשות היתה המלאכה מכוונת מאליה למה שהיא עשוייה לדעת האומן עושים:

כיון שעמד נח נחו הבריות. מאותו צער והיו המלאכות מכוונות לדעת עושיהן כבראשונה:

נייחת שור. שהיו השורים והבהמות נשמעות לחורש בלא צער. ע"כ:

הללים היו. מתחתיהם שהמים עולים ושוטפים אותם ודבר זה היה נוהג מדור אנוש ועד דור נח:

ס"א. חללים שוכבי קבר מסתמא מחמת שהיו שוכבי קבר חללים היו אלא מהו חללים שהיו המים עולים מתחתיהם ושוטפים אותם ודבר זה היה נוהג מדור אנוש עד נח. ע"כ:

לא שימשו המזלות כל שנים עשר חודש. אותן שנים עשר חודש שנידונו בהם דור המבול:

ס"א. לא שימשו המזלות כו' עד דור המבול לא האיר השמש כהלכתו ולא שימשו כל המזלות כהלכתן ולאחר שנים עשר חדש חזרו למשפטן הראשון ולזה ינחמנו סמוך:

לא היה רשומן ניכר. מאור השמש. והלבנה לא היתה נזרחת כתקונה. ע"כ:

ג  [עריכה]

ואחד בימי למך. שנאמר זה ינחמנו ממעשנו מן האדמה אשר אררה ה' לא מאותה קללה שהיתה מאדם אלא מאותה גזירה שהיתה בימי למך אביו של נח לכך היו אומרים זה ינחמנו:

ס"א. אוותנטיא. חוזק של רעב כדאמרינן לעיל אוותנטיות:

דייטרוטין. שורות של ערקי"אה לצורך:

ונתלה בה. היה תולה עצמו תחלה ביתד לידע אם תסבול כובד הקופה:

שפופים. בלא זכות. לשון אחר בלא כח ולא באו בימי שאול שהיו שפופים בלא כח אלא בימי דוד שהיו גבורים שהיו יכולים לעמוד בו ולסובלו כדכתיב ויהי רעב בימי דוד שנה אחר שנה וגו' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים וגו'. ע"כ:

בימי בני אדם גבורים שהן יכולין לעמוד בהם. כלומר לא בא בימי שאול אלא בימי דוד שהיו גבורים לעמוד בו ולסובלו:

ס"א. נותן ליעף כח. שלפי חלישות שבהן העצים כחן לסבול הרעב והעמיד להן זכות דוד. ע"כ:

בימי אברהם. מלבד הרעב הרי האחד. הראשון הרי שני:

ס"א. הראשון. מכלל דהוה שני. ע"כ:

רעב של בצורת. גשמים מועטים:

מהומה. אכול ולא לשבעה:

ס"א. של מהומה בבהמות נפלה המיתה ונתיקר הבשר עד שמוכרין ראש חמור בשמונים כסף וכן הפסוק מוכיח בפרשה שלא היה הרעב כי אם בבהמות בלבד דכתיב ויהי רעב גדול בשומרון עד היות ראש חמור וגו' ולא כתיב עד היות סאה חיטין בשמונים כסף ע"כ:

אפילו סאה בסלע לא יצא חוצה לארץ ואילו אלימלך יצא לפיכך נענש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף