ידי משה על בראשית רבה/סב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:35, 7 בפברואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף עם התוכן "{{מדרש רבה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png סב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על בראשית רבה - פרשה סב

פיסקא: א  ב  ד  

א  [עריכה]

כל מי שנאמר בו גויעה מת בחולי מעיים דהיינו שישכב בחולי מעיים עשרה או עשרים יום וכדר' יודא בר אלעי שדרך חולי מעיים שאינם מתים פתאום אלא שוכבין על מטתם בחליים ונופל בו לשון גויעה שנגוע כל יום ויום מעט עד תומו אבל שאר חולי שמת בפעם אחת לא שייך לשון גויעה אלא מיתה כנ"ל:

י"ג נהרי אפרסמון לפי הקבלה הראו לו זה כנגד י"ג עקרים או י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן. אבל הנכון הוא שהמספר הזה הוא לשון גוזמא כמ"ש רבי יהוסף הלוי גבי תליסר גמלי ספיקי טריפות ותליסר טבחי י"מ:

ואני אמרתי לריק יגעתי וגו' תימה איך חשב לריק יגיעו הלא אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה. ונ"ל מה שאמר זה הלשון לריק יגעתי ע"ד השאלה תפס לשון הכתוב ועיקרו כוונתו שהיה שכרו מעט מזעיר עד שחשוב לתוהו והבל לגבי השכר הגדול אשר ראה. א"נ שחשב שמא לקוצר זכותו היה אוכל שכרו בעוה"ז באשר שרבי אבהו היה עשיר גדול וקרוב למלכות כמו שמצינו בגמ' ונמצא יגע לתוהו וריק כי העוה"ז הוא הבל וריק א"נ לפי שהיה עובד מאהבה שלא על מנת לקבל פרס אמר כאילו היה בדעתו שאין לו תקות שכר עכ"ל י"מ וקצת מזה פירוש גם כן הר"ר שנ"י והברדיש:

ר' יהודה אומר הנר הזה. פי' הנר שקורין לאמפ"ע בל"א שהוא כבה מאליו יפה לו ויפה לפתילה לפי שאינו נוגע בו יד בני אדם ואין מכלין אותו וגם להפתילה הוא עושה פחם כמו שאמרו בבמה מדליקין לפי שהוא עושה פחם אבל בשעה שאינו כבה מאליו אלא ב"א מכבין אותו אזי משחיתין בנגיעה הכלי והפתילה כן האדם זקן כשמת מאליו אין לו שום צער אלא מעצמו יצא הנשמה ממנו אבל אדם נער יוצאת הנשמה ממנו כפיטורא בפי וושט וקשה להגוף ולהנשמה וכן משל ר' אבהו דרך המדרש שכל אחד מביא המשל לעצמו וחדא היא:

כך הקב"ה יודע אימת עונתן של צדיקים להסתלק מן העולם ומסלקן הה"ד דודי ירד לגנו לערוגת הבושם כל זה הוא בירושלמי ברכות פ"ב ובמדרש חזית פסוק דודי ירד לגנו ובקהלת פסוק מתוקה שנת העובד ע"ש ותמצא בפי' איך מרומז בזה הפסוק שהקב"ה מסלק את הצדיקים שלא בעונתן ע"ש:

ב  [עריכה]

השדה אשר קנה אברהם צ"ל וגו':

א"ר תנחומא והלא כו' ר"ל שהוקשה לרבי תנחומא יתורא דקרא של ושרי אשתו הלא זה ל"ח שנים שנקברה ולמה הזכיר קבורתה עוד כאן ולא כמו שפי' מ"כ:

ד  [עריכה]

אמר רבי לוי בשם רבי חמא. זה אינו ר"ח בר עוקבא ותבין מתוך הלשון שאמר משמו והוא היה השואל:

להודיעך בן כמה שנים נתברך זקנך ר"ל כך א"ר לוי לרב חמא בר עוקבא ואמר זקנך דהיינו יעקב אבינו וכינה אותו ע"ש זקנו של ר"ח ואמר זקנך לפי שהיה מדבר עמו. ופי' שמשנותיו של ישמעאל אנו למדים כמה שנים היה ליעקב כשקיבל הברכות מאביו כדאיתא בפ"ק דמגילה בן ס"ג שנה היה יעקב כשנתברך ובאותו פעם מת ישמעאל כו' ושם מבואר בארוכה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף