ידי משה על בראשית רבה/יד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:34, 7 בפברואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף עם התוכן "{{מדרש רבה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

ידי משה על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ידי משה על בראשית רבה - פרשה יד

פיסקא: ב  ג  ה  ז  ט  

ב  [עריכה]

יצירה לז' ויצירה לט'. פי' שהולד נוצר לפעמים לז' ימים אחר קליטת הזרע ולפעמים לט' ימים אחר קליטת הזרע:

ג  [עריכה]

ד"ה אמר נוצר לז'. פי' שהזרע שהוא נקלט לז' ימים ונולד לשמנה או לתשעה חדשים חי אבל נוצר לתשעה ימים ונולד לשמנה חדשים אינו חי וק"ו לז':

ה  [עריכה]

יצירה בעוה"ז ויצירה לעוה"ב. צריך ליתן טעם איך ברא עכשיו מה שיהיה אחר מיתה. ונ"ל המחבר לפי שכשברא את האדם ברא בו עצם ששמו לוז ומעצם זה יחיו המתים לעתיד ואותו עצם אינו נרקב ולפיכך אמר שברא עכשיו שני יצירות ומשום זה מביא הפלוגתא דב"ש וב"ה שלדברי ב"ש יתחיל לעתיד בעצמות לפי שהכל ירקבו ולא ישאר רק עצם זה לפיכך מן ההכרח להתחיל בו. וב"ה אומר כשם שיצירתו בעוה"ז כך יצירתו לעוה"ב. לפי שהוא סבר שהעצם לוז כבר נברא וממנו יוגמר הכל כמו בבריאה ראשונה שנברא הכל בפעם אחת. לזה מביא המשל כמו שנותן לחלב המסו והחלב קופה ועומד כן העצם לוז הוא מקפה ונברא הכל בפעם אחת כנ"ל.

עשית אדלעיל קאי ופירושו כדלקמן בויקרא רבה א"ר אבהו טובה גדולה עשה הקב"ה עם אשה זו בעוה"ז שלא התחיל בצורת הולד בגידים ועצמות שאילו התחיל בהם היה מבקיע כריסה של אמו ויוצא וק"ל.

ז  [עריכה]

כבני עשרים נבראו. לפי שהוקשה לר"א איך נענשו ביומן הלא אין ב"ד של מעלה עונשים אלא מן כ' שנים ונמענה ולז"א שנבראו כבני כ' שלמים:

ט  [עריכה]

דברייתא אמרינן האופיתא טבא פי' האופיתא לשון מנהג וטבעו כמו דאי' אין אומה יודעת אופיה של אלהים כישראל וכן אי' לקמן בדברים רבה:

שכל האברים מתים והיא היה בגוף ר"ל שחלק הנשמה הנקראת חיה היא עומדת אחר מיתה בעצם לוז. ומלת בגוף דיוקא פי' שהיה באותו עצם אף לאחר מיתה עד תחיית המתים. כן מצאתי בספר אחד הנקרא בית לחם וטעם שהעצם לוז יש לה חיות. בשביל שחיוני שלה מסעודת שבת ולא היה לה הנאה מאכילת עץ הדעת:

משנים. שנים. ושמעתי פירושו דה"ק שכל האברים משנים פי' אף שיש אברים באדם שהם ג"כ יחידים כגון מוח ולב מ"מ חדא מישך שייכו בחברתא שחכמה בלב וגם במוח וכן שאר אברים על כל פנים יש להם קצת דומה משא"כ הנשמה היא יחידה ואין דוגמתה כלל באבר אחר וק"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף