ידי משה על בראשית רבה/ו

ידי משה על בראשית רבה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה ו

פיסקא: ב  ג  ה  ו  ט  

ב  [עריכה]

מה היום ברשותך אף הלילה ברשותך ומסיים אתה הכינות מאור ושמש שנאמר ויעש אלהים את שני המאורות וצ"ע מהיכא תיתי לומר שהלילה לא יהיה ברשותו ונראה לפרש דה"א מדלא כתיב אלהים גבי לילה כמו ביום ובאמת הטעם לפי שאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה ולכך מסיים המדרש שנאמר ויעש אלהים את שני המאורות וכוללם יחד וקאי אלהים אתרוויהו והיה יכול התורה לכוללם ג"כ לילה ויום יחד רק מטעם שאין הקב"ה מיחד שמו על הרעה ומלת מיחד דייקא פי' שלא יחדם וכללם יחד כנ"ל:

ג  [עריכה]

הביאו עלי כפרה. וצ"ע מאי שייך לגבי הקב"ה כפרה ונלאו כל המפרשים למצוא טעם נ"ל ליישב דה"פ שהמדרש מקשה אתמהא פי' בתמיה וכי משום שנכנסה בתחומה של חברתה ושימשה אף ביום בשביל זה הקטין הקדוש ברוך הוא אותה ומלת חבירו דייקא פי' והלא ברשות נכנסה כי הקב"ה א"ל למשול ביום ובלילה ולמה מיעטה הקב"ה לזה משני א"ר פנחס וכו' כדי להורות לדורות הבאים ק"ו ומה אם זו שנכנסה ברשות כך הנכנס שלא ברשות עאכ"ו ודו"ק:

ה  [עריכה]

גם קבורה לא היתה לו. רישא דקרא אם יולד איש מאה וגו' ונפשו לא תשבע מן הטובה שפירושו על מי שאינו משמח בחלקו ומסכן עצמו להפריש לים הגדול ולפעמים שנטבע ואינו זוכה לקבורה ועוד י"ל לפי שהמקרא זה נדרש בקהלת רבתי על קין שנשטף במבול להכי מייתי ליה גבי זה שהולך לשטוף במים:

ו  [עריכה]

אין צל לכל בריאה. וכוונת המאמר ליתן טעם למה שלמעלה למה לא נתן הגלגל חמה ברקיע הראשון לז"א בא וראה שאם היות השמש כ"כ גבוה מן הארץ בתקופת תמוז אין צל מגין לכל בריה ומכ"ש אלו היה השמש ברקיע הראשון לא היה אפשר לעולם להתקיים כנ"ל.

השמים מתנים. ונ"ל שצ"ל מחכים פי' מכירין טובתו של הקב"ה כי בלשון תרגום מחכים הוא מכיר פי' שהשמים מכירים טובתו של הקב"ה שנתנם ברקיע שני ולפיכך הם יגידו לעתיד לבא ע"כ סוף המאמר. והוקשה להמדרש למה דוקא השמים. לז"א לפי שהשמים מחכים פי' שמכירים צדקת ה' שנתנם ברקיע שני ודוק. אח"כ מצאתי גירסא זו במדרש שוחר טוב:

ט  [עריכה]

א"ל עבדא בישא לאו זבינא דאבא את. וצ"ע דאין פירוש למדרש זה כלל והמשכיל יבין מעצמו מה שיש להקשות במדרש זה חדא הוא למה קורא אותו בלשון עבדא בישא והעיקר שקשה וכי בשביל שיחלום לאדם שישתחוה לו אדם היה מכח כן עבדו ועוד מאי לשון זבינא ונ"ל דאי' במדרש תנחומא א"ל יהושע בן חורין קטן שיש לו עבד זקן אינו אומר לו שתוק וכי לא קנה אותך אברהם שנאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ ולא זו בלבד אלא שהשתחוית לפני אבי יוסף. וקשה ג"כ במ"ת וכי לא היה די בטענה ראשונה ונ"ל דאי' בפ' המוכר את הבית משנה ו' המוכר את העיר לא מכר את העבדים ואם אמר היא וכל מה שבתוכה מכר אפילו בהמות ועבדים שיש בה נמצא טענה ראשונה אין בה ממש כי אף שקנה אברהם שמים וארץ לא קנה העבדים שבתוכם עד שיאמר בהדיא היא וכל מה שבתוכה ולז"א ולא זו בלבד אלא שהשתחוית לפני אבא והסכמת בזה המכירה ע"ד דאיתא במדרש אמר הקב"ה אני אמרתי ורב יעבוד צעיר ואתה השתחוית לעשו חייך שאני צורר לך בכנפיך נמצא שעל ידי השתחויה נתרצה להיות לו לעבד ועכשיו מיושב ג"כ מדרש זה שא"ל לשון עבדא בישא ע"ד שאחז"ל עבדא בישא בתר דעבדין מתמלכין הלא כבר זבינא דאבא את מיום שקנה אותך אבא בכלל שמים וארץ. וא"ת שכל זמן שלא אמר היא וכל מה שבתוכה לא מכר את העבדים בכלל לזה אמר והלא הסכמת שהשתחוית דכתיב והנה השמש והירח משתחוים לי כנ"ל ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף