עץ יוסף על דברים רבה/ח/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:39, 28 בינואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דברים רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על דברים רבה TriangleArrow-Left.png ח TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משה אחר עומד כו' שלא נשתייר כו'. כלו' שלא ידומה כי אינה נצחית רק שהיתה כפי הדור ההוא. ואח"כ תהיה התורה על אופן אחר. ולא כן כי לא נשתייר עוד תורה אחרת כי היא נצחית עומדת לעד ולדור דור והיא משלמת את כל הדורות. וזהו לא בשמים היא כלו' לא ימצא עוד דוגמתה בשמים שיאמר מי יתן ויעלה איש בשמים ויתנה לנו:

וכל כלי אומנותה נתנה. כל המדות טובות שצריכין לתורה ניתנה כדמפרש. שאין דבר פרטי שאינו מרומז בתורה וכל עניני המדות והצדקות והעניות באות ממנה:

באוסטרולוגין. החוזה בכוכבים מפני שצריכין ליטרד הרבה בחכמה ההיא. כי אי אפשר לבא לחכמת התורה כי אם בהעמיק רק בה:

כשהייתי נכנס לבית המים. שאז אסור להרהר בדברי תורה:

רבינו משה כו'. אף שמשה אמר הכל ביחד. עכ"ז אחר שאמר משה ככה משמע שאמר זאת להוציא מלבן. אחר שאמר תחלה לא בשמים היא אז בוודאי ישתוממו ויחשבו להיכן היא לכן תיכף אמר להם כי קרוב וגו':

שבעה דברים אמר שלמה על העצל. כי העצל שאמר שלמה בכל דבריו נאמר על העצל ללמוד ואותו קראו שמה עצל:

רבך בעיר כו' רבך בתוך המדינה. נראה שצריך להיות להיפך.רבך במדינה כו' והוא משיב כו' מתיירא אני מן הארי שבדרך מנין שנא' אמר עצל שחל בדרך. א"ל הרי רבך בתוך העיר כו':

הדלת תסוב על צירה. פי' הדלת של רבו תסוב על צירה. ומ"מ העצל שוכב על מטתו ואינו רוצה לקום לילך אל רבו:

נתנו לפניו לאכול כו'. הוא דרך צחות להורות שכל כך גברה עצלותו עד שיתעצל אף לאכול. והכוונה שמתעצל לעמול לאכלו ולהבאת טרפו אף בדבר נקל כמו מצלחת לפיו. וכל זה משל ודוגמא למואס במלאכה.

זה שאינו לומד תורה בנערותו. דרש מחורף לשון נערות כד"א בימי חורפי (מת"כ). והכוונה שבנערותו שהאדם הוא גשמי חמרי צריך טורח גדול שיקבל התורה. ונקרא זה חרישה. כי החרישה הוא מכין האדמה לקבל זרע. וכן צריך האדם לטרוח עד שיקבל השכל ולכך אמר הכתוב מחורף עצל לא יחרוש. ושאל בקציר ואין הקציר היא הזקנה שאז השכל נעשה שכל נבדל מן הגוף כמו שנבדל התבואה מן האדמה ע"י קציר (נתיבות עולם):

מה שאמר משה היה גדול מכולם. וזהו שהוא בפיו ואין מוציא אותה אל הפועל. וז"ש כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך היינו כשלומד על מנת לעשות שאז הספיקו בידו ללמוד ולעשות ובשביל כך התורה היא קרובה לו בתכלית הקורבה. מ"מ לא יהיה עצל מלהוציא אותה מכח אל הפועל שיוציאה מן הפה (הנ"ל):

הוצא דבר מתוך פיך. כלו' אם תרגיל עצמך לדבר בזה אזי קרוב ונקל מאד להשיגה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף