עץ יוסף על במדבר רבה/י/ב

עץ יוסף על במדבר רבה י ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומלתם את כו' ושמתם כו'. ר"ל שיהיה הלב דבוק רק בה' ולא תחשוב בדברים גופנים המטמטמים הלב. וכן העינים לא יביטו בתאוות המרחקות את האדם מה':

ע"ש וישח אדם. כי ע"י זה נעשה שפל במעלתו שגרע מכל ונענש יותר מכולם:

אף היא. הוא לשון הכתוב אף היא כחתף תארוב. ודרש מלשון אף וכעס:

רזי לי רזי לי וגו'. ור"ל וסיפיה דקרא אוי לי בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו. ופרש"י חמש בגידות הללו כנגד בבל ומדי ופרס יון ואדום שישתעבדו בישראל. ועל עכו"ם הכתוב מדבר מדכתיב בתריה וחפרה הלבנה וגו' ותרגם יונתן ויבהתון דפלחין לסיהרא כו'. או אפשר שמפרש רזי לי ע"ד דכתיב (צפניה ב יא) כי רזה את כל אלהי הארץ. ופרש"י התיש כחם כלו' יבטל אותם וישבית אמונתם:

אלו כללות. דרש ובוגדים כאילו הטובות בוגדים באדם מלבא עליהם. רק יוסיף עליהם רעה אחר רעה:

ששה פעמים למי. למי אוי למי אבוי וגו' כתיב ששה פעמים:

ואחר אשור. שהגלה את עשרת השבטים:

בבל. הוא נבוכדנצר מלך בבל שהגלה יהודה ובנימן:

אשר אני קצפתי מעט. פי' אני קצפתי מעט על ישראל נגד מה שהרעו הם לישראל בגלות והם עזרו לרעה. להרע להם יותר מדאי:

המאחרים על היין לשתותה. פי' המאחרים בנשף ויועצין עצות על ישראל שנקראו יין. לשתותה פי' לשתות יגיעם:

שלא יכבידו עול קשה. דרש אל תרא ראיה להרע כמד"א אל תראוני וגו' שפירשו חז"ל אל תבזוני כד"א כי ראו בארון ה':

נתקללה ע"י הנחש ז' קללות. אפשר דצ"ל עשרה קללות כדאי' בבמדבר פ"ה סי' ה' ע"ש. ואפשר כיון שאמר קללות מן הכתוב לכן קאמר ז' שמן הכתוב לא משמע רק ז'. ועיין בעירובין דף ק':

ראשית תבואתה. וגו' כל אוכליו יאשמו וגו':

לשממה תהיה. וגו' מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקי. ע"ז אמר זה הגזל כו':

כמות. כאילו הרגם:

זרות מהופכות. וצרות כדלקמן. והא"א מגיה שצ"ל צרות במקום זרות:

כגון זבורא ועקרבא. ופי' הר"ת בפ"ק דחגיגה רפואת נשיכה זו קשה לזו דאמרן בפ"ב דעכו"ם קרירא לעקרבא חמימי לזיבורא וחילופא סכנתא. הלכך היכא שנושכות שניהם נעשות צרות זו לזו ואין לו תקנה:

כמד"א ההפך עלי בלהות. מביא ראיה דמה דכתיב לבך ידבר תהפוכות הוא כאילו כתיב בלהות כדכתיב ההפך עלי בלהות:

כשוכב בלב ים. כלו' תקבלו העונשים כמו שקבלו הקודמים פרעה וסיסרא:

כנגד עשרה דברים שגזרו על ישראל. שגזר פרעה על ישראל כדאי' בתנחומא ובתד"א שגזר עליהם עשרה גזירות. וכנגד כל גזירה וגזירה נפרע מהם הקב"ה מדה כנגד מדה. הביאוה בפייט של פסח:

את בני ישראל בחזקה. ודרשו בויק"ר פ"ז סי' ו' מהו בחזקה בחירופין וגידופין. וז"ש מה היה סופו לפי שהיה מחרפם ומגדפם בנחיצה. ואפשר שצ"ל בלחיצה:

שמסרו ביד אשה. לבושת לו ולחרפה שגבור כמוהו (וכדאי' בילקוט שכבש העולם בכחו. ולא היה כרך שלא הפיל חומתה בקולו. ואפי' חיה שבשדה כיון שהיה נותן עליה קולו לא היתה זזה ממקומה) יפול ביד אשה:

חיבל חבל כתיב זה. כצ"ל. ור"ל שקרינן חבל. ולכן דרשינן מקודם אלו בניו כד"א וחבל את מעשה ידיך. והשתא קאמר חבל כתיב לכן דרשינן על המן שנתלה בחבל:

תרי סרסורי. סירסור הוא אמצעי בין המוכר והקונה. וכן עינא וליבא. לפי שחוש הראות רואה דבר האסור תיכף הלב מתאוה לרעה כאילו הם סרסורים לפתות את נפש האדם לעשות זאת. ולכן המה העקרים שמבקש ה' מהם שידבקו בדרכיו יתב' ויראו ויחשבו רק בה':

רחבה מלמטה ופיה צר מלמעלה. ע"ד הציור. כמו שהבור הרחב למטה וצרה למעלה קשה לצאת מתוכה. ולמטה הוא מתהפך לכל צד לסבול העונש בה. כן הגיהנם המוכן לנפש החוטאת רחבה למטה שיש בה די לרוב לקבל עונש. וצר למעלה לצאת ממנה:

ואף הסיתך. היסורין הסיתך והדיחך:

מפי צר רחב. וז"ל הילקוט מפי צר זה גיהנם שפיה צר. ושמא תאמר כשם שפיה צר כך כולה צר ת"ל רחב. וכה"א (ישעיה ל) העמיק הרחיב:

לא תהנה האף ממך. כי המדה"ד המכלה ומעניש עושה מעשהו בחשק גדול נמרץ לענוש אנשיו כאילו נהנה ממנו מאד. ודרש תנאף תהנה אף:

כחתף תארב. כחתף פי' פתאום:

לצבות בטן. דרשו חז"ל בסוטה שמדבר בבטן וירך של בועל:

זה אב אוי. דרש אבוי לשתי תיבות אב אוי. וה"ק למי אב אוי פי' למי הקללה של לנפיל ירך. וקרי לירך אב אוי שהוא הסיבה והמקור שממנו בא האוי עליו כדמפרש שהירך הוא עושה העבירה. וקאמר שכל אלו למי כו' לנואף ששלח מדנים בין איש לאשתו. והדר קאמר למי שיח למי עוד הם באות שיח ודיבור הקללות הנ"ל היינו האוי זו לצבות בטן. והאבוי זה אב אוי היינו לנפיל ירך. וקאמר שהם באות למי פצעים חנם זו האשה הזונה כדמפרש:

בלי שום פצע מבעלה. כלו' נודדת מאהבת בעלה חנם לאהבת אחר:

שמשקת את הנואף יין. למען הגבר תאותו:

זו שבועת האלה. שמוכרח להרבות בשיחה ולהשביעה:

על עסקיה נפצעת חנם. פי' על עסקה שהסתירה עצמה נפצעת לפעמים חנם. שאף שאם היא טהורה מ"מ בזיונה דביזתה הכהן זה אינה חוזרת:

אם נקרעו נקרעו. ואינו חושש. ואם נפרמו אינו חושש. פרימה גדולה מקריעה שנקרעה לקרעים הרבה (רש"י):

מן דשמע הן אית כו'. ששומע היכן יין טוב למכור הולך אחריו. ודייק מלשון לחקור שחוקר ודורש היכן היין טוב:

אל תרא יין כי יתאדם הזהירה כו'. משום דאי כפשוטו ה"ל להזכיר מתועלת היין מה שהוא זן ומשמח ומחכים ומרפא. לכן פי' כי יתאוה דם. ודרש יתאדם לשתי מלות פי' שמחמת שכרות יתאוה לעשות עבירה שיתחייב עליה מיתה. ולדבר אחר יתאוה לדם נדה ולדם זיבה. דהשתא הוי כי יתאדם נתינת טעם אל ההמנע משתיית יין:

לדם נדה כו'. שע"י השכרות יהיה להוט אחר הזנות ולא יחוש לנדה וזיבה:

לשון נקי דברה תורה. ובויק"ר מסיים כדכתיב (משלי א יד) כיס אחד יהיה לכולנו ע"ש ביאורו:

סוף שאשתו כו'. ופי' יתהלך במישרים שיתהלך בדרכו ולא ימנענו דבר מכשול:

סוף שמטמא את הטהור כו'. ופי' יתהלך במישרים שכל הדרכים ישרים אצלו בעיניו אע"פ שטועה בהוראתו:

לשתות יין. כמ"ד אותו אילן ענבים היה וכדלעיל סי' ה' וש"נ:

נתקלל בנו שלישו של עולם. שלאחר המבול לא נשתייר העולם אלא לפני נח ושלשה בניו נמצא ירש כל אחד מבניו שליש העולם:

וכן היה מאררו. כצ"ל. פי' נח כשהיה מאררו היה קורא אותו כנען לפי שהיה אבי כנען וכתיב כנען בידו מאזני מרמה (מת"כ):

בין מתים לחיים. בויק"ר גרס בין מיתה לחיים. ופי' לשון מפריש הוא משום שהאדם חי מצד הנפש ומת מצד הגוף. וכשיוצא הנפש מן הגוף הויא הפרשה בין מות לחיים:

כך מפריש היין כו'. פי' כך הפריש היין של עץ הדעת את האדם מדרכי חיים לדרכי מות שנגזר עליו ועל דורותיו מיתה:

לדרכי מות עיניך יראו זרות לפי שהיין. כצ"ל (רד"ל):

גורם לו לעכו"ם כו' שהוא בא על א"א כו' שיעשה את המצות זרות. חשב ג' דברים אחד בענין אמונה. הב' במדות כי ירדוף אחרי תאותו. והג' במעשה לסור ח"ו ממצות התורה:

שנסתרס. כן דרשו חז"ל בפסוק וירא חם וגו':

ממה שעברו כו'. כלו' ממי שקדם לו ולא למד דעת:

מה אירע כו'. כלו' מה שכתוב בתורה שיארע לסוטה. ופי' בל חליתי שלא קיהה ולא הרגיש כמד"א ואין חולה מכם עלי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף