עץ יוסף על בראשית רבה/נד

עץ יוסף על בראשית רבה נד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עץ יוסף על בראשית רבה - פרשה נד

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  

א  [עריכה]

רבי יוחנן אמר זו אשתו שנא' אויבי איש אנשי ביתו. פי' אע"פ שטבע האשה לאהוב את בעלה בכל זאת צריך לזה עזר מהש"י שישתוו דעות שניהם. וע"צ העונש גם היא תשוב לאויבו. כדרשתם ז"ל זכה עזר לא זכה כנגדו. ומביא מעשה לזה שהגיע לבעל מאשה רעה. ודרך המדרש לחסר מלת אפי' והכוונה שאפי' לאהבת אשה ואיש צריך עזר מהשי"ת. וע"צ העונש תשוב לאויב לו חלילה. ומכ"ש באנשים זרים שצריך עזר רצון ה' שיאהבו זא"ז. וביותר שישובו אויביו לאוהבים כמו שהיה כאן באבימלך:

אויבי איש אנשי ביתו. ואין ביתו אלא אשתו כמו שדרשו חז"ל בכמה מקומות (מתנות כהונה):

אף התיז כו'. רש"י בשם הפסיקתא לאחר זמן מצא הדיין עילה עליה והרגה לפי שלא חמלה על בעלה:

זה הנחש. כדכתיב ואיבה אשית וגו':

לעמוד לו. להתקומם עליו למנעו מהקערה:

ומלא עפר. כדי שלא יאכל בעל הבית משיורי הקערה ויסתכן בארס הנחש שהקיא בתוכה. והרי כי גם הנחש שהוא אויב קבוע לאדם מששת ימי בראשית השלים לו עם אותו האדם להצילו ממות ברצון ה':

זה יצה"ר. שהוא ג"כ אויב קבוע תמיד לעולם מיום הולדו עד יום מותו כדמסיק. ואעפ"כ ברצות ה' דרכי איש בהיותו בא לטהר ולהכשיר מעשיו כראוי בתורה ומע"ט מאז גם אויביו זה היצה"ר ישלים אתו. שהבא לטהר מסייעין אותו:

מחזק ממנו. היינו מיצה"ר שחזק מיצ"ט לפי שקדם לו י"ג שנה. ועוד שכל האברים מסייעין אותו שעי"ז נקרא היצ"ט הילד המסכן והיצה"ר מלך זקן:

וכי יש גזלן גדול מזה. כי הגזלן לא יגזול רק קנינים המדומים. אבל זה גזלן שגוזל בשלימות הנפש עד בלי השאיר לו תקומה (יפה תואר):

מלחמה של תורה. שאם בא להתגבר עליך משכהו לבית המדרש ועי"ז יכנע וילמד ליראה את ה':

המד"א לכו לחמו בלחמי. דאיירי בתורה דכתיב התם חכמות בנתה ביתה וגו':

הוי כל צמא לכו למים. ובתורה מיירי דאל"כ פתח במים וסיים ביין וחלב. אלא היינו תורה שנמשלה לג' משקין הללו כדלקמן ד"ר פ' ז':

אויביו גם אויביו. דה"ל למימר אויביו וכתיב גם אויביו לרבות דאתין וגמין רבויין כדלעיל סוף פרשה נ"ג:

כגון יתושין כו'. שסילקם ה' מעליו שלא יצערוהו אע"פ שצערם מעט (יפה תואר):

דכתיב ביה מארץ מרחק. דמיירי באברהם כדלעיל פרשה ט"ו ע"ש:

זה אבימלך. שהיה כשונא לאברהם על שנלקה על ידו. ושוב השכים לפתחו לבקש ממנו ברית שלום. ולפיכך נכתב זה בתורה ללמוד ממנו שברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים אתו (יפה תואר):

ב  [עריכה]

פיכול שמו. שם העצם:

ר"נ אמר. שהוא שם התואר ונקרא כן על שם שכל צבאותיו נושקים לו על פיו. והוא ב' מלות פי כל. שעל ידו היתה הנהגת כל המדינה:

לפי שהיו האומות אומרים כו'. שמקודם אע"פ שכבר נתפרסם לצדיק בכל מעשיו. מ"מ היו מרננים אחריו ע"י איזה דברים לומר שאינו צדיק גמור. והוא שמתחלה אמרו שאלמלי היה צדיק גמור איך לא הוליד מאשתו שרה הגבירה זרע המתייחס אחריו. וכיון שהוליד הודו ואמרו לו אלהים עמך. ואמנם כששמע אח"כ לקול אשתו. לגרש את הגר וישמעאל עדיין היו מרננים אחריו לומר שמא מעתה החמיץ בשומעו לקול אשתו. וכיון שנא' לו כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה אמרו אלהים עמך לפי שלא עשה כן אלא במצות ה'. אך עכ"ז היו מרננים עליו. איך דחה בנו מעל פניו לגמרי בעירום ובחוסר כל שזה הוא מנהג אכזריות. אבל כיון שראו את מעשיו הרעים ידעו נאמנה כי היה אסור לחוס עליו. וכן אמרו לו אז כי אלהים עמך בכל אשר אתה עושה:

ד"ה לפי שחרבו כו' קילורין. פי' אוצר לפיכך נסע משם אברהם להתיישב בארץ פלשתים לגמול חסד עם עוברים ושבים כשראו כך אמרו אלהים עמך ובאו לכרות עמו ברית:

ע"כ רחמי האב על בנו. כי לא יחוש רק על בנו ובן בנו ומשם ואילך נראה רחוק ממנו ולא ירחם עליו כבן. ולכן לא חש אבימלך לבקש רק על בנו ובן בנו שהוא נכדו (יפה תואר):

לאחים השותפים. פי' אחים שירשו את אביהם ונשארו שותפים בירושה שלא חלקו דתנן בפרק מי שמת שאם נפל אחד לאומנות (פירוש לעבודת המלך) נפל לאמצע לא ימשך הדין הזה רק לג' דורות וענין זה אי' בירושלמי פרק מי שמת ע"ש (יפה תואר):

לז' דורות. שיוצאי מצרים היו דור ז' לאברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם משה. וימי ז' דורות אלו נתנו לאבימלך לג' דורות שמפני נכדו שהיה עדיין קיים לא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים. והיינו ואויבי חיים עצמו שהאויבים מאריכים ימים בעולם יותר מישראל. והוא ענין תלונה לדוד כי דרך הצדיקים להיות נדכאים בעוה"ז. והרשעים מצליחים כמש"ש כי אני לצלע נכון וגו':

למה לא נחם אלהים כו'. שפירוש כי קרוב הוא קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך (יפה תואר):

שעדיין נכדו קיים. ואע"פ שאז לא היה אברהם בעולם רק בניו. מ"מ חייבים לקיים בריתו משום אל תטוש תורת אמך. וכ"ש אם כרת הברית בעדו ובעד בניו שחייבים לקיים מצותו כי יש ביד האב לחייב את זרעו וכקבלת התורה מאבות לבנים (יפה תואר):

ואעפ"כ לא קיבל עליו. שאע"פ שנא' אח"כ ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים. לא היה יושב רק בנחל גרר לא בגרר שהיא עיר המלוכה. והראיה ממ"ש באבימלך ויקם אבימלך ופיכול שר צבאו וישובו אל ארץ פלשתים. וכ"כ הרמב"ן ז"ל (יפה תואר):

לא קיבל עליו. מפני שיושבי הארץ לא ישרו בעיניו כדאמר לקמן פ' ס"א:

ג  [עריכה]

התוכחה מביאה לידי אהבה. לכן לא הוכיחו אלא כאן לאחר השבועה בכריתת ברית אהבה:

הוכח לחכם ויאהבך. כי כאשר תוכיח אותו יתנצל לך או ישוב ויתודה על חטאו ותכפר לו:

אמר ר"ל כו'. נקט לשון דמיירי בתוכחה שבין סתם אנשים שנתעוררה שנאה ביניהם לסיבת איזה דבר שוב באו להשלים יחד. בזה לא יתקיים השלום אלא לאחר תוכחה מפורשת המסיר האיבה והנטירה מן הלב (נזר הקודש):

איזהו גזלן. נקט הכא לפרש הא דכתיב אשר גזלו ולא קאמר גנבו (יפה תואר):

לפני ט' גנב. דלא חשיב ליה פרהסיא אלא בעשרה:

עד שיגזלה מידו. דאפילו שגזל בפרהסיא כל שלא גזל מידו ממש לא הוה גזלן:

וגם אתה לא הגדת לי. ה"ג בילקוט למה לא הגדת לי על ידך וגם אנכי לא שמעתי על ידי מלאך. וה"פ למה לא הגדת לי על ידך ואף אם לא היית אז אצלי בעיר ממלכתי להגיד לי. מ"מ היה לך להודיעני ע"י מלאך שליח. ובאמת אנכי לא שמעתי מאומה אף על ידי מלאך שליח (נזר הקודש):

ד  [עריכה]

אתה נתת לו ז' כבשות כו'. שנענש על שכרת ברית עם אבימלך שהיה עכו"ם. ולכן נענש כמספר הכבשות שהציב למען בריתו וכתב בעל אות אמת שמלת בניו הוא ט"ס וצ"ל כנגד כן מחריבין מבניך כו' והמחריבים יהיו מי שיהיה. ומשום דלעיל מיניה אמר בניו הורגים מבניך כו' ששם היו באמת הפלשתים נשתרבב גם כאן בניו. וכן בילקוט ליתא מלת בניו:

ז' דורות. שמאברהם עד יציאת מצרים ז' דורות כדלעיל סימן ב':

וחפני ופנחס צדיקים הוו. דכל האומר חטאו אינו אלא טועה כדאי' בפרק במה בהמה:

אהל מועד וגלגל כו'. אהל מועד המשכן שהיה במדבר מ' שנה וכשעברו את הירדן הוקבע בגלגל י"ד שנה של כבוש וחלוק. ואחר שחלקו הארץ קבעוהו בשילה. וכשמת עלי ונלקח הארון חרבה שילה ובאו לנוב. כשחרבה נוב בימי שאול באו לגבעון עד שבנה שלמה בהמ"ק ובהמ"ק נקרא בית עולמים שקדושתו קדושת עולם:

ובית עולמין תרין. היינו מקדש ראשון ומקדש שני:

חוזר בשדה פלשתים. לפי שלא עמד ז' חדשים במקום אחד שבתחלה העמידוהו באשדוד ואח"כ בעקרון לכן אמר חוזר:

למה לקו אנשי בית שמש כו'. משום דמיירי בסמוך בארון שנשבה מפרש למה לקו כו':

ע"י שהיו מליזין בארון. פי' קודם שבא הארון היו מליזין לומר שאחר שלא הושיע את עצמו מן השביה אין להם להשגיח עליו להשיבו מיד פלשתים ולפיכך נענשו:

אילו תרנגולתו כו'. ואם בקנינים המדומים כך. עאכ"ו בענין אלהי כמוהו איך לא ימר לבו לבקש אחריו בפיוסים וברצי כסף. ולפי שאנשי בית שמש היו יותר קרובים לפלשתים לפיכך נענשו יותר משאר ישראל. ומסיים אני משגיח עליו להשיבו וליפרע מהמתעצלים בהשבתו. כי די חילול השם במה שאין הארון במקומו:

הושיעה לו ימינו. להכניע אויביו על דרך ימינך ה' תרעץ אויב. ואין זה אלא בהצלת ארון ברית ה' מידם במכת הטחורים:

הה"ד וישרנה הפרות. דמפרש לשון שירה. ואמר שאמרו הושיעה לו ימינו. והיינו כמ"ד בסמוך שאמרו מזמור שירו ליי' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו (יפה תואר):

מהלכות בישרות. דאין מקרא יוצא מידי פשוטו לשון ישרות שהיישירו דרכם. ודריש תו שהפכו פניהם כלפי הארון ואמרו שירה והיינו דכתיב וישרנה ולא ותשרנה משום דרמיז נמי ביה שירה נאה. ודריש ליה נוטריקון:

שירת הים. דכתיב בה כי גאה גאה. לפי שגאה לשלוח יד בפלשתים ובדגון אלהיהם (רש"י בגמרא):

נאמר כאן הלוך וגעו כו'. שהעי"ן מתחלפת באל"ף שהם ממוצא אחד:

שירו לה' שיר חדש וגו' כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וגו'. שאחר שנפלו ישראל במלחמה ההיא נפלאות עשה השי"ת והושיע לו ימינו וגו' להוציא הארון מיד פלשתים ובזה הודיע ה' ישועתו לעיני הגוים וגו' ומסיים שם יחד הרים ירננו לפני ה' כי בא ארון ה' מארץ פלשתים (רש"א):

הודו לה' קראו בשמו וגו' הודיעו בעמים עלילותיו. שע"י מעשה זה של פלשתים נתודע לעמים עלילותיו שבמצרים כמפורש בענין שאמרו הכהנים והקוסמים לפלשתים ולמה תכבדו לבבכם כאשר כבדו מצרים וגו' הלא כאשר התעולל בהם וגו' (רש"א):

ה' מלך תגל הארץ. דכתיב ביה אש לפניו תלך וגו' וגם כתיב וראו כל העמים כבודו יבושו כל עובדי פסל. וזה נראה בארון שעשה ה' משפט בפלשתים ובאלהיהם (יפה תואר):

שירו לה' כל הארץ. דכתיב ספרו בגוים וגו' נורא הוא וגו' כי כל אלהי העמים וגו' כנגד מה שעשה בהם שפטים. ונוסף על זה מ"ש בו עוז ותפארת במקדשו הבו ליי' כבוד ועוז כנגד הארון דאיקרי עוז (יפה תואר):

ה' מלך ירגזו עמים וגו' יושב כרובים וגו'. שע"י הארון שעליו היה יושב הכרובים תנוט ארץ פלשתים. ואמר בו יודו שמך גדול ונורא וגו' שע"י מעשה זה יודו שמך וגו' כמ"ש מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה וגו' המכה מצרים בכל מכה במדבר (רש"א):

רומי השטה. התרוממי ארון עצי שיטין כלו' שיתרומם ברוב הדרו שמעשהו מהודר מעשה ידי חרש:

המחושקת ברקמי זהב. כלו' הקשורה (מלשון וחשוקיהם כסף) שהוא מקושר בזהב המצופה מבית ומחוץ:

המהוללה בדביר ארמון. בס"ת של משה המונח בתוכה דדביר היינו ספר כמפורש בפ"ב דעכו"ם:

המעולפת. פי' המקושטת:

בין שני הכרובים. וכלו' המקושטת בכתר רוחני של שכינה אשר על גבי הכרובים:

יישר חילכם. יתחזק כחכם:

ה  [עריכה]

רועיו של אברהם כו'. שעל ידי צאנו נתברר לרועים מתחלה שהבאר של אברהם ועם כל זה לא נמנעו מגזילתם ועכשיו נתינת הכבשות יהיה למזכרת עליו לזכותו בבאר כי יזכרו מה שנתוודע להם בצאן (יפה תואר):

אתה סימן לבניך. שכל מה שאירע לאבות סימן לבנים:

הה"ד אז ישיר ישראל. עלי באר ענו לה דמשמע שעלו המים לקראתם בדוגמת בארו של אברהם שעלה לקראת צאנו. ועל זה אמר שם באר חפרוה שרים אלו אברהם ויצחק וכדמפורש בפסיקתא:

מן אתרה. פי' מן מקומה:

אלא בעבור תהי' לי לעדה. דמשמע לעתיד כלפי עדה הקדושה בדור המדבר כמ"ש בפסיקתא:

ו  [עריכה]

אשל פרדס. שאשל בכל מקום אילן. וכדמשמע נמי מלשון ויטע. רמיז ביה נמי לשון שאל בהפוך האותיות כי כל הפירות אשר ישאל השואל נמצא שם ליהנות בו האורחים:

אשל פונדק. מלון לאורחים. בפ"ק דסוטה פריך א"כ מאי ויטע. ומשני כדכתיב ויטע אהלי אפדנו:

עיגולא. פת:

קופר. בשר:

חמר. יין:

ביעין. בצים:

אשל סנהדרין. דהסנהדרין נקראים אשלי רברבי. והכוונה פה שאברהם עשה בית ועד לחכמים כמו אסיפת סנהדרין ללמד עמם תורה וחכמה כדי לפרסם על ידו כבוד שמו יתב'. וע"ז נאמר ויקרא בשם ה' אל עולם (נזר הקודש):

ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה. בפ"ק דברכות וכי מה ענין גבעה לרמה. אלא שאול היה יושב בגבעה בזכות האשל שברמה הוא שמואל שהיה ראש הסנהדרין:

ואמר להם בריכו כו'. וכשלא היו רוצים בעל כרחם היה עושה כדלעיל פ' מ"ד:

בחברון עשה כ"ה שנה. כמו שביאר רש"י בחומש החשבון ע"ש:

וכאן עשה כ"ו שנה. משום דכאן כתיב ימים רבים מרובים על הראשונים ולא בא לסתום אלא לפרש. ואם היו מרובים על הראשונים ג' שנים או יותר היה מפרש ועכשיו שלא פירש כמה היו מרובים אינם יתירים יותר משנה הרי כ"ו (רש"י):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף