עץ יוסף על ויקרא רבה/י/ח

עץ יוסף על ויקרא רבה י ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שמן המשחה שעשה משה במדבר. לא אמר זה להראות באיזה שמן הוא מדבר. שהרי לא היה ולא נעשה אלא זה. אלא הכוונה לתת טעם לנס שהיה נעשה בשמן המשחה תמיד. הוא מפני שעשאו משה קדוש ה' נמשך עליו השפע האלהי. ועוד שעשאו במדבר אשר היתה השכינה יותר גלויה בו מכל המקומות האחרים (קרבן אהרן):

יהיה זה לי. וזה בגימטריא י"ב. ואיכא למידק דלמא מה שנשאר אחר הבישול הוא דהוה י"ב. דהאי קרא בהשארותו לעתיד מיירי כדלקמן. ושמא מתחלה הוה טפי שבלעום העיקרים והאור. ויראה דגמרא גמיר לה ואסמכוה אקרא (יפ"ת וע' בענף):

אם לשרות בו. העיקרין של הסמים שהיו שס"ח מנין. ובגמרא דכריתות רצה רבי יוסי לקרב הדבר אל הטבע ואמר שהיו שולקין העיקרין במים כדי שיבלעו המים וכשיציף השמן עליהן לא יבלעוהו. וע"ש מה שהשיב לו ר' יהודה:

ממנו נמשח אהרן ובניו כו'. כדיליף בפ"ק דיומא מאומרו שבעת ימים ימלא את ידכם ואתקש משיחה לריבוי דכתיב למשחה בהם ולמלא בם את ידם (ק"א):

ומלכים. אע"פ שלא נזכר בפרשה שמן המשחה משיחה רק באהרן ובניו. שמכיון דאשכחן דצדוק הכהן לקח משמן המשחה שהיה באהל מועד ומשחו לשלמה. מזה נראה שניתן ג"כ למשיחת מלכים. ואע"פ שיש לומר שהוראת שעה היתה. מ"מ קבלת חז"ל אין לנו לפקפק אחריה (יפ"ת):

ואפילו כ"ג בן כ"ג. בגמ' יליף לה מדכתיב והכהן המשיח תחתיו מבניו. דמלת המשיח יתירה דהיה די שיאמר והכהן אשר תחתיו מבניו ולזה אמרו דהמשיח הוא תנאי לאומרו תחתיו. לומר שאם ימשח יהיה כ"ג תחתיו. ואם לא ימשח לא יהיה כ"ג תחתיו. ושיעור הכתוב והכהן המשיח. הוא אשר יהיה תחתיו מבניו (ק"א):

עד עשרה דורות. זה לא נזכר בגמרא ולא בפוסקים. ונראה שאין לדבר קצבה אלא לעולם כ"ג טעון משיחה. ולכן יראה שזה שאמר כאן עד עשרה דורות הוא דרך גוזמא לומר שאפילו יקרה כן שהוא דבר רחוק שימצא כ"ג בן כ"ג י' דורות טעון משיחה. וה"ה עד סוף כל הדורות (יפ"ת). ואולי הוא ע"ד הכתוב (דברים כג ג) לא יבוא ממזר גו' גם דור עשירי גו'. והכוונה לעולם. כדאיתא יבמות ע"ח ב' (רש"ש):

ואין מושחין מב"מ. בגמרא יליף לה מדכתיב למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו ירושה היא ע"כ. וביאורו דאחר דסמך הוא למלת ובניו ר"ל שהוא נותן המלוכה לבניו וא"כ ירושה היא לבנים מהאבות ומשיחת האב הראשון די לכל הבנים (ק"א):

מפני אדוניהו. שהכריזו עליו יחי אדוני המלך. וכשיש מחלוקת פסקה הירושה. שכן כתיב הוא ובניו בקרב ישראל. שירצה כאשר יהיה בקרב ישראל ובהסכמת כולם אז הוא מוריש את בניו ולא בעי משיחה. אבל אם יש מחלוקת לאו ירושה וממנו מתחיל וצריך משיחה (ק"א):

ואת יהואחז. בגמרא פריך ומי הוה שמן המשחה והתניא משנגנז ארון נגנז עמו צנצנת וצלוחית שמן המשחה ומי גנזה יאשיהו. ומשני רב פפא באפרסמונא דכי (יפ"ת):

גדול ממנו ב' שנים. דכתיב ביהואחז בן כ"ג שנה היה במלכו וג' חדשים מלך. וביהויקים כתיב בו כ"ה במלכו. נמצא יהוקים גדול מיהואחז ב' שנים כמו שמצינו בסדר עולם:

יהיה זה לי. דמלת זה יתירה דבו הוא מדבר. אלא הכוונה לומר זה פירוש בגימטריא זה יהיה קיים כולו לע"ל וכדאיתא לעיל פ"ב שכל מקום שנא' לי אינו זז לא בעוה"ז ולא לעו"ה והביא שם מקרא זה ג"כ ע"ש. והנה בת"כ הנ"ל ובכריתות דף ה' איתא שנא' שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם הרי דלמדו שכולו קיים לע"ל מדכתיב לדורותיכם. אבל מכאן ומלעיל פ"ב ומלקמן במד"ר פ' ט"ו דלא מייתו כל מלת לדורותיכם משמע דס"ל דממלת לי לחודא נמי משמע שהוא קיים לעולם:

על גבי מעין. בברייתא דמייתי בגמרא מפרש כדי שתמשוך מלכותו. כלו' דסימנא מלתא היא. וכי היכי דמשכי מיא תהיה מלכותו נמשכת:

והורדתם אותו אל גיחון. בגמרא פרש"י אלמא בעי משיחה על המעין. גיחון מעין קטן אצל ירושלים. ולא זהו גיחון היוצא מעדן. והרמ"ה כתב וז"ל והורדתם אותו אל גיחון והוא אחד מד' נהרות שיוצאים מעדן. והרי הוא כמעין שאינו פוסק. אלמא בעי משיחה על המעין:

שאול ויהוא נמשחו כו'. הנה עיקר השמן היה בצלוחית. ולצורך משיחת מלך היה הנביא לוקח מעט שמן מהצלוחית ומניח בקרן או בפח ומשח בזה את המלך. וע' בענף:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף