עץ יוסף על ויקרא רבה/ד/ה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־01:12, 21 בינואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


ויקרא רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על ויקרא רבה TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

משל למלך כו'. משום דקשה ליה לר' ישמעאל מהו נפש כי תחטא ולא קאמר איש. לכן בעי ר' ישמעאל לתרוצי דמשום דנפש טענה שהיא אינה חוטאת וכן טען הגוף וכו' והקב"ה מוצא חטאתם בהוסדם יחד. לכן פרט הנפש לבדה לומר שאין לה התנצלות מפני שאינה חוטאת כשהיא לבדה. וה"ה שאין התנצלות הגוף לבדו כלום. וחד מינייהו נקט קרא. ולהכי מייתי משל הפרדס וכו'. אבל ר' חייא מתרץ לקמן בסמוך כי עיקר הדין עם הנפש כי היא מהעליונים. ולכן פרט הכתוב הנפש ולהכי מייתי משל לכהן כו':

משל למלך כו'. פי' שטענתם הוא מאחר שכל אחד לבדו בלתי יכול לעשות מעשה גמור. אין ראוי ליענש על מעשה העבירה. דהו"ל כשתים שעשו מלאכה בשבת שפטורים מהעונש החמור. ומ"ש הנשמה הגוף עבר על כל המצות כו' ה"ק אני לבדי לא חטאתי. הגוף הוא שסייע אותי. והקב"ה משיבם מאחר שכל אחד אין יכול לעשות עבירה אלא ע"י התחברות. הרי הם חייבים. אחרי שכל אחד עושה מה שאפשר לו לעשות. וזה דומה למשא שאין אחד יכול להוציאו והוציאו שנים. שניהם חייבים:

בכורות. לשון ביכור ר"ל פירות בכורות:

ואחד סומא. שאם יראה החגר אדם נכנס יגיד לו והוא יעמוד לפניו וימנענו משלוח יד בפרדס:

פורחת באויר. כי הנפש מצד טבעה איננה קשורה במאוויי העולם. רק כוספה חזק לדבק בה'. וזהו המליצה שהיא פורחת באויר. וא"כ סיבת החטא אינה תלויה בה רק מצד סבה חיצונית. וא"כ לא נחשב עליה לחטא:

אני לא חטאתי כו'. שהגוף אינו פועל מאומה כי אם מתפעל בהכרח מפני נפש החיוני המעוררו. וא"כ הוא לא עשה מאומה:

מביא את הנשמה וזורקה בגוף. פי' שמחברן ממש ומקימם בתחייה:

להביא הנשמה כו'. ור"ל שהקב"ה יקרא אל השמים והארץ ממש כדי שהשמים יביאו הנשמה היושבת אצלם. והארץ תביא הגוף השכן בה:

את הגוף לדון עמו. פי' אל תקרא עמו אלא עמו שיהיה גם הגוף נידון ביחד עם הנשמה. שמאחר מאז כשהיו בהתחברם יחד היו יכולים אז לפעול זה בזה. שאז שולט הבחירה שיש ביד הנפש לכוף ליצורי הגוף. ויש ביד הגוף לפעול כפי התבוננות הנפש השכלי. ולכן ידונו שניהם יחד:

משל לכהן כו'. צורך המשל לומר שאע"פ שאין טבע הנשמה אחרי בואה בגוף דומה לטבע העליונים שמהם לוקחה שהרי נתחדש בה בחירה ואפשרות על החטא. משא"כ העליונים. מ"מ ע"י שהיא מהעליונים ראוי לה לנטות מפני הרגלה הראשון לזכות. כאילו היא בת כהן שנשאת לכהן שע"י שהיא למודה מבית אביה ראוי שתהיה נזהרת בטהרה ככחה אז כחה עתה:

זאת אומרת כו'. ר"ל שבאמת שתיהן פשעו בשמירת העיסה שנטמאה. אלא שכל אחת מתנצלת שחברתה היתה עיקר בפשיעה. ומ"מ שתיהן פושעות שסמכו זו על זו. ולכן אמרה לשנינו מסרת שמירתה. וכן בנמשל אע"פ שהנפש מוציא טענה שהגוף עיקר החטא. מאחר שגם היא חטאה קצת שלא נשמרה מהחטא. ועוד שגיהנם טוב לה לטהרה אינה טוענת להנצל לגמרי אלא לפחות ישוה אותה בדין כיון ששתיהן חטאו ביחד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף