מתנות כהונה על בראשית רבה/נא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:00, 20 בינואר 2021 מאת עמד (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף פרשה הכולל בתוכו את כל פסקאות הפרשה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתנות כהונה על בראשית רבהTriangleArrow-Left.png נא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מתנות כהונה על בראשית רבה - פרשה נא

פיסקא: א  ב  ג  ד  ו  ז  ח  ט  י  יא  

א  [עריכה]

כהדין כיליי סיליי לימצא. שלשתם מיני שרצים הם ופירש"י בחומש החומט לימצא [וכן בפ"ק דמו"ק במשנה צדין את האשות ודריש שבלול נוטריקון סיליי כיליי לימצא והרד"ק ורש"י במו"ק שם שבלול זהו לימצא]:

כשלשול. הוא שרץ קטן ומצאתי באב"א שיוצאין ממנו רירין וצואה עד שהוא נמחה ונמס ומת ורש"י פירש בפ"ק דמו"ק כי כן מנהג החומט כשהיא יוצאה חוץ מנרתיקיה וא"כ הוא ג"כ מין שבלול דהיינו חומט:

אישות. בריה שאין לה עינים ודרש אשת כמו אישות ועי' בפירוש רש"י בתהלים:

כאשת איש. דרש נפל אשת נפל של אשת כך הסדומיים נמוחו מן העולם עד שלא יצא השמש על הארץ דכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וסדום ובנותיה לי כבר נימוחו:

ב  [עריכה]

משלה. מאש שלהם:

מטמיון. מתוך אוצר המלך:

להלן. גבי מחריבי ביהמ"ק:

ה"ג בא בנה. והסדומיים היו עובדים לחמה וללבנה ולכל צבא השמים ומשמים המטיר עליהם אש וגפרית ועל בני ישראל שעובדים לרוכב השמים ב"ה המטיר לחם מן השמים:

זה גבריאל. והשליח נקרא בשם שולחו וכן פירש הרמב"ן ז"ל:

[ה"ג ב' פעמים בתורה כו' ובילקוט מלכים גרס ככתוב פה]:

ויאמר למך כו'. הרי שכתוב מזכיר שם ההדיוט ב' פעמים והיה יכול לומר נשיי:

עבדי אדוניכם. וכבר כתיב ויאמר המלך והל"ל מעבדי:

את בן המלך אין כתיב כאן. בא לומר שלא יקשה שיאמר ג"כ את בן המלך כיון שדבר בלשון נסתר עבדי אדוניכם ואמר שהוא משום שלא יובן שעל בן מלך אחר ולא יפול טעות וערעור במלכות שלמה לומר שאביו לא צוה להמליכו כך יש ליישבו:

[ובפירש"י מאריך בו מאד ופי' האב"א נוטה לפירושי]:

ג  [עריכה]

גומרין. תרגום של פחים:

ומצדין. מצודות כד"א הפח נשבר ובילקוט תהלים גרס גומרין כד"א פחם לגחלים ועצים לאש:

מצדין. כד"א כמהר צפור אל פח:

סולדת. נשרף ונבהל מפניו:

[ה"ג לע"ל שנאמר גפרית ואש מנת כוסם]:

כפיילי פיטרין. פירש"י והערוך כוס משקה של בשמים ששותין לאחר המרחץ כן ישקם ה' יתברך בצמא פורענותם לכך כתיב מנת כוסם:

[אין דבר רע כו'. רש"י וילקוט בסדר זה גרסי ככתוב פה. ובילקוט תהלים גרס אין דבר רע יורד מלמעלה אלא הוריד מטר ונעשה גפרית]:

איתיבון כו' כמרתק וכו'. כאבן המושלך בכח מן הגבור:

מרתק. פירש הערוך אגרוף:

ד  [עריכה]

חמשת הכרכים כו'. עם צוער היו חמשה:

שלח מלאך ירו והפכן. אותן ארבע הנהפכים והמזרחי תמה על הגירסא:

בחלמיש של יד. זהו אצבע אחד:

בחלמיש של אצבע. פירש"י. בחומש של אצבע ובילקוט איוב גרסינן חד אמר בחלמיש שלח ידו וחד אמר בחלמיש שלח אצבע ובילקוט סדר זה מסיים בו אפיק למ"ד מחלמיש והוא מחומש כלומר אחת מחמש אצבעות:

[אפילו צמחי האדמה כדמפרש ואזיל]:

ו  [עריכה]

ה"ג נזכר לי ללוט שתיקה ששתק לאברהם כו' והמזרחי ז"ל האריך בביאור מאמר זה ע"ש:

מתוך ההפכה וגו' גרסינן. ודייק סיפיה דקרא אשר ישב בהן לוט והיאך אפשר לו לישב בכולן ומשני שרוי בכולן פעמים פה ופעמים פה:

מלוה להם ברבית. וישיבתו וקיומו היה מן כל הערים האלו:

ז  [עריכה]

עד שלא נכנסתי כו'. דייק מדכתיב אל תשחת כלומר אל תשחת דרך הצלה הקדומה שעשית לאחרים בשבילי:

ח  [עריכה]

שהוא בא ממקום אחר כו'. דדריש זרע מלשון זרות וזהו מלך המשיח שבא מפסול משפחה ממואב וכן משמע בפירש"י ברות [והערוך הביאו ערך בזות ולא פירשו]:

ובקומה ידע. פירש"י בחומש ואעפ"כ לא נמנע למחרת מלשתות:

מרובה להן. לאנשי סדום ועמורה:

נעשה להם מעין כו'. פירש"י בחומש כדי שיצאו שתי אומות מהן עמון ומואב:

ט  [עריכה]

והוציאו ערותן. בתוליהון כדי שיתעברו מיד:

בולמוס. רבוי תאוה ורעבון:

מאכילין אותו מבשרו. פירש רש"י כלומר סוף שמזנה עם קרובותיו ובנותיו שהם בשר מבשרו ולוט היה להוט אחר הזנות כדמפרש ואזיל ועוד יש לפרש שבנותיו היו להוטים אחר הזנות ולפיכך הוצרכו לשלוט בעצמן להסיר בתוליהן וכן הוא בילקוט בהדיא:

לא נתאוו לו. וכל עצמן לא היה אלא משום יישוב העולם שסברו שנתכלה העולם כולו כדלעיל:

אין כל שבת כו'. אולי היה כך מנהגם כדי להפריש העם מעריות ודוגמת זה פירש האב"א:

יתגלע גרסינן. יתגלע כינוי ליחיד נסתר רמז שהוא ודוגמתו שהם הזכרים נתרחקו ולא נקיבות כמו שדרשו חז"ל עמוני ולא עמונית:

י  [עריכה]

ועברתו. לשון הריון ועיבור ובערוך ערך עבר פירשו לשון זמורות:

[עברתו לא כן בדיו גרסינן]:

א"ר לוי כו'. בדיו לא כן עשו בתמיה והכתיב וישב ישראל וגו' וכן בדיו לא כן עשו בתמיה והכתיב ותרד הגורן:

יא  [עריכה]

מפתק. מקלקל יד הנהר והמים הולכים להם כדאמרינן בפ"ק דשבת פותקין מים לגנה:

בן מי שהיה עמי העיי"ן בחיר"ק:

ונתפקדו. בהריון ולידה:

מי אב. מי שנקרא אב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף