עץ יוסף על שמות רבה/ח/ב

עץ יוסף על שמות רבה ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והרעו לנפשם. שנבעלו כנשים כדאמר בתנחומא והכוונה שלפי שהחזיקו עצמן לאלהות ומשפיעים כזכר לכן הראם כי הם מושפעים ולא משפיעים כי מי אלוה מבלעדי ה':

יען גבה לבך ותאמר אל אני. ר"ל שגבה לבו בחכמה ובמלכות ועי"ז חשב שהמעלות ההן הגיעוהו מהמזל שנולד בו והוא במדרגות אלהות ולכן אמרו חז"ל שא"ל הנה חכם אתה מדניאל שנבוכדנצר רצה לקרב לו כו':

ששחת לנפשו. כדלעיל:

לראוה בך. וגרס בתנחומא לראוה בך לרעוה בך יעבדון רעותהון בך שדרש מלת לראוה לשון רעותא פי' רצון:

אעלה על במתי עב אדמה לעליון. שחשב להדמות לעליון מצד התיחסות ההשכלה כטעות חירם. או פירושו אדמה לעליון שידמה למזלו העליון עליו שיקרא אלוה כמוהו להיות פעולותיו נראין על ידו:

שנאמר ושוד בהמות יחיתן. ולעיל מיניה כתיב הנה עופלה לא ישרה נפשו בו. ואמרו בתנחומא פ' תרומה זה נבוכדנצר כו' ע"ש:

כענין שנאמר לא תתחתן בם. דרש יחיתן מלשון לא תתחתן:

ועל כל זאת ולבב אנש יהיב ליה. ואע"ג דבקרא כתיב ולבב חיוא דעתם ז"ל שמש"ה ולבב חיוא יתיהיב ליה היינו להיות שוכן עם החיות כאנשים המדבריים. ומ"מ היה בו הרגש ודעת להכיר בצרתו. ודקדקו חז"ל זה מדכתיב ולקצת יומיא עיני לשמיא נטלת וגו' דמשמע שעל שנשא עיניו לשמים ונתיישב בדעתו להלל לה' לכן הוחזר למלכותו. ואילו נאבד שכלו כבהמות איך היה בו דעת לתת אל לבו לזכור את ה'. וקרא ולבב אנש יהיב ליה הוא לשון הכ' בחיה הא' בחלום דניאל. ומשום דכתיב התם עד די מריטו גפה ונטילת מן ארעא משמע ליה שבזמן שנטרד נבוכדנצר ממלכותו והיה עם הבהמות מיירי:

שנאמר לי יאורי ואני עשיתני. אני בראתי את עצמי ואת נילוס כדלעיל. אך קשה הא פרעה זה שבמי יחזקאל אינו אותו שבימי משה. כי לא יתכן שפרעה שבימי משה חי כל כך זמן:

כענין שנאמר ופרע את ראש האשה. וזה רמז שנעשה בו מעשה אישות:

מהו וישתחוו למלך. דאי כפשוטו מאי אז שמע להם המלך. אע"כ שהיו משתחוים לו בחזקת אלוה והיו מתייראים לעשות בחיי יהוידע ועשו אחר מותו והוא שמע להם וקיבל את עבודתם (תולדות נח):

לא היית יוצא לאחר ז' שנים. ר"ל שאילו היתה יד ההשגחה האלהית אז בעולם איך היה אפשר שיחיה במקום כבודו יתברך אלא שנטש ה' את הארץ וזכה מזלו למשול בעולם ובילקוט גרס עוד כ"ג לא היה נכנס אלא פעם אחת בשנה והכל מתפלים עליו שיצא בשלום ואתה עשית שם ז' שנים עכ"ל. ור"ל ז' שנים מיום לידתו אבל לא היה נחבא שם רק ו' שנים כדאיתא בד"ה (ב' כ"ד):

אלא שופטים. הוא לשון הכתוב (יחזקאל כ"ג). המה גלו ערותה וגו' ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה. הרי שמצינו לשון שפוטים גבי נשים וגילוי עריות (תולדות נח):

וכתיב ובלכתם ממנו כו'. דרש במחלויים לשון חילול כבוד והוא קלונו הנזכר:

ומי גרם לפרעה. חוזר לענין ראשון לסיים בעונש דפרעה על זה אמר ומי גרם שילקה בזה. הוא שאמר לי יאורי כו' וכן הוא בתנחומא בהדיא:

לפרעה למה כי גבוה מעל. כצ"ל (אות אמת). וכן הוא בתנחומא. והיא נתינת טעם למ"ש שעל שגבה פרעה לומר לי יאורי נא' למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה להכניעו. כי דרך ה' להשפיל גאים להראות כי גבוה מעל כל הגבוהים הוא יתברך:

וגבוהים עליהם לך והוא אלוה עליו ועשה מי שעשה. כצ"ל (אות אמת):

שחץ. לשון לשמצה בקמיהם והמעריך פי' שחץ לשון שקץ:

שעושין עצמן אלהות. כארבע אלו הנזכר לעיל שזה היה להם מתוך גיאות לבם:

וכן סנחריב נתגאה. דייק נתגאה. אף שלא עשה עצמו אלוה ככל הני דחשיב לעיל. אלא שנתגאה שאמר מי בכל אלהי הארצות וגו'.

ונעשה שחץ בעולם שנא' ויצא מלאך ה' כו'. והיה לחרפה כי לא נשארו לו אלא ששה או עשרה אנשים כדאיתא בחלק ובאיכה רבתי:

שהקב"ה מראה שחץ של כו'. דרש יראה בפת"ח תחת היו"ד שפירושו שמראה לאחרים קלונו של המתגאה. וה' מלך על כל בני שחץ הם הגאים שנעשים שחץ שיכירו הכל שה' מלך עליהם להפילם:

אם יסתר איש במסתרים. דייק מדכתיב במסתרים דמשמע ב' סתרים של תורה ושל עכו"ם של תורה שצריך להיות בסתר כד"א חמוקי ירכיך וגו' ודרשו חז"ל מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר. עכו"ם כד"א כי יסיתך אחיך וגו' בסתר:

ועוסק בתורה אני מראהו (שבחו) לבריות. וכן איתא בתנחומא:

אראנו. דרש ביה אראנו אל"ף פתוחה. אראנו לאחרים:

אני ממלא ממנו עליונים ותחתונים. כלומר שיתפרסם לעיני הכל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף