עץ יוסף על שמות רבה/א/לב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:19, 19 בינואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png לב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קלט. כלו' קבל ונוהג בעצמו דרך האבות:

נזדווגו להם. זווגיהם מן הבאר. והוא סימן טוב לקיום הזווג. ע"ד שהיו מושחין המלכים על המעיין כדי שתמשך מלכותם:

ונתן מנוס למשה אצל כו'. ר"ל היאך הזדמנו הקב"ה להסתופף בצל כנפיו ועי"ז ישא בתו. שהיה אפשר לו למשה לישא ישראלית אחרי שובו למצרים. ולמה יזדמן לו לישא בת עכו"ם (יפה תואר) דאין לפרש כהן מדין לשון שררה ושלטנות כמו בני דוד כהנים היו. דא"א איך עלה על לבם לגרש את בנותיו שהיה שלטון עיר (תולדות נח):

וביסר עליה. לשון בוסר כלומר שבעט בה ומאס אותה:

מעתה זקן אני. ואע"פ שהרהר תשובה לא הודיע דופי עכו"ם מיראתו פן יהרגוהו. ולא רצה למסור נפשו על קידוש השם:

עמדו ונדוהו. שהבינו שביסר באלוהיהם דהא זקן לעולם מובחר לאלהות:

מלמד שהיו מקדימות כו'. מדכתיב אח"כ ויבואו הרועים מכלל שהן היו מקדימות:

כאשה גרושה. פי' שאין פירוש ויגרשום על דחותם אותן מהמקום ההוא כי לא יצדק זה על מה שאינו אלא לפי שעה. כי אף שיגרשום עכשיו אחרי כן תחזורנה שם. אבל עניינו על הרחיקן אותן מעליהם להיותם כמנודה וכאשה גרושה. והביא דמיון מויגרש את האדם שהרחיקו ה' ממנו ונידהו. וכן אמרו בפרק עושין פסין כל אותן שנים שהיה אדם הראשון בנדוי כו':

שישב להם בדין. דויקם משמע רמז לדין ע"ד קומה אלהים שפטה הארץ. בקום למשפט אלהים (יפה תואר). וכן נלמד מלשון ויושיען שהוא משפט ודין כמו הושיעה המלך:

ויצילן לא נאמר. דלשון הצלה שייך בכל גוונא. אבל תשועה לא משמע אלא מצרה גדולה כאומרו ונושעתם מאויביכם. או מג"ע. כאומר צעקה הנערה ואין מושיע לה:

דבר של ג"ע באו כו'. לישנא קלילא נקט דאין ג"ע אלא בעולת בעל וכיוצא מחייבי מיתות או כרת:

באו לעשות עמהן. ופי' ויבואו הרועים ויגרשום שע"י היו רוצים לתפשן לזנות היו בורחות ונגרשו משם (יפה תואר):

שהשליכו אותן למים. ופי' ויגרשום שבקשו לגרש אותן מן העולם בהשלכתן למים (יפה תואר):

מלמד שדלה משה להם כו'. כדכתיב גם דלה דלה. ור"ל שהתחיל לדלות והמים עלו לקראתו כמו שעלו לקראת יעקב. ולפי שלא נצטרך לדלות שהיו המים לקראתו לכן לא הזכיר הכתוב הדלייה:

זה יתרו. ששבעה שמות נקראו לו:

שנעשה ריע לאל. שפירש מעכו"ם ונדבק בהקב"ה (יפה תואר):

באחרונה היו באות. שאע"פ שהיו מקדימות להשקות הצאן כדלעיל. לא היו מספיקות להשקות כל צאנם. כי ביני וביני היו באו הרועים ומתקוטטים עמהן והיו מתאחרות. משא"כ ביום זה שהושיען משה:

וכי מצרי היה משה. כי המצרים היו שחורים ואיך טעו בו לחשבו שהוא מצרי:

אלא לבושו מצרי. שהרי נתגדל בבית פרעה ולא היה יכול לשנות בגדיו לבגדי ישראל:

והיה רץ ליתן רגליו במים. לפי שכשהערוד נושך את האדם אם הערוד קודם למים מת האדם. ואם האדם קודם מת הערוד כדאיתא בירושלמי פרק א"ע:

הוא הציל אתכם. וטעמו שלא להחזיק טובה לעצמו. כי מאת הקב"ה נהיה הדבר:

דלה דלה. דליה אחת דלה והשקה את כל הצאן. כן הוא גירסת כל הספרים שלפנינו. ודרש הכפל דלה דלה דלית אחת דלה ולא יותר ונתברכו המים שבידו עד שהספיקו להשקות כל הצאן. ואף צאן הרועים מדכתיב וישק את צאנם משמע צאנם של כל הרועים אולם היפ"ת גרס דליה אחר דליה. כלו' שדלה כמה פעמים מטוב לבו ולא נתעצל בזה:

שאף צאן הרועים השקה. בשביל להטיל שלום ביניהם הטריח לעשוק בהשקאת צאנם ג"כ. כדאי' בויק"ר פ' ל"ד:

ומהו לנו. שאה"כ דלה לנו כיון שהיה גם טובת הרועים:

שאף לנו דלה. ויהיה לנו במקום אותנו (יפה תואר). ואתיא כרבנן דלעיל דסברי שהשליכו אותן למים:

זה מבני בניו של יעקב. וז"ש ואיו כי הוא איש גדול המעלה מאד מזרע של יעקב שהמה היו הגדולים בארץ:

שהבאר מתברכת בשבילו. שהיו דחוקים למים ומשבא יעקב לחרן נתברכו המים בשבילו כדלעיל בב"ר פ' ס"ח וזו היא ברכת הבאר כי מן הבאר ההכא ישקו כל חרן (יפה תואר):

שמא ישא אחת מכם. כדמסיים המדרש שהלשון של לחם מורה על לקיחת אשה. ואחז בלשון נקיה להורות על פשוטו ועל הנרמז בתוכו ג"כ (תולדות נח):

ודומה לו כי אם הלחם כו'. והתם דייק מדכתיב פעם אחד כי אם הלחם וגו' ופעם אחד כתיב ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו משמע דהאי לחם אשה הוא (תולדות נח):

ולמה נקראת שמה צפורה. כי אם בשביל שרצתה אחריו כצפור. הוא גנאי שהנקבה רץ אחר הזכר. ואין נכון לכנות שם לצדיקים לגנאי. ויפ"ת כתב שצ"ל ד"א שטיהרה הבית וכן הוא בילקוט:

שטיהרה הבית כציפור. המטהר המצורע. וטהרת הבית היינו שכולם נתגיירו ע"י משה (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף