עץ יוסף על בראשית רבה/פב/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:28, 19 בינואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


בראשית רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף
רש"י


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על בראשית רבה TriangleArrow-Left.png פב TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה ראה הכתוב. פי' איך נכתב פעם בבני שעיר ופעם בבני צבעון אטו תרי נינהו בתמיה. דהא כתיב הוא ענה משמע הוא ענה האמור למעלה כדאמר בגמרא. ומשני לעולם חד הוא אלא שבא צבעון כו' דהשתא מתרצי קראי כמו שנפרש בסמוך:

הכלאים. הפרד שהוא מן הסוס והחמור לא נבראו ממש. אבל נבראו בכח התולדות. האש בכח האבנים והכלאים בכח הסוס והחמור:

אימתי נבראו. כלו' מי נסה זאת שיצא הדבר לפועל:

הה"ד הוא ענה אשר מצא את הימים. דפירוש ימים פרדות כרבנן שהמציא שיולידו מין שלא במינו. ואינו כן בשאר הכלאים של בהמות. ונחשב לו בדורו לחכמה ונודע במעשה ההוא ויתארוהו בו (יפה תואר). ונקראו ימים לפי שאימתן מוטלת על הבריות:

המיונס. מין חיה (רש"י) והמוסיף כתב בל' יוני פרד:

המיסו. בלשון לעז מסו חצי. ונראה שהיו קורין כן הפרד לפי שחציו סוס וחציו חמור והוא מצא אותן שזיוג חמורה כו' וכדלקמן:

ואלו הן הסימנים. להכיר אם אמו חמורה ואביו סוס או בהיפך:

הוה מפקד. היה מצוה לאותן הממונים על בית הנשיא שיהיו קונין מאותן שאזניהם קטנות. וכתב הפ"מ שמפני הכלאים א"ל כן. גם י"ל דאותן שאמותיהן סוס טובים וקלים ברגליהן:

ואתה בראת דבר של היזק. כמ"ש לקמן מעולם לא אמר אדם שנשכו פרדה לבנה וחיה:

חכינא. נחש:

חרדון. מין צב:

חברבר. מין נחש צפעוני והוא הערוד. ואולי שלא נתרפא ענה ממנו שנשכו:

פרדה לבנה וחיה. עי' בחולין דף ז':

ר' לוי בשם רבי נזירא כו'. לעיל פ' י"א:

אותה האור. הוא אור של שבעת הימים:

תחת כל השמים ישרהו. ואורו על כנפות הארץ. ודריש ישוררו למי שאורו על כנפות הארץ:

חשך ישופני. זה הנחש דכתיב ביה הוא ישופך ראש הוא רוח הטומאה שכחו בחשך:

הואיל ותחלת ברייתה. שאין מברכין אלא על דבר חדש ומברכין לה' על שחידשו:

מפני ששבת האור כו'. והוא כתחילת ברייתא שאחר העדר מרגישין הטובה ואז שייך לברך עליה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף