עץ יוסף על בראשית רבה/צד/ה

עץ יוסף על בראשית רבה צד ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שיאמרו לי פסוק זה. פי' שיפרשו לי פסוק זה ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק דקשה מדוע לא אמר לאלהי אביו אברהם שהוא הראשון שפירסם והודיע אלהותו בעולם. אבל יצחק היה טפל לו. ועכ"פ ה"ל לומר שניהם אברהם ויצחק. או ה"ל למימר סתם זביחה לה' ומה צורך לתלות פה אלהותו ביצחק (נזר הקודש):

שהיו מהלכים בדרך כו'. וזה שבלכתם בדרך במקום שאין לבם גס בהם. תחלה שואלין בשלום התלמיד. ושוב יעלו לשאול בשלום הרב כי לא ימלא לבם אותם להרוס מיד לדבר עם הרב עם שלפי הראוי להקדים הרב מפני חשיבותו. וכן יעקב לא מלאו לבו לענין אברהם שהוא הגדול. אלא לאביו יצחק שדעתו יותר קרובה לו והוא יותר קטן (יפה תואר):

שחייב אדם בכבוד כו'. ולכן תלה כוונת הזבחים באביו כי יש כאן כבודו במה שהזכיר מעלתו:

על ברית השבטים. הקריב קרבן תודה לה' על שנתקיים לו ברית הי"ב שבטים המכוונים כלפי י"ב עמודי עולם וי"ב מזלות כנודע. ומה שעשה כן דוקא באותו הפרק. היינו לפי שעד עכשיו חשב שנטרד יוסף מן העולם. אבל עכשיו בשומעו כי יוסף הוא קיים ועומד בצדקו מאז נתן תודה לה' על שנתקיים לו ברית הי"ב שבטים. ולפיכך נאמר פה ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק לפי שזכה לברית השבטים ע"י ברכתו של יצחק באומרו ליעקב ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך והיית לקהל עמי' וכל שבט ושבט איקרי קהל. ולכך מתרגם יונתן שם ויפשינך ויסגינך לתריסר שבטין:

חד מנהון אמר מה אבא להוט כו'. ה"ג בס"ע חד מנהון אמר מה אבא להוט אחר גרונו אף אני להוט אחר גרוני. חזרתי ואמרתי אבא לא היה עליו אלא טרחות ד' נפש בלבד. אבל אני יש עלי טרחות ע' נפש. ואוחרנא אמר מה אבא משנה בן מבניו אף אני משנה בן מבני (נזר הקודש). וה"פ דלת"ק הזכיר כאן יצחק משום דבא להקריב כאן קרבן כפרה על הליכתו מא"י לח"ל כדי להיות לו אכילה ושתיה בריוח למלאות גרונו ולא בצמצום. כמו שהיה יצחק להוט אחר גרונו לאהוב מטעמים אשר הביא עשו ציד בפיו. אך דא"כ שהרגיש יעקב שיש קצת חטא בזה קשה למה באמת עשה כן. ע"ז אמר שיעקב חזר ואמר קצת התנצלות ע"ז שאביו לא היה מוכרח לקבל הנאה מעשו לפי שלא היה עליו אלא טרחת ד' נפש הוא ואשתו ושני בניו. אבל אני יש עלי טרחות ע' נפש לכלכלם ברעב שאין זה ביכולתי. לפיכך ראוי לי אפי' לצאת מא"י לח"ל מפני תיקון הרבים:

אף אני משנה בן מבני. היינו מה שעשה ליוסף כתונת פסים. ולפי שראה כי זה צד חטא שע"י זה נתגלגל ירידתו עכשיו למצרים זבח זבחים לבקש סליחה וסמך היות לו קצת התנצלות שגם יצחק עשה כזאת וה' יעתר לו כמו שנעתר אליו (יפה תואר):

ר' יודן אמר ה' ברכות כו'. טעם אחר על מ"ש לאלהי אביו יצחק כי כך אמר. ה' ברכות ברכני אבא הא' וירח את ריח בגדיו ויברכהו. הב' יתן לך האלהים וגו'. הג' גם ברוך יהיה. הד' ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ואז בירכו ברכה של גליות וכדלעיל פ' ע"ה. והה' באומרו ואל שדי יברך אותך ויפרך וירבך וגו'. ועל זה אמר וכנגדן נגלה עלי הקב"ה ה' פעמים ויברכני. וברכה א' היה במראות הסולם. הב' בבית לבן שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך. הג' אחר מעשה שכם שנ' קום עלה בית אל ושב שם והיינו שישב שם בהשקט ובטח. הד' באותו הפרק דכתיב תו וירא אליו אלהים עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו. ולפי שבאותו הפרק עדיין לא נגלה עליו אלא ד' פעמים ונשאר לו עוד גילוי מראה הה' כלפי ברכה הה' של יצחק אביו. לפיכך הזכיר פה זכות יצחק להתגלות עליו עד הפעם:

ר' יודן אמר חורי. עוד שיטה אחרת בזה. לפי שאז אמר יעקב וכי הייתי סבור שהוא מטעימני מאותן הברכות שברכני יצחק אבי. כי חשבתי שלא יתקיימו בי מיד אלא אחר כמה וכמה דורות. אבל עכשיו אני רואה שנתקיים בי בימי מאותן הברכות שברכני אבא. ומהו יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים כי זה נתקיים ביוסף בני. אשר נעשה מושל בארץ נכריה בארץ מצרים וישתחוו לי לאומים. כי אז היתה ארץ מצרים מושלת בכיפה ויכנעו כולם לפני פרעה ויוסף מפני תיקון הרעב בהיותו משביר בר לכל הארצות וכמפורש בפרקי דר"א. ולכן עתה אשר נודע לו מענין יוסף הקריב קרבן תודה לה' על שנתקיים בו ברכת אביו יצחק. ולפיכ' נא' ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק (נזר הקודש):

ר"ב אמר תרתי כו'. צ"ל ר"ב אמר תרתי רב"א אין הקב"ה מיחד שמו על בריה כשהוא חי אלא אחר שמת לפיכך לא נא' לאלהיו אלא לאלהי אביו יצחק רב"א אוחרי שהיה בעל יסורים (האב"א והנזה"ק). דר"ב בא לתרץ ב' קושיות. הא' למה לא הזכיר לאלהיו והב' למה לא אמר לאלהי אברהם. ולכך אמר תרתי כי כלפי הקושיא הא' אמר לפי שאין הקב"ה מיחד שמו על בריה כשהוא חי (משום דהן בקדושיו לא יאמין) ולפיכך אמר לאלהי אביו יצחק שכבר מת. וכלפי הקושיא הב' אמר מפני שהיה בעל יסורים ובעבור זה היה ראוי להגין על זרעו להקל מעליהם יסורי הגלות במצרים באהבת ה'. ולפיכך זבח זבחים לאלהי אביו יצחק לעורר זכותו (נזר הקודש):

וח"א רואין אפר כו'. להיות מזבח כפרה על בניו להגן עליהם בעת צרה. ולפיכך הזכיר כאן בקרבנו את יצחק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף