תוספות רי"ד/קידושין/נט/א
עני המהפך בחררה. פי' המורה לזכות בה מן ההפקר או שיתננ' לו בעל הבי' וראיתי מקשים עליו ממאי דתנן בפיאה ומייתינן לה בפ' שנים אוחזין נפל לו עליה פי' טליתו עליה מעבירין אותו ממנה משמ' ואפילו לכתחנה וה"ק דנקרא רשע. ונ"ל לתרץ דהתם גבי שהה לא הי' זה מהפך בה יורת מן האחרים שהרבה עניים היו עומדים שם ללקט הפאה וזה קפץ ונפל עליה או פירש טליתו עליה והי' מונעין עניי' מללקוט בעבור זה מונעין אותו ממנה וילקטו כולן ביחד אבל לעולם אם האחד היפך אחר ההפקר עד שמצוא וקפץ אחר ונטלו רשע הויי. ורב כהנא דהוה מנקיט ואכיל חמרי דהוה שדי ההוא גברא מדיקלא כדאמרי' בפ' הניזקין (דף ס"א ע"א ועיי' מ"ש התוס' שם ד"ה שדי דר"כ הי' סבר שלא הי' חוששין הפירות אלא מן האריות.) התם בלא זה יש להקשות וכי לית מאי דתנן עני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שנוס. ותו דמוכחא מילתא דהוי פיאה והיא של עניים והאיך היה הוא מלקט ואוכל כדכתיבת התם במהדורא תליתא. אלא נראה לי דדבר מועט ליתן לתוך פיו אין כאן מפני דרכי שלום דלא קפדי אינשי וגם ממתנות עניים אם לוקח בדרך ואוכל דבר מועט אין כאן משו' גזל עניים דלא קפדי אבל ודאי אי קפדי אסור וכי רמא ביה קלא האי גברה נמנע והיה נמי שאם לא ליקטן בידו אלא שהשליכן היה נמנע כיון דקפיד אלא מפני שאמר כי בידי לקטתים אמר לו מאחרים דר' יאשי' את ומפני אתה בקי בדיני'.