משנה למלך/שכירות/ג
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אבן האזל |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
אם נאנס במקום שהעדים מצויים שם וכו'. עיין בתשובת מהרש"ך ח"ב סימן רכ"ח דהניח על ראובן חבילות של פשיעות וכדי שלא יאמר בתר דידי קא אזיל האי גברא אשים מחסום לפי להרחיב הדברים אך דרך כלל אומר דרואה אני דברי ראובן לפוטרו מן הדין ורוב טענותיו הבאות בשאלה הם בריאות וטובות והמשכיל יבין וצ"ע. כתוב בתשובת הרא"ש כלל י"ג סימן ט"ו וז"ל הטעם שאנו מחייבים לבן אחותו שישבע תחלה לפי שכל זמן שלא נשבע אין טענתו טענה כי אם דברים בעלמא כו'. ולא נתיישב בעיני למה יהיו דברי בן אחותו דברים בעלמא מאחר שהם בידו ואי טעין שבמתנה נתנם לו הספרים היה נאמן דע"כ מיירי דליכא עדי פקדון וראיה דאי לאו הכי אפילו בשבועה אינו נאמן. (*א"ה עיין במ"ש הרב המחבר פ"א מהלכות שאלה ופקדון ע"ד מהרימ"ט):
ו[עריכה]
ואם לא עשה כן וכו'. מ"ש ה"ה ונראין דברי הראב"ד ז"ל שכתב הדין בפשוט כו'. ה"ה הבין בדברי הרמב"ן במה שסיים וצ"ע דאכולה מילתא קאי ונסתפק אם מנכין מהשומר שכר רועים ומקלות ולכך כתב עליו שנראין דברי הראב"ד שכתב הדין בפשוט שמנכין לו השכר אבל זה אינו במשמע דברי הרמב"ן דפשיטא ליה דמנכין השכר אבל אם לא היה יכול לקדם אלא עד כדי דמי הבהמה אם משלם כושרא של חיותא או דמי טירחא כיון שאין גופו ממון אפשר דלא אמרו בגמרא ועד כמה עד כדי דמיו אלא לענין שחייב מן הדין לעשות לא שישלם כושרא דבהמה והראב"ד פסיקא ליה שישלם וצ"ע:
ח[עריכה]
רועה שהניח עדרו ובא לעיר כו'. (*א"ה עיין לקמן פ"ד מהלכות שאלה ופקדון דין ו' ועיין בתשובת מהריק"ו ז"ל שורש ג' ובמה שחילק הרב המחבר לעיל פ"ו מהלכות גזילה ואבידה דין ב' יע"ש):
י[עריכה]
פשע בה ויצא לאגם כו'. (*א"ה עיין פ"ד מהלכות שאלה ופקדון דין ו'):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |