כלי חמדה (לניאדו)/ויקרא/סב
|
< הקודם · הבא > |
סדר אחרי מות ראשון
יניף ידו שנית נוסף על מה שנתבאר בסדר רביעי של ויחי אשר ראוי לנפש הקדושה להשתוקק לשוב אל מקום מחצבה מק"ו מן היסודות אשר לא ישקוט מהשתוקק הנר ליסוד האש למוכיח והאבן ליסוד העפר.
(ספרא): קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם .(ויקרא יט, ב) לומר אם מקדשים אתם עצמכם מעלה אני עליכם כאילו קדשתם אותי, ואם אין אתם מקדשים עצמכם מעלה אני עליכם כאלו לא קדשתם אותי. או אינו אומר אלא אם מקדשים אתם אותי הריני מקודש ואם לאו איני מקודש ת"ל כי קדוש אני, בקדושתי אני בין מקדשים אותי ובין אין מקדשים אותי. אבא שאול אומר פמליא למלך ומה עליה להיות מחקה למלך: עכל״ה.
מהיות כל היסודות משתוקקים כל אחד לשוב לאיתן מושבו הוא מה שראינו הנר דולק מתלהב אנה ואנה, לא ישקוט בשלהבתו כי רוצה לעלות ליסודו יסוד האש אשר ממנו מוסד, אלא שהוא קשור בפתילה באמצעות השמן, וכאשר יכלה לחותו יפרדו איש מעל אחיו ומצא מקום לעלות ולשוב אל המקום הראשון אשר ממנו חוצב, וכן ביסוד העפר אשר אם יזרוק האדם אבן ברוב כחו למעלה למעלה והיא העולה בהכרח המעלה אותה בכחו או בכף הקלע ועכ"ז עוד מעט ותשוב לרדת מעט מעט, ואם זה הטבע נמצא ביסודות הגשמיים עאכ"ו ראוי ומחוייב שתמצא זאת הסגולה וההשתוקקות בנר ה' נשמת אדם העומדת בגוף גיו כפתילה נפתלת בלחות שרשי העומד במקום שמן, אשר יאות לו שתמיד לא יחשה מהשתוקק לשוב אל צור ממנו חוצב ואל מקבת בור ממנו נוקר כי הנשמה חלק אלוה היא אשר נפח באפיו של אדם נשמת חיים, ע"ד מ"ש באיוב מנשמת אלוה יאבדו וכו'. שהכוונה בטהר האדם מחשבתו ומעשיו בקדושה אז תעמוד בו הנשמה הקדושה, אמנם החורשי און וזורעי עמל יקצרוהו כי מנשמת אלוה יאבדו, שיאבדו מקדושה שהיה להם נשמת אלוה כעת באמצעות היותם חורשי רע וכו' יאבדו חלק מה מנשמת אלוה, אבל ישאר להם מדרגה שפלה ממנה והיא הרוח, אמנם אם יתמידו ברשעם אח"כ יכלו עוד שלא יהיה להם אפילו רוח, ז"ש ומרוח אפו יכלו, שיהיו כדמות בהמות וכשאגת אריה וקול שחל יצעקו על כל צרה הבאה עליו ואין קול ואין עונה ואין קשב כי אין רוח ה' בקרבו, ואדם כזה אשר ביקר הנשמה או לפחות הרוח בל ילין נמשל כבהמות וחיות וכליש אובד מבלי טרף, לא כן השרידים שלא ראינו צדיק נעזב אלא טרף נתן ליראיו. באופן שלהיות האדם חלק אלוה ממעל ונשמת אלוה ורוח אפו ראוי שיהיה משתוקק אליו יתברך, ואז הוא יתברך ישתוקק ג"כ אליו כי בהשתוקק החלק אל הכל כך ישתוקק הכל אל החלק, ולזה נ"ל שבאה הנבואה, נדרשתי ללא שאלו נמצאתי ללא בקשוני וכו' (ישעיה סה א). אשר ראוי להבין כפל החלוקות והיותם משולשות, גם אומרו שאלו ולא כתב שאלוני כמו בקשוני. והרב בעל העקידה פירש הכתובים כנגד שלשה חלקי בני אדם יעויין בספרו בשער ס'. ועוד קשה אומרו ההולכים הדרך לא טוב אחר מחשבותיהם (שם ב). כי אחר שאמר עליהם שהם עם סורר והגיד שהם רשעים גמורים ואינו יכול להיות חוזר ומגיד לומר ההולכים הדרך לא טוב דמשמע שאין בו כי אם שלילת הטוב ולא רע בחיוב, ואיננו כן וגם בכתובים העם המכעיסים וכו' (שם ג). אמר היושבים (שם ד). האומרים (שם ה). כולם כאחד יעידון יגידון על רוע (רוע) מעלליהם, ואם כן איך אומר ההולכים הדרך לא טוב, ועוד קשה כפל כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם (שם ו). והרב בעל עקדה ז"ל פירש שאעפ"י שהוא יתברך משליט האומות על ישראל לא יתמיד זה כי אם זמן מוגבל עד שיפרע מהם מה שחטאו ואחר כך כשתם עון בת ציון אז יעבור כוס התרעלה על עובדי כו"ם וישכרו ויתערו, זהו שאמר לא אחשה רוצה לומר לעולם אבל לפי שעה אחשה על מה שעושי' לישראל עד שישלמו ישראל, אבל אח"כ אשלם להם כפעלם, ז"ש כי אם שלמתי לישראל ואחר כך ושלמתי על חיקם על מה שעשו לישראל, והיינו אומרו ומדותי פעולתם ראשונה (שם ז). ר"ל שראוי הוא שיפרע מהם ראשונה פעולתם, הן מעונות אבותם הן מעונותם, אמנם באחרונה גם עליהם יעבור כוס וקובעת תרעלה, ונכון הוא. והנלע"ד הוא כי הוא ית' חושק שישראל ידבקו בו מרוב אהבתו אותם, ולז"א נדרשתי ללא שאלו ר"ל מרוב אהבתי אותם נדרשתי ונתתי להם מה שלא שאלו, שהם שאלו אחת ואני נתתי להם על אחת כמה וכמה טובה כפולה, וכמו שהיה בענין המן שהם שאלו לחם צר והוא ית' נתן להם לחם אבירים, ז"ש נדרשתי ללא שאלו שלמה שלא שאלו נדרשתי והשפעתי להם ביותר ועין יפה, זהו בענין הסתפקותם לעניני הגוף ולשלימות נפשם שהוא באמצעות המצאי אני אלהיהם כי מוצאי מצא חיים נצחיים, הנה נמצאתי אני בעצמי למי שלא בקש כי לידבק בי, ואני נמצאתי אליהם ע"ד דרשו ה' בהמצאו ר"ל שהוא ממציא את עצמו שידבקו בו, אמרתי הנני הנני אל גוי לא קורא בשמי, הכוונה שאם היו קוראים בשמי תמיד קריאות תכופות לא היה זרות שאשיב, גם אני הנני הנני כפול כיון שהוא קורא בצרי תמיד כדי שלא יצטערו לקרות עוד, אבל הם אפילו קריאה אחת לא קורא ואני אמרתי הנני הנני כפול, אל גוי לא קורא בשמי מרוב אהבתי אותם, ולהורות שהראוי לשאומר להם הנני הנני, היה שיהיה הוא קורא שמי בצרי שהיא לשון הווה