שו"ת רדב"ז/א'לב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:36, 27 באוגוסט 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: הוספת קישור לבידקת תקינות ידנית מול הטקסט המקורי)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'לב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'לב   רדב"ז
 [סימן אלף ושלושים ושניים - חלק ג סימן תרו]

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית מול דף הדפוס המקורי
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שנהגו לתת בתוך הסוכ"ר בזמן שמבשלין אותו חלב של בהמה טהורה ושאלת את האומנין ואמרו לך שנותנין תרי למאה וא"כ לא נתבטל טעמו של חלב וא"כ איך אוכלין הסוכ"ר עם בשר והרי יש בו טעם חלב כיון שהוא פחות מששים:

תשובה אין כאן בית מיחוש כלל שהרי נותנים עם הסוכ"ר כפלים מים שאי אפשר לבשלו אם לא יתנו בו מים והרי נתבטל במים ובסוכ"ר וא"ת וכי מבטלין איסור לכתחלה הא ל"ק כלל דאפילו למ"ד אין מבטלין אפילו איסורין דרבנן לכתחלה הכא בשעה שמבטלו אינו אסור אלא האיסור הוא בשעה שאוכלו עם הבשר ואז כבר הוא מבוטל. ועוד אני אומר שאפילו לא היה בו מים היה מותר כיון שעל ידי האור הולך החלב ונשאר הסוכ"ר ואפילו את"ל שנשאר ממנו קצת אתה מודה שמתמעט ע"י האור והסוכר אין מתמעט כלל כאשר נראה לעין ומה לי שיבטל האיסור כשמרבה עליו ההיתר או שיבטלנה ע"י האור שממעט האיסור והרי נתבטל ע"י בישול תדע שהרי כתב הרמב"ם ז"ל שהחמאה של עכו"ם אסורה מפני צחצוחי חלב ואם בישלה מותרת שע"י בישול הולכין צחצוחי חלב ה"נ החלב הולך ע"י בישול ונשאר סוכ"ר. ואני מעולם לא ראיתי טעם חלב בסוכר כי הדבר ברור כי כמו שהאש שואב את המים כן שואב את החלב שהוא צלול כמים ונשאר הסוכר קשה כאבן ואם נשאר מן החלב איזה דבר הרי הוא יוצא עם הדבש אבל בסוכ"ר לא נשאר כלום ולא שאני אומר שיהיה אסור לאכול הדבש של הסוכ"ר עם בשר אלא מותר הוא מהטעמים שכתבתי שנתבטל במיעוטו אלא שאני אומר שבסוכ"ר אין מקום שאלה כלל. וא"ת בשלמא אם יש מים עם הסוכר הדבר ברור שנתבטל אבל אם היו בו תרי למאה ונעשה הכל תבשיל שיש בו חלב וברתיחה ראשונה או שנייה קודם שנתמעט בלע הכלי ונאסר ואוםר הסוכ"ר אח"כ. אין זו קושיא כלל שלא יהיה בליעת הכלי עדיף מהחלב בעצמו וכמו שהחלב נתמעט משיעור נ"ט גם הבלוע בכלי נתמעט. ותו דהוי נ"ט בר נ"ט הקדרה בסוכ"ר והסוכר בבשר וכתבו הפוסקים דהא דאמרינן דגים שעלו בקערה מותרים לאו דוקא עלו אלא אפי' נתבשלו בקדרה או בקערה מותרין דהוי נ"ט בר נ"ט: כללא דמילתא אין בסוכ"ר ולא בדבש שום חשש לאוכלו עם בשר וכגון דא לא צריכא רבה. והנראה לע"ד כתבתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון