אליה רבה/אורח חיים/תקעט

אליה רבה ‏ אורח חיים תקעט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] לרחובה וכו'. ובמקום שאין יכולין להתפלל ברחוב מפני כותים יתפללו בבית אחר משום גלות:

ב

[ב] [לבוש] מנוצה וכו'. והוא הדין בשאר שקים ויכסה אותו למעלה על הבגדים, מגן אברהם:

ג

[ג] אפר מקלה. אפר כירה והתוס' כתבו אפר הנשרף מעצם אדם, וכתב מגן אברהם ואין נוהגין כן גבי חתן כמו שכתב סימן תק"ס סעיף ב', נראה לי דהוא הדין כאן, עד כאן. וצריך עיון דהתם שאני דהטעם לזכור חורבן ירושלים מה שאין כן הכא דטעמא לזכור עקידתו של יצחק בעינן דוקא אפר:

ד

[ד] [לבוש] אלו המזמורים תפילה וכו'. והם בתהלים י"ז כ"ה ל"ב נ"א ס"ה פ"ה פ"ו ק"ג קי"ג ק"כ קכ"א קכ"ד קכ"ה ק"ל קל"ו. ויען שהמדפיסים בסליחה על הגשמים שנדפס פה פראג טעו בקצתן רשמתי אותן. ונוהגין לומר אלו המזמורים קודם שיר מזמור לאסף ודוקא כשיש עצירת גשמים מאוד מאוד חס ושלום, אבל בתחילה אין אומרים רק מזמור ס"ה ופ"ה:

ה

[ה] [לבוש] הרי אנו וכו'. גרסינן בירושלמי א"ר תנחומא אמרו אם מיתה אנו חייבים הרי מתים, ואם גלות הרי גלות אם רעב הרי רעב, עד כאן. ופירושו נראה לי דיציאת בית הקברות יחשב כאילו מתים או חשובים אנו כמתים גם נחשב כגלות דומיא דסוכה שיוצאין מבית לסוכה, או יציאתן לרחוב העיר זה חשיב גלות כדאיתא בגמרא, אך קשה והלא יש עוד כמה עונשים ויסורים ולא הזכירו אלא אלו ונדרשתי בבית הקברות בערב ראש חודש שבט בתענית חברא קדישא גמילות חסדים שלי אמרתי בהם טעם דעיקר תענית היה בשביל עצירת גשמים. איתא בתענית דף ז' ע"ב אין הגשמים נעצרים אלא כשנתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה שנאמר שאול חטאו, אמר רבי שמעון בן פזי בשביל מספרי לשון הרע ר' אמי אמר בעוון גזל, ונראה לי דחששו לכל הדעות על כלייה ועל לשון הרע ועל גזל לכך אמרו הרינו מתים פירוש כלייה ואחר כך אמרו הרי גלות למאן דאמר היינו על לשון הרע דענשו גלות כדפירש רש"י בפסוק אכן נודע הדבר עד עתה הייתי מצטער על שהיו ישראל בגלות ועכשיו שראה דיליטורין וכו' ואחר כך אמרו למאן דאמר גזל, ואיתא פרק במה מדליקין בעוון גזל רעב הוה, לכך אמרו הרי (גלות) [רעב]. ולפי טעם זה וכו', קשה דבש"ס דף ט"ז ליתא כן אלא לטעם שמתים יבקשו עלינו רחמים בעינן דוקא קברי ישראל, ויש לומר דמפרש הרי אנו חשובים כמתים אם לא יבקשו עלינו רחמים והיינו בזכותם:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.