מעשה רקח/תרומות/יד
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
חמשים תאנות וכו' ואם אין ידוע וכו'. כל דברי רבינו מבוארים במשנה פ"ד ובירושלמי שם אך לכאורה הדבר קשה לשמוע דכיון דידע שיש שם חמשים לבנות וחמשים שחורות כי לא ידע איזו של תרומה נפל מאי הוי ימנה השחורות לבדן והלבנות לבדן ואותה שנמצאת יתירה על החמשים היא של תרומה וכן יש להקשות בדין העיגולין שכתב רבינו בדין שאח"ז דכיון שיודע המשקל בקל יכול לידע איזו של תרומה נפלה ואין לומר דכיון דהוי מין במינו עכ"פ בטל ומקילינן בה טפי משאר איסורין שהרי התוס' יו"ט הביא משם רב אחד שהקשה לסברת רבי יהושע שמתיר מטעם שאם היה רוצה היה דורסן והוא מהירושלמי דהא אין מבטלין איסור לכתחילה ותירץ דה"מ להרבות בהיתר כדי לבטל האיסור אבל בכהאי גוונא שאינו מרבה אלא משנה האיסור מכמות שהיה וכו' שרי עיי"ש. ואנן קי"ל כר' עקיבא דאפילו זה אסור ודוחק לומר דלר"ע במציאות שלא ידע מודה הוא לרבי יהושע ויותר נראה לומר דהכא במאי עסקינן בשנאבדו מקצתן או אכלו מהם התינוקות עד דאי אפשר למיקם עלה דמילתא אף דמסתמיות הדברים משמע דבכל גווני קאמר:
ד[עריכה]
שאין משערין וכו'. ולכך דקדק לכתוב על פי מגורה ולעיל פי"ג הל' ט"ו דקדק לכתוב לתוך הכרי כלומר שנתערב ונדמע וכן העתיק בדין שתי קופות דלקמן:
ה[עריכה]
לפי שקרוב הדבר וכו'. מזה הכריח הר"ש ז"ל דכששתי הקופות של אדם אחד דוקא קאמר עיין עליו ובמגורות לא התנה רבינו דמתוך גדלן אין עשויין להתפנות ולהתקבץ:
ו[עריכה]
כדים מלאים וכו' ה"ז תעלה וכו'. פי' דחשבינן התחתונות כאילו הן מעורבות בעליונות וכתבו התוס' בזבחים דף ע"ג דלא דמי לדין התאנות לבנות ושחורות (שפסק רבינו בריש פרקין) דהתם אין השחורות ראויות להיות בספק דימוע שלעולם השחורות ניכרות מתוך הלבנות:
יא[עריכה]
אבל בדבר וכו'. גבי שמן שנטמא פסק רבינו לעיל פי"ב הל' י"ב דמניחו בכלי מאוס ומדליק בו ולא חיישינן לתקלה משא"כ בדבר יבש שאין שייך בו כלי מאוס וכ"כ התוס' יו"ט ז"ל:
טו[עריכה]
לפי שתולין וכו'. נראה דמשום סיפא אצטריכא ליה דאל"כ הרי פסק רבינו לעיל פי"ג הל' י"ד דתלינן שנפל חולין בחולין ותרומה בתרומה וק"ל:
טז[עריכה]
היו שתי קופות וכו'. סוף פ"ו בתוספתא אלא ששם כתוב שתי קופות אחת של תרומה טהורה ואחת של תרומה טמאה וכו' הריני אומר לתוך של טמאה נפלה וטהורה לא תאכל בטהרה עד שתתחשב שאין בכל עיסה ועיסה כביצה ע"כ ורבינו העתיק הדין סתם כדי שנבין דהוא הדין בחולין וכ"כ מרן ז"ל ודין לא תאכל הטהורה עד שתתחשב כבר ביארו רבינו לעיל הל' י"ב:
יז[עריכה]
שתי קופות וכו'. מבואר הדבר שיש בבות כפולות באלו שהזכיר לקמיה וגם הלשון מצריך עיון דאינו מכוון וכבר העיר מרן ז"ל בזה והביא לו פירוש משם הנגיד רבינו יהושע ז"ל עיין עליו. ואני הצעיר מצאתי בנוסח אחר ומגדל עוז שכתוב בה שתי קופות וכו' אומרין לתוך של תרומה נפלה והחולין יאכלו קליות או ילושו במי פירות ואח"כ מתחיל דין שתי קופות וכו' וכל השאר נמחק שם:
כ[עריכה]
והחולין יאכלו קליות. בנוסח אחר נמחקו אלו התיבות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |