מעשה רקח/כלים/ד
|
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אעריכה
כגון הסולם טהור ואינו מקבל טומאה כלל ולא רבוהו חכמים לטומאה. אריכות לשונו נראה שכוונתו בין סולם העשוי למלאות שליבותיו בין אין לו בית קיבול כלל על דרך שכתבתי בפ"ב הל' ג' ומ"ש ואינו מקבל טומאה כלל הכוונה אפילו טומאת מדרס ועוד הוסיף שלא רצו חכמים ז"ל לרבותו לטומאה מפני שעיקרו אינו אלא פשוטי כלי עץ. ומ"ש בספרי רבינו
וכן הוא כלי וכו' בדפוס מג"ע כתוב וכן כלי ומ"ש והמכתב כתוב שם והמכתבת ומוסיף שם ותיק המכתב, ומ"ש
והכסא שתחת התיבה כתוב שם והכסת ומ"ש והמנעל כתוב שם ובית המנעול ומ"ש
ורביעית המקוננת כתוב שם המקוננות, ומ"ש
(ולקלוטי) [ונקליטי] המטה וחמור שתחת המטה שם נמחק כל זה:
בעריכה
מלבן המטה וכו'. משנה פי"ח דכלים אין טמא אלא מטה ומלבן ומלבני בני לוי טהורים ומדכתב רבינו כאן
ויש לו רגלים שמחברן עם המטה וכו' נתנו על שתי לשונות וכו' הואיל ואין לו רגלים טהור מוכח דכוונתו דכשהמלבן מחובר למטה הו"ל כאחד מאבריה שאם נטמא זה נטמא חבירו ואם אינו מחובר דהיינו שהוא נתון על שתי לשונות וכו' אז אם נטמא זה לא נטמא זה אך קשה דבפי"ב דהל' פרה אדומה הל' י"א פסק דהמלבן של מטות אינו חיבור לא לטומאה ולא להזאה והוא מהמשנה פי"ב משנה ח' ולא חילק בין מחובר לשאינו מחובר ובהכרח צ"ל דסתם מלבן אינו מחובר ולכך סתם רבינו. וקצת ראיה נראה לענ"ד ממ"ש רבינו פכ"ה דהלכות מכירה הל' ה' שפסק שם שהמוכר את הבית לא מכר את מלבנות כרעי המטה ע"כ ולא חילק בהם והיא בעיא בפ' המוכר את הבית דף ס"ט כי תבעי לך היכא דלא מטלטלי דהיינו שאינן מחוברין למטה ולא לטלטל אותם עמה, וראיתי להתוס' יו"ט ז"ל פי"ב דפרה שנתקשה בדברי רבינו שסתם בהל' פרה אדומה וגם על הרע"ב והר"ש ז"ל שהוכיחו מההיא דב"ב דאמאי לא הוכיחו ממתני' דפי"ח דכלים שהיא המשנה שלפנינו, אך הדבר פשוט שנתקשה לו כן מפני שלא רצה להבין בכוונת דבריהם החילוק בין מחוברין לאינן מחוברין, אך לענ"ד קושיתו היא עצמה התירוץ דמדהוכיחו מההיך בעיא מוכח דכוונתם על החילוק הנ"ל שהרי אמרו שם כל היכא דמטלטלי בהדיא לא תבעי לך דהא מטלטלי כי תבעי לך היכא דלא מטלטלי תיקו ע"כ ואף שהם ז"ל סתמו דבריהם מ"מ סמכו על המעיין כי כל הישר הולך ולענ"ד נכון:
געריכה
שהרי החקק שבו וכו'. מכאן יש להוכיח דהא דבית קיבול העשוי למלאות אינו נקרא בית קיבול לא בעינן שיהא ממולא בקביעות לעולם וזהו טעמו של רבינו לעיל פ"ב הל' ג' שטימא את הבקעת של צורפין מפני שמקבצין בהם את שפות הזהב והכסף עיי"ש ועיין מ"ש בריש פרקין:
דעריכה
מאחר שציפן בטלן וכו'. בפי"א דמטמאי משכב ומושב פסק דמזבח הזהב ומזבח הנחשת אין טעונין טבילה מפני שצפוייהן בטלין לגביהן ע"כ ונראה היפך ממ"ש כאן ובאמת בדברי הגמרא בסוף חגיגה יש פנים לכאן ולכאן וכבר מרן ז"ל בשם מהר"י קורקוס ז"ל יישב דברי רבינו ועיין להתוס' יו"ט שם אך מה שהקשה שם על הרע"ב ז"ל נראה שאין שם קושיא דלשון הרע"ב ז"ל נמשך וכוונתו לענין אחד עיין עליו:
ועריכה
טבעת של מתכת וכו'. אף דבלא זה הרי יש לה בית קיבול לקבל החותם מ"מ כיון שעשוי למלאות לא שמיה קיבול וכמ"ש רבינו לעיל פ"ב הל' ג' ועיין מ"ש בריש פרקין:
יעריכה
וכן מנקיות וכו'. עמ"ש מרן ז"ל ודע דמסיים דמתני' על הא דעשה בראשו מינקת היתה כלי וחיברה לו טמאה וכו' ולא כתבה רבינו פה ע"כ אף שלא כתבה כבר ביארה לקמן פי"א הל' כ"ד וציינה מרן גופיה שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |