רמב"ן/בבא מציעא/מו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רב אשי אמר לעולם אין מטבע נעשה חליפין וכיון שיש לו וכו'. פי' לעולם יפה דינר וטריסות קתני ולא דינר ממש ומיהו חנוני נותן לו מעות טבועין ולא כדאמרי' אידי ואידי בפרוטטות ואפי' הכי לא תיפשוט מינה מטבע נעשה חליפין דכיון דאית ליה נעשה כאומר לו הלויני דינר עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח ואתן לך בו מפירות שיש לי יפה דינר וטריסית. דהא ודאי שרי כדאמרי' בפרק איזהו נשך והאי נמי כיון שאין עליו צורה פירא הוא ופוסק על הפירות הוי, אבל אם היה דינרו של בעל הבית טבוע אסור דהא רבית קצוצה היא ואפי' יש לו אסור ולא אמרו יש לו מותר אלא באבק רבית שהוא מדבריהם ואין צריך לפנים:
ה"ק כל הנשום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין. פרש"י ז"ל כל שרגילין לשום אותן כשנותנין אותו דמים באחר דהיינו כל המטלטלין, ומדברי ר"ח ז"ל לראה שהוא מפרש כל המטלטלין ששמו אותן בדמים והחליפו זה בזה כיון שמשך זה נתחייב זה בחליפיו אבל אם לא שמו אותן לא קנה, וכן פסק הלכה כל המטלטלין קונין זה את זה והוא ששמו כל אחד מהם בפני עצמו בשומא ברורה ובדמים ידועים שאם לא יעמידו כל אחד מהם בדמים ידועים לא סמכי ולא מקנו אהדדי אלו דברי הרב ז"ל וא"ת היינו חליפין ומקפיד עליהן לא היא דחליפין ומקפיד עליהן היינו ששמו שזה שוה מנה וזה מקפיד שיהיה זה שוה מנה אחר אבל כאן לא שיהא מקפיד אלא שיהא נשום כמה שוה.
ותמהני דהא אסיקנא (קדושין ט.) בענין קדושי אשה דשיראי לא צריכי שומא ואע"ג דאשה לא בקיאה בשומ' ואיכא למימר דשאני אשה דניחא לה בכל דהו וכיון ששוין פרוט' מקודש' דהא גמרא ומקניא נפשה בגוף השיראין אבל בחליפין דרכן של בני אדם להקפיד הילכך יכול לטעון ולומר סבור הייתי ששוה יותר וכל זמן שלא שמאו' לא סמכ' דעתייהו אבל עדיין לא נתבר' לי דין זה ולא ידעתי מנין לו שאם ממשנתינו יש לפרשה כמו שפירשה רש"י ז"ל.
ומצאתי בירושלמי במס' קידושין (א, ו) דמתני' כל הנעש' דמים וכו' תמן תנינן כל המטלטלין קונים זה את זה ר' בא בר הונא בשם רב ואפי' צבור בצבור א"ל ר' אלעז' לא שנינו אלא כל הנעש' דמי' באח' ובלבד דבר שהוא צריך לשום אתיא דרבא בר הונא כר' יוחנן ור' אלעזר כשיטתיה דתניא תמן האחין השותפין שחייבין בקלבון פטורי' ממעש' בהמה א"ר אלעזר והן שחלקו גדיים כנגד תיישים תיישי' כנגד גדיים אבל אם חלקו גדיים כנגד גדיים ותיישים כנגד תיישים הן חלקו משעה ראשונה א"ר יוחנן ואפי' חלקו גדיי' כנג' גדיים תיישים כנגד תיישים כלקוחות הן ופירושו דתנן כל הנעשה דמים דהיינו הנשום והיינו כל המטלטלין ואתא ר' אבא בר הונא ופי' שאפי' צבור בצבור שהן שוין ודמיהן שוין צריך לעשות' דמים ולשומם ואם לאו לא קנה ור' אלעזר סבר לא שנו אלא בדבר שהוא צריך לשום שהוא נעשה דמים אבל דבר שוה אינו צריך שומ' שאינו נעש' דמי' ואתיא דרב הונא כר' יוחנן דאמ' גבי אחין אפי' חלקו גדיים כנגד גדיים לקוחות הן וכיון שכן צריך לשומם שהן דמים ור' אלעזר לטעמיה דאמר הן חלקו משעה ראשונה שאין אלו נעשים דמים לאלו אף כאן אין צריך לשומא, ומכאן סיוע לדברי ר"ח ז"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |