שו"ת מהר"ח אור זרוע/עה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עיסה שנתחמצה בשמרי גוים היה נראה להתיר שפר"י זצ"ל שהחימוץ אינו נותן טעם מחמת בליעה של איסור ולא מחמת התערובת אלא מריח חלקו של שאור ולכך שנינו אין המחמץ מחמץ אלא לפי חשבון ופסק רשב"ם זצ"ל כרבא דריחא לאו מילתא היא גבי בת תיהא במס' ע"ז דסתם מתני' דתרומות כוותיה דייקא דתנן התם, תנור שהסיקוהו בכמון של תרומה ואפה בו את הפת מותרת לפי שאין בה טעם כמון אלא ריח כמון ואפילו ר"ת ז"ל אינו חולק לומר דריחא מילתא אלא בריחא דפוטמא כגון בשר נבילה שצלאה עם בשר שחוטה, ואע"ג דאמר תלמודא פרק גיד הנשה (צ"ט א') שאני שאור דחימוצו קשה נראה דוקא שאור שהוא נעשה פת ונאכל אבל שמרים בעיסה הם כלים וגם אין נוחים לאכלם והנפש קצה בהם והוי ליה כמחמץ בגופו של תפוח דתנן פ"י דתרומה תפוח שריסקן ונתנו לתוך העיסה וחימצה הרי זו אסורה ובירושלמי תני ר' יוסי מתיר ר' אחא ור' אבוהו בשם ר' יוסי ב"ר חנינא אוסר מה פליגין במחמץ במימיו אבל במחמץ בגופו מותר ואיני יודע חילוק בין מימיו לגופו אלא כאשר כתבתי, ובריש כל המנחות באות מצה בעי תלמודא לאוקמי מתני' כר' חנינא בו גמליאל דאמר מחמיצין בתפוחין והוי חמץ גמור ולא נוקשה ואפילו הכי אמר הכא דבגופו מותר וכי מסיק התם אפילו תימא רבנן נהי דחמץ גמור לא הוי חמץ נוקשה הוי לא אמר אלא אפילו תימא רבנן אבל לעולם כר' חנינא אתיא ואפילו לרבנן וכי שאר חמץ נוקשה בטל ואעפ"י שאבא מארי הסיק דלכתחלה ריחא מילתא היא בשם רשב"ם זצ"ל וריב"א זצ"ל ושאר רבותינו לא אשכחנא דאסרי לכתחלה אלא ריחא דפיטומא ורבא מתיר לכתחלה להריח בבת תיהא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |