שו"ת הריב"ש/תקד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומה ששאלת על אודות האשה הגרושה שבאה לעירכם עם אשה אחרת נשואה וקודם שתגיע לעיר אמרה אליה האשה הנשואה שתאמר שהיא נשואה כי יש בבית ההוא שבאות לדור שם בחורים ואולי יתעללו בה אם ידעו שהיא פנויה ועם כל זה האשה ההיא המגורשת לא הוציאה זה מפיה אך האשה הנשואה הבאה בחברתה הוציאה קול עליה שהיא אשת איש ועתה כי באו לעיר אנשים מכירים אותה ואומרים כי שמעו בי היא היתה מגורשת וגם היא עצמה אומרת שנתגרשה בבלנסיאה ושהאשה הנשואה ובעלה הטעוה שהוציאו עליה הקול ההוא לסבה הנזכרת וכן מודים האשה הנשואה ובעלה שלזאת הסבה הוציאו הקול עליה וגם נשים נאמנות שיש בבית אומרות שיודעות כי זאת ההטעאה אמת ושהיה לסבה הנזכרת:
תשובה תחלה יש לעיין אם יש עדות ברורה שהיא היתה אשת איש מתחלה כי בענין זה אינה נאמנת לומר מגורשת אני כדתנן בפ' שני דכתובות (כ"ב.) האשה שאמרה אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת ואם יש עדים שהיתה אשת איש אינה נאמנת שהרי כיון שהיא בחזקת אשת איש בעדות ברורה אין מוציאין אותה מחזקתה אלא בעדות ברורה והמכירים אותה שאמרו ששמעו שהיא מגורשת אין זה עדות ברורה להוציאה מחזקתה אבל אם אין עדות ברורה שהיתה אשת איש וגם אלו המכירים אותה לא ידעו הם מעצמם שהיתה אשת איש ושנתגרשה בזה היא נאמנא לומר אשת איש הייתי וגרושה אני שהרי עדות המכירים האלו אינו אלא כקול בעלמא והרי הוא קול ושוברו עמו כדאמרינן בפרקא בתרא דגטין (פ"ח:) יצא שמה בעיר מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת שהרי קול ושוברו עמו ומעמידין אותה בחזקת פנויה. ואחרי זה יש לעיין על הקול שיצא עליה שהיא אשת איש אם קול כזה אוסרה שהרי אף אם ידענו בברור שנתגרשה עם כל זה אפשר שהיא אשת איש שנתקדשה לאחר מכן ונראה שאין קול כזה אוסרה שהרי על מה ששנינו בפרקא בתרא דגטין יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת אמרו שם בגמ' (פ"ט.) אמר רבא לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ובני אדם נכנסין ויוצאין ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה ואומרות פלונית נתקדשה היום וכן אמרו שם אמר רב הונא אמר רב לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיאמרו פלוני מהיכן שמע מפלוני ופלוני מפלוני והלכו להם למדינת הים וכתב הרשב"א ז"ל שפירוש פלוני מהיכן שמע וכו' ר"ל שראובן שמע משמעון ולוי שמע מיהודה שיש כאן שני עדים אלא שכל אחד מהם הוא עד מפי עד ולעדות כזה הוא שחששו אבל לעד אחד מפי עד לא חששו וכ"ש בנדון זה שלא יצא הקול אלא מפי אשה אחת וגרסינן בירושלמי (שם ה"י) נבדק השם ונמצא מפי נשים מפי קטנים בטל השם רב אמר לא התירו בו אלא עד מפי עד בלבד ע"כ ועוד שהקול הזה לא הוחזק בבית דין מתחלה וקול כזה אינו כלום ומבטלין אותו דהכי אמרינן התם בגמרא אמר רב אשי כל קלא דלא אתחזק בבי דינא לאו קלא הוא ופרש"י ז"ל כל שלא בדקו אחריו בית דין אם הוא קול גמור כשמיעת פלוני מפלוני ופלוני מפלוני שהלכו להם למדינת הים או בנרות דולקות עד שבאו אותן עדים והעידו בבטול שלו דכל קלא שהוחזק אין מבטלין אותו ואם לא הוחזק מבטלין אותו ועוד שהאשה הזאת שהוציאה הקול היא נותנת אמתלא וטעם לדבריה מפני מה הוציאה הקול ההוא ובענין כזה אפילו אם האשה עצמה הוציאה הקול ואמרה אשת איש אני שהיא נאמנת לאסור עצמה דשויתה נפשה חתיכה דאסורא אם אחר כן חזרה בה ואמרה פנויה אני נאמנת כל שנתנה אמתלא לדבריה כדתניא בפ' שני דכתובות (כ"ב.) אמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני אינה נאמנת ואם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת מעשה באשה שהיתה גדולה בנוי וקפצו עליה בני אדם לקדשה ואמרה להם מקודשת אני לימים עמדה וקדשה את עצמה אמרו לה חכמים מה ראית אמרה להם בתחלה שבאו עלי בני אדם שאינן מהוגנין לי אמרתי להם מקודשת אני עכשיו שבאו עלי בני אדם שמהוגנין לי עמדתי וקדשתי את עצמי. ומכל אלו הטענות ואחרות אין פנאי עתה לכתבם אין הקול הזה אוסרה ומכל מקום הזהרו מאד שאם ידוע בברור שהיתה אשת איש מתחלה אין להאמינה במה שאומרת שנתגרשה בולנסיאה ואף לא בעדות האנשים המכירים אותה ששמעו כן אלא צריך שתראה את גיטה כשר ועשוי כהוגן או שטר מעשה בית דין שהתירוה לינשא ואף אם אין עדים שהיתה אשת איש מתחלה ואז היא נאמנת לומר אשת איש הייתי וגרושה אני אעפ"כ ראוי לדרוש ולחקור אותה היטב למה אין הגט בידה אם היא מגורשת כמו שאומרת ולראות אם יש ממש בדבריה אם לאו[1] והזהרו מאד לנפשותיכם כי כבר ידעתם חומר ענין זה נאום החותם יצחק ב"ר ששת זלה"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ ד"מ אה"ע סי' מ"ז ועי' לעיל (סי' קכ"ג. ק"ע. רס"ו)