שו"ת הריב"ש/קעב
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
עוד בא בכתבך שהעבריין אף אם אינו מוחרם אינו מצטרף לעשרה דאמרינן בפרק זה בורר (כו.) החשוד על השבועה אין נמנין עמו על סוד העבור ע"כ. ונראה טעות הסופר המעתיק כתבך כי היה ראוי לומר החשוד על השביעית כי זה נזכר שם בעובדא דריש לקיש דבעא מיניה דרבי יוחנן בני אדם התשודין על השביעית כשרין לעבר שנה והיה אומר זה לחרף רבי חייא בר זרנוקי ור' שמעון בן יהוצדק דאזלי לעבר שנה בעסיא מפני מה שקרה לו עמהם כמו שמוזכר שם בארוכה ומ"מ אף אם היו פסולין לעבר שנה שצריך מומחין מן הסנהדרין שהם מנוקים בצדק או לדין ולעדות לא אמרו שלא יצטרף לעשרה והלא אפי' הנשים היו מצטרפין ומזמנין עליהם אי לאו משום פריצותא אע"פ שפסולות לדין ולעדות ומזמנות לעצמן ואפי' הכותי מצטרף לזמון כיון שלא אכל דבר שאינו מעושר בסעודה ההיא ומי שאכל בסעודה ההיא דבר אסור שאין מזמנין עליו זהו מפני שאין לו קבע לזמון הואיל ואכל דבר האסור אע"פ שהוא חייב לברך הואיל ונהנה והוא כעין אכילת פירות שאין לה קבע לזמון וכמ"ש הראב"ד ז"ל בהשגות (פ"א מהלכות ברכות) ולזה הסכים הרא"ש ז"ל שלא יצטרף לעשרה בתפלה ובזימון בשאר סעודות ולא פסלו להצטרף לזמון אלא הנכרי דהיינו גר שמל ולא טבל משום דאינו גר עד שימול ויטבול ודוקא במנודה הוא שכתב הרמב"ם ז"ל שאין מזמנין עליו ואין כוללים אותו בעשרה לכל דבר שצריך עשרה אע"פ שלא נזכר זה בפ' ואלו מגלחין לפי שזה הוא לשון נדוי כלומר ריחוק כדמתרגמינן נדת דותה רחוק סאובתה וכיון שמבדילין ומרחיקין אותו אין מצרפין אותו ואין כוללין אותו עמהם אבל מי שעבר עברה ולא נתנדה לא מצינו שלא יצטרף לעשר' דאם תאמר כן תפיק מינן צודני צודני שהרי אפי' מאן דעבר אדרבנן נקרא עבריין כדאיתא בפרק כירה (מ.) וכ"כ בפי' לר' מאיר מרוטנבורג ז"ל שהעבריין שעבר על גזרת הצבור אם לא נדוהו נמנה למנין עשרה[1]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ רמ"א יו"ד סי' של"ד ס"ב: