שו"ת חתם סופר/ה/צה
שו"ת חתם סופר 
ה צה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לאהובי י"נ הרב המאה"ג המופלג ח"ח חרוץ ושנון כש"ת מו"ה יצחק נ"י אב"ד דק"ק פ"ש יע"א:
יקרתו הגיעני נידון מי שמכר לצורך פרנסתו מקומותיו בבה"כ הקדושה א' בעז"א וא' בעז"נ בא המצרן וסלק לו הלוקח והוא רק מצרן למקום שבעז"א מ"ש פר"מ מטענת קים לי לפע"ד אין כאן מקום לטענה זו כי קים לי הוא מטעם אין הולכין בממון אחר הרוב והמוחזק טוען קים לי כהמיעוטא אבל הכא כי הלוקח מוחזק למטען קים לי הלא קיי"ל שליחותי' דבר מצרן עביד ואי אית כאן דינא דבר מצרא הרי קרקע בחזקתו דמצרן עומדת ואי לית בי' דדב"מ עומדת בחזקת הלוקח וע"ז אנו דנין א"כ מה שייך כאן קים לי:
גם מ"ש דמכר למזונו אינו נראה כלל התם למזונו ממש דומי' דמזון האשה והבנים וכמ"ש סמ"ע דלא נימא יחזור על הפתחי' עד שישאל להמצרן אבל בנידון שלפנינו לישא וליתן ולהרויח די פרנסתו גם אי נימא ימתין מלמכור עד שישאל את המצרן אין בכך כלום ואם לא תאמר כן נפל מצרן בבירא דהאידנא כ"ע מוכרים לישא וליתן בהני זוזי:
ומה שכ' מהריב"ש שבהגה' סמ"ע סי' קע"ה ס"ק צ"ט אין עזר להלוקח דז"ל הריב"ש כי יש כותלי יותר מעובי טפח מפסיק וגבוה לצד בן המצרי יותר מג' זרתות ע"ש והיינו יותר מט' טפחי' גובה ועובי טפח יע"ש ויראה כי אין זה ענין לכאן ולא מיבעי אם המצרן ירצה להסיר הדף המפסיק בין מקום למקום ולהרחיב ישיבתו דשפיר דמי דלצורך תיקון מותר כמו מוחק שם לצורך תיקון ועט"ז א"ח סי' קנ"א ססק"ג אלא אפי' אינו רוצה להסיר הדף אלא רוצה שיהי' לו ב' מקומו' סמוכי' זל"ז כדי שיש בו בני משפחתו סמוכי' לו נמי שפיר דמי כיון דנהיגים דבני משפחה עומדים סמוכי' זה לזה בבהכ"נ כמ"ש רמ"א סי' קע"ה סעיף י"ג:
אך מטעם שכ' פר"מ שזה קנה ב' מקומו' והוא אינו מצרן רק למקום שבעז"א וכדעת סמ"ע סעי' י"ג וט"ז סעי' ל"ו מיהו נ"ל מסברא אם מנהג מקומו כמו בקהלתינו שכל מקום בעז"א יש לו כנגדו מקום בעז"נ ושייכי' זל"ז ונמכרי' ונקני' זע"ז א"כ ב' המקומות ה"ל כשדה א' גדול והמצרן סמוך לו מצד א' דמ"מ זוכה בכלו ע"כ ה"נ אם המצרן רוצה ליקח ב' המקומות הוא דוחה את הלוקח אבל אם אין ב' המקומות שייכי' זל"ז אזי אפי' ממקום בעז"א נמי אינו יכול לדחותו ולא שבקי' דברי סמ"ע וט"ז הנ"ל מפני מ"ש ש"ך בימי חורפו בסקי"ב ורוצה להגיה אחרות במקום אחרת דליתא:
ועדיין פש לן גבן מה דנתעורר פר"מ בענין נתיצת דבר מבהכ"נ לחלק בין מחובר לתלוש האמת כן הוא במג"א סי' קנ"ב סק"ו בשם מהרמ"פ ולכאורה צ"ע ממסכת מכות כ"ב ע"א דקאמר אעצי הקדש לא תעשון לה' אלקיכם אבל המעיי' בפני' במהר"פ יראה מחובר דילי' ר"ל להפריד מחוברי' זע"ז עובר אבל תלוש ר"ל להוציא מנורה או שטענדר מבהכ"נ אין בזה משום לא תעשון כן ואחר כמה שנים שכתבתי זה על גליון ש"ע שלי מצאתי בתשובת מהר"מ בר ברוך סימן קמ"ה שאוסר לקטום עץ משום שטענדר אלא שאומר ג"כ להוציא שטענדר או ספסל מבהכ"נ אלא התם מיירי להוציאם לחול ממש ומהרמ"פ מיירי להוציאם לבהכ"נ אחר ע"ש והנלע"ד כתבתי ושלום לו ולתורתו ולכל אשר אתו הכ"ד א"נ ח"ח. פ"ב נגהי ליום ד' כ"ג לירחא תלתאי תקצ"ט לפ"ק. משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |