שו"ת חתם סופר/ד/סד
שו"ת חתם סופר 
ד סד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שלום וכ"ט לי"נ תלמידי הרבני המופלג החרוץ כבוד מו"ה ליב נ"י:
תחלת דינו של אדם על ד"ת אשר שאל בענין גטין אי צריך ג' כשרים לסדר הגט כבר האריך בזה בנב"י תנינא סי' קי"ד והנה לפי מה דנהיגי האידנא שהמסדרי' שואלים להעדים הזה כ' ידך כדי לקיים עדותו בב"ד כמבואר בסדר הגט מסי' קע"ד עד סי' ר"ח ומסי' רל"ד עד רמ"ב יע"ש א"כ צריך שלשה כשרים זע"ז לקבל עדות אך מפני זה אין לפסול בדיעבד אם ניתן ביחיד או בדיינים פסולים ורק הקבלות עדות אינו כלום אם יצא לעז על הגט וכדומה אבל לכתחלה אין לסדר בלי ג' אך בא"ז המובא בתה"ד מבואר דנתינת חליצה פסולה בלילה דהוה כתחילת דין מפני הכתובה שגובה ע"י חליצה ק"ו מגט שפסול בלילה מפני טעם זה וא"כ ה"ה בעי ג' וכ' בנב"י הנ"ל באמת בחליצה בעי ג' מן התורה דהא השערה כתיב אלא פסול דלילה דהוה כתחילת דין ולא כגמר דין זה יליף מגט משום גביי' כתובה אלא שתמה הרבה מאי בכך שע"י גט גובה כתובה והלא כתובה עצמה וכל שטרות לא בעי ג' וכשרים בלילה רק כשיבוא לגבות חובו בשטר זה או בכתיבה זו צריך ג' אבל לכתיבת הגט ולסידרו למה צריך ג' ושוב כ' שכן מבואר ברש"י דמתני' ריש סנהדרי' דמיאונין בג' פירש"י כעין דאורייתא תיקון כמו גט משמע גט בעי ג' מן התורה ולכן החמיר שם לפסול אפי' בדיעבד סידור גט ביחיד אלא שלא ידע טעם הדבר:
ולפע"ד כוונת רש"י מיאון האשה יוצאת בע"כ של בעל ודומה לגט מעושה דבעי ב"ד מומחי' מדאורייתא אלא אנן שליחות' עבדי כמבואר בגטין פ"ח ע"ב ועז"כ רש"י מיאון בג' כעין דאורייתא דגט מעושה תיקן ולפ"ז בגט מעושה פסול בלילה כיון דהוה דין ממילא הוה כתחילת דיני ממנות מפני שעי"ז תגבה כתובה ופטור הבעל ממזונות וכדומה כמו גבי חליצה דבעי ג' מן התורה וע"י שיש בו ד"מ פסול בלילה וה"נ דכוותי' אבל לבעי ג' בכל גט לא נשמע מרש"י ואולי בדורות האחרונים הצריכו בכל גט משום לא פלוג והיינו דברי א"ז שבתה"ד ובתשו' רא"ש דמייתי נב"י הנ"ל כנלע"ד (ועיין בתשובה שאחר זה שדחה כל דברי הנוב"י בזה):
מ"מ פשוט דבחליצה ובגט אין להכשיר כלל ב' דיינים קרובים זל"ז ולענין שארי דיני ממונות אם קבלו הקהל עליהם ברצון כל הקהלה ואין א' מעכב שוב כשיהי' לו דין אינו יכול לומר לא אדון לפני פסולי' שהרי סבור וקיבל וזה פשוט אך אם אין כל הקהל מרוצה או אם ידין א' ממקום אחר שאין מבני העיר אינו צריך לקבל על עצמו דייני' הפסולים מדאוריי' וכל זה דוקא אם ימנו עליהם דיינים שלא בשעת מעשה לכשיבוא משפט לידם ידנוהו אבל עכשיו שיש כאן משפט יתומים קטנים וגרושין מי יוכל לכוף לכתחילה שידונו לפני פסולים שקבלו עתה קהל עליהם וכי הפקרם הפקר להפקיר ממון יתומים קטנים ע"י דיינים פסולים לא תהי' כזאת וטוב לצרף א' דלא גמר כולי האי ויהי' כשר מדין תורה מלמנות פסולים:
אך קטיר קחזינא הכא הרי כבר קבלתם רב אב"ד וכבר כתבתי ובשרתי בשורה טובה להגאב"ד דק"ק ב"ה ולחתנו הרב שלכם שהכל שלום וטוב ועכשיו אני מרגיש במכתב הלז שחזר הדבר לאיתנו חלילה וחלילה הגורם לזה לא טוב יהי' אחריתו ואחרית טוב ותקוה טובה לאוהבי שלום ויראי ה':
קושיתו על הרי"ף רפ"ק דמגלה דלדידי' ר"ע לא חייש לנשיאת עיניהם של עניים א"כ מתני' דאתי' כר"ע ובשבת לא קרינן וא"ר יוסף מפני שעיניהם של עניים וכו' וק' הלא ר"ע לא חייש להא לא ראה בתוס' דר' יוסף מודה גזירת שמא יעבירנה רק בא להוסיף דאפי' במקדש דליכא שבות לא קרינן בשבת משום עיניהם של עניים וא"כ לר"ע לא מיירי מתני' מבהמ"ק ור' יוסף הוסיף לדינא ולא לר"ע וי"ל אולי רבה ס"ל נמי במקדש לא קרינן דשבות דמדינה לא התירו במקדש ומגלה שבות דמדינה הוא ותלי' בפלוגתא ר' יוסף ואביי עירובין ק' ע"א ע"ש ומ"ש בשם פ"י דבזמן אנשי כה"ג קרו בשבת ולא הי' גזירת שמא יעבירנו בסמ"ג הל' קרבן פסח כ' דמרע"ה גזר על הזאה בע"פ שחל בשבת ומשו"ה לא הוטהרה האנשים שהי' טמאים לנפש אדם ביום ההוא שהי' ע"פ בשבת ולא יכלו להזות משום גזירת מרע"ה שמא יעבירנו:
ובענין הנ"ל אמר לי בני הבח' המופלג כ"ה שמואל וואלף שי' להוכיח כהסוברים דאנשי כנה"ג נתכוונו על חברת כפרים ולא על יוצא בשיירות דצריך להבין מ"ט עשירי לא תקינו רבנן י"ל כיון דקיי"ל לענין הבדלה ולענין גטין בפ' ערבי פסחים ג' ימים קודם שבת מקרי קמי שבתא וג' ימים בתר שבתא ה"ה ג' ימים קודם פורים שייך לקרות מגלה כמו הבדלה ג"י אחר שבת אבל עשרה לא תקינו רבנן שאין סברא וטעם להקדים ד' ימים וזה נכון אלא לפ"ז לא פריך ש"ס אימא שיתסר ושבסר בשלומא אי י"א וי"ב וממילא מרבי' גם י"ג דזמן קהלה ה"ל ג' ימים קודם פורים אבל אי שיתסר ושיבסר ליכא אלא ב' ימים אחר פורים ומאי סברא יש דוקא ב' ולא ג' ימים הלא ג' ימים נמי מקרי בתר שבתא וה"ה אחר פורים אע"כ י"א י"ב י"ג ולא שיתסר ולא שיבסר ולא פריך ש"ס מידי אע"כ לא הי' הטעם ליוצא בשיירות אלא לאנשי כפרים ולדדהו סגי בשני ימים אחר פורים דלעולם לא משכחת ג"י כ"א לפניו ולא לאחריו כמ"ש פני יהושע ושפיר פריך ואימא שיתסר ושיבסר דלא צריכי' ג' ימים אלו דבריו שי' ואחתום בברכה א"נ. פ"ב יום ב' יו"ד אד"ש תקצ"ב לפ"ק.
משה"ק סופר מפפד"מ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |